חייבת לשפוךך

[crema2]

חייבת לשפוךך

אני חייבת לשפוך את הלב... התקבלתי לעבודה חדשה שמבחינתי הייתה מן שמחת חיים כזאת. שמתי לב שאני כל הזמן מרחפת וכשמדברים איתי , או מסבירים לי משהו אני פשוט לא קולטת . יש לציין שלא נולדתי ככה אבל זה התפתח עקב חוסר ביטחון עצמי שהוא בריצפה ממש וגם כי המוח שלי מתנתק כשמדברים איתי. אני מרגשיה שאני שומעת מה אומרים לי אבל זה עובר לי מאוזן אחת ויוצא מהאוזן השנייה. אני עובדת בתחנת דלק כשבוע , ושמתי לב שאני האחרונה שמבינה , למרות שבאה משיהי חדשה שקלטה את העיננים תוךף יום -יומיים. אני לא. כל הזמן אני צריכה אישור לפעלות שאני עושה , אני מהססת , ומצטיירת לסביבה כסתומה . את האמת שלראשונה בחיים שלי שאני מסכימה עם המילה הזאת. אני לא מבינה איך הגעתי למצב כזה שאני מרחפת . שאני לא שמה לב לדברים. כבר יצא לי מצב שמישהו ביקש לתדלק ב200 שח . היה לי 100 וחסר 50. מפה לשם לא שמתי לב אפילו שאני מחזירה לו עודף של 150 . המנהל שלי כנראה מאוכזב ממני כי בראיון עבודה הוא הדגיש כמה חשוב לו שלא אאכזב אותו, שהוא לוקח מס מצומצם של אנשים שהוא יכול לסמוך עליהם. אני שוטנאת להתנתק מהסיביבה כשמדברים איתי, שונאת שונאת כי אני מודעת להשלכות האלה. היום קרה לי משהו לא מובן, וחששתי שיחייבו אותי על 100 שח אפילו שלא תדלקתי והמנהל אמר לי :"את לא מפגרת , את טיפשה" ליד עובדת נוספת . מה שעשיתי הןוא ששאלתי אותו כמה פעמים אם בטוח שלא יחייבו אותו ..הרגשתי לו נוח עם היציאה שלו. חוץ מזה רוב העבודה היא נקיון מכייון שרק בנו את התחנה ואני מוצאת את עצמי מנקה עם כלור-לא מתאים לפרינססה שכמוני חח. הוא גם העמיד אותי לפני שבוע בדיוק בשמש למשך 3-4 שעות לפחות כדי למשוך קליינטים בזכות הטבות שקיימות במקום . כמובן שחזרתי הביתה בכיתי עד שהביאו את העובדת החדשה , שהיא נראית לי סבבה כזאת. שמתי לב שאני לא מצליחה ללקק לבוס שלי , זה פשוט לא אני . אני מצחקקת עם צעירים בני גילי, אני יש גבול כשמדובר בדשמות סמכותית. איכשהו הגעתי למצב כזה שהמתדלקת שהגיעה שלושה ימים אחריי עוקבת אחריי ושואלת אותי מה אני מתדלקת ואיך. זה נורא משפילו ואף מלחיץץ. היום קרה עוד מקרה עצוב שאני חייבת לשתף.. כשסיימתי את המשמרת שלי כמו תמיד חיכיתי שנלך לשירותי להתלבש (גב עם גב כמובן) הוא כזה התעצבן ואמר בטון סמכותי ביותר שאני אלך להתלבש ואח"כ אלך הביתה למרות שחיכיתי לה. טוב , הכל היה נחמד . בדיוק אחרי כמה שניות היא באה לשירותי ואמרה לי שהיום לא נלך ביחד. מסתבר שהבוס רצה להקפיץ אותה עד הביתה (אין בינהם שום דבר מיני בדוק אז בלי השערות בבקשה..) מאוד נעלבתי מזה שהו רצה לקחת אותה הביתה ואותי לא (יש הליה של רבעה שעה עד תחנת אוטובוס). בסוף היא אמרה לי לשאול אותו. ראיתי שהוא לא יוזם אז באתי ללכת הביתה. מאי נוחות כנראה הוא לקח גם אותי אבל לא עד הביתה אלא עד לתחינה כלשהי. קרתי במאמר כלשהו שם מסתיים ממני דברים און משהו בסגנון סימן שעומדים לפטר אותי.. העבודה הזאתמ חשובה לי מאוד , אפילו שיש את מסדר הנקיון עם כלור ועמידה בשמש . מבחינתי לתדל'ק בן אדם עם חיוך זה שווה הכל. אני מודעת לזה שגם בעבר בתקופת התבא הצטיירתי כלאנ חכמה ועכשיו זה מציק לי אישית. אני לא רוצה שייתייחסו אלי בזלזלו.. עצות אנשים..

