חייבת לשפוך את הלב
לפני יומיים אמא שלי התקשרה וסיפרה לי: "מייצרים לבת שלך חברה". ישר ידעתי מי בהריון ואיך שניתקתי את הטלפון התחלתי לבכות. וכל זה למה? כי לקח לי חצי שנה של מלחמת חורמה לשכנע את בעלי לעשות עוד אחד. הוצאתי על זה כ"כ הרבה אנרגיות, ועכשיו זה לא כ"כ פשוט. נכון שניסינו רק חודשיים, אבל אלו חודשיים מייאשים. ומתי אמא שלי מצאה לנכון להבשר לי את הבשורה? בדיוק כשאני אמורה לקבל (שזה עובדה מרגיזה בפני עצמה) וכל הגוף שלי כואב ואני עצבנית ממילא. ואז, יום אחרי, במפגש המשפחתי שוב מדברים על זה: "XX בהריון", "וואו, איזה יופי", "ומה איתך"? והסכין מסתובבת ומסתובבת. עד שכבר הצלחתי להירגע ולהפסיק קצת לחשוב על זה הגיע הבשורה הזו והכניסה לי בהפוכה. שלא תהיה טעות. אני מאוד שמחה בשבילה, אבל אני הרבה יותר עצובה בשבילי. ומה שהכי גרוע זה, שאני כ"כ כועסת על בעלי שאני בקושי יכולה להסתכל עליו. כי בגללו אני לא בהריון עכשיו, והוא זה שהתיש אותי בנסיונות שכנוע. ולמה תמיד צריך להתחשב רק בצד שלא רוצה? מה עם הצד שרוצה???
לפני יומיים אמא שלי התקשרה וסיפרה לי: "מייצרים לבת שלך חברה". ישר ידעתי מי בהריון ואיך שניתקתי את הטלפון התחלתי לבכות. וכל זה למה? כי לקח לי חצי שנה של מלחמת חורמה לשכנע את בעלי לעשות עוד אחד. הוצאתי על זה כ"כ הרבה אנרגיות, ועכשיו זה לא כ"כ פשוט. נכון שניסינו רק חודשיים, אבל אלו חודשיים מייאשים. ומתי אמא שלי מצאה לנכון להבשר לי את הבשורה? בדיוק כשאני אמורה לקבל (שזה עובדה מרגיזה בפני עצמה) וכל הגוף שלי כואב ואני עצבנית ממילא. ואז, יום אחרי, במפגש המשפחתי שוב מדברים על זה: "XX בהריון", "וואו, איזה יופי", "ומה איתך"? והסכין מסתובבת ומסתובבת. עד שכבר הצלחתי להירגע ולהפסיק קצת לחשוב על זה הגיע הבשורה הזו והכניסה לי בהפוכה. שלא תהיה טעות. אני מאוד שמחה בשבילה, אבל אני הרבה יותר עצובה בשבילי. ומה שהכי גרוע זה, שאני כ"כ כועסת על בעלי שאני בקושי יכולה להסתכל עליו. כי בגללו אני לא בהריון עכשיו, והוא זה שהתיש אותי בנסיונות שכנוע. ולמה תמיד צריך להתחשב רק בצד שלא רוצה? מה עם הצד שרוצה???