 

[EdisonGirl]

היי

לא כ"כ הבנתי את הדוגמאות שהבאת, שאמורות "להוכיח" שאת טיפשה. אני חושבת שקשה לך להתרכז בגלל שהראש שלך מועסק בכל מיני דברים מסביב לעבודה, כמו הבוס, העובדים האחרים ואפילו התיפקוד שלך עצמך- במקום להתרכז במה שעלייך לעשות באותו רגע. אם תפרקי את העבודה לגורמים- כלומר: מטלות בודדות, אני חושבת שאין שם שום דבר שקשה לך מידי. אם רק תתרכזי במה שאת צריכה לעשות, ותשתדלי לעשות אותו הכי טוב שאפשר, בשבילך, ולא למען אף אחד אחר, תגלי שאת מספיק טובה, מספיק קולטת ומספיק מבינה את העבודה. אין ספק שאם תמחקי את יתר הנושאים מהראש כרגע, את תצליחי להגביר את הביטחון שלך בהצלחה שלך, וזה יעזור לך גם בביטחון שלך מול אחרים. אולי תתקלי בהתחלה בקושי לנתק את הראש מכל ההפרעות ולהתרכז רק בעיקר. במקרה כזה יש עוד שיטה- דימיון. כשאת בבית, לבד עם עצמך, בשירותים, באמבטיה ולפני השינה, תרגלי בכל הזדמנות את העבודה. את יודעת מה צריך לעשות- תדמייני אותך עושה את כל זה, פרט פרט, כולל החיוך ללקוח, כולל אולי איזה משהו קטן שהיית רוצה שיהיה חלק מהאופי שלך, כמו להעיר הערה צינית מבדרת ללקוח, או להצחיק תוך כדי איזו עובדת. תרגישי את הקלילות שלך בדימיון, ואם תדמייני את זה מספיק הרבה, את תראי את זה מתגשם. לגמרי לגמרי מניסיון. כשאת מגיעה לעבודה, תאמרי לעצמך איך תהיי היום. כשיש לך מטרה מסויימת קבועה מראש, יהיה קשה יותר להסיח את דעתך, כי את מגיעה ממוקדת. אם יש לך עוד שאלות, או שאת לא בטוחה שהבנת לעומק את הדרך שאני מציעה, תגידי. אני פה

ואל תתני לאף אחד, כולל לא לך עצמך, לקרוא לך טיפשה

 

[HH husa]

ככמה זמן את מרחפת מתנתקת וכו ?

אין בעיה רפואית ?

 

[crema2]

..

אין בעייה שום בעייה רפואית וזה נכון שאני לחוצה מדי מזה שאני אכשל וממקודת בזה .. הבעייה הזאת התפתחה עם הזמן . לא יודעת מה עובר עליי אבל כשומרים לי טיפשה אני מסכימה ומורידה את הראש מבושה.

 

[crema2]

עוד משהו..

מישהו מבין למה הבוס עשה כזאת פליה בכך שהעדיף להסיע רק אותה הביתה?! למשל אני צריכה חופש ביום שישי הבא כי יש לי אירוע כלשהו . ביקשתי ממנו לעשות את השבת הזאץ והוא לא הסכים. אם אבקש שבוע הבא שיתן לי גם שישי וגם שבת (אני נוסעת מחוץ לעיר באוטובוסים ) הוא עלול לפטר אותי..זה מאוד חשוב בשבילי. מה עושים?

 

[אופירA]

מכול הודעותייך, כולל הקודמות

עולה שאת סובלת מחוסר ערך עצמי באופן עמוק במיוחד. את לא מרגישה שום ערך עצמי בזכות עצמך, ומרגישה נפעלת רק ע"י הכוח שאת מקבלת מזולתך (מחברותייך הלא חיוביות, מהמעסיק, מהלקוחות). את רוצה מהם אישור, ואנשים לא סובלים אנשים שמבקשים מהם בפה מלא אישור. את לא זורמת עם אנשים, ונוכחותך מחייבת אותם לצאת מעורם כדי להתייחס אלייך בחביבות. זו נראית לי הסיבה שהמעסיק רצה להסיע את הבחורה השנייה הביתה, ועל חברתך העדיף לוותר. התנהגותך - שאינה רוע, כמובן, אלא נובעת מלחץ אינסופי שאת חשה בגלל חוסר הערך העצמי שלך - מאלצת את המעסיק להיות סבלן במיוחד כלפייך, ואין לו החשק והסבלנות לכך, לכן הוא מתפרץ. אני בטוחה שהוא לא שמח ונהנה שהוא מתפרץ ומשפיל אותך ליד אנשים, ולכן הוא מעדיף להימנע מחברתך מחוץ לשעות העבודה (בנסיעה). לדעתי את צריכה טיפול יסודי מאוד בבעיה של הערך העצמי הנמוך. זה לא פשוט. ועוד לדעתי, את צריכה למצוא עבודה ברמה שבה את טובה מאוד, אפילו אם זה קצת יותר נמוך מהמסוגלות שלך, כדי להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי לאט לאט במסגרת התעסוקתית. עבודה שבה את עלולה להילחץ ולהתבלבל, ולעשות טעויות שמפחידות אותך - אינה טובה עבורך.

 

[אופירA]

מכול הודעותייך, כולל הקודמות

עולה שאת סובלת מחוסר ערך עצמי באופן עמוק במיוחד. את לא מרגישה שום ערך עצמי בזכות עצמך, ומרגישה נפעלת רק ע"י הכוח שאת מקבלת מזולתך (מחברותייך הלא חיוביות, מהמעסיק, מהלקוחות). את רוצה מהם אישור, ואנשים לא סובלים אנשים שמבקשים מהם בפה מלא אישור. את לא זורמת עם אנשים, ונוכחותך מחייבת אותם לצאת מעורם כדי להתייחס אלייך בחביבות. זו נראית לי הסיבה שהמעסיק רצה להסיע את הבחורה השנייה הביתה, ועל חברתך העדיף לוותר. התנהגותך - שאינה רוע, כמובן, אלא נובעת מלחץ אינסופי שאת חשה בגלל חוסר הערך העצמי שלך - מאלצת את המעסיק להיות סבלן במיוחד כלפייך, ואין לו החשק והסבלנות לכך, לכן הוא מתפרץ. אני בטוחה שהוא לא שמח ונהנה שהוא מתפרץ ומשפיל אותך ליד אנשים, ולכן הוא מעדיף להימנע מחברתך מחוץ לשעות העבודה (בנסיעה). לדעתי את צריכה טיפול יסודי מאוד בבעיה של הערך העצמי הנמוך. זה לא פשוט. ועוד לדעתי, את צריכה למצוא עבודה ברמה שבה את טובה מאוד, אפילו אם זה קצת יותר נמוך מהמסוגלות שלך, כדי להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי לאט לאט במסגרת התעסוקתית. עבודה שבה את עלולה להילחץ ולהתבלבל, ולעשות טעויות שמפחידות אותך - אינה טובה עבורך.

 

[efriend]

כיוון שאני לא יכול לדעת הרבה על הסיבות למצבך,

אספר על עצמי. כשרק הגעתי לצבא וקודמי בתפקיד לימד אותי את העבודה, הרגשתי מין אטימות כזו ותחושת ריחוף. במיוחד זה בלט כשהוא הסביר לי דברים על המחשב, כי בתור נער הייתי אשף מחשבים, והעובדה שגם את זה לא הצלחתי לקלוט היתה נורה אדומה בשבלי. כך הבנתי שמשהו לא בסדר. בדיעבד אני חושב שהגיוס לכניס אותי דיכאון (בגלל השינוי הגדול בחיים), וההאטה הקוגניטיבית היתה רק אחד התסמינים של הדיכאון. החדשות הטובות הן שזה עבר לי, ואני מאמין שזה יעבור גם לך. יחד עם זאת, בלי קשר, אני מאודדדדדדדדדדדדדדד לא אוהב את הבוס שלך. הצורה שבה הוא דיבר אלייך לחלוטין לא מקובלת. גם הקטע של הטרמפ בסוף מאוד מאוד לא מוצא חן בעיני. אני בד"כ נזהר מלתת כאן עצות לאנשים, אבל יש לי הרגשה חזקה מאוד שכדאי לך לעזוב את המקום הזה.

 

[פרפרי אהבה]

לא חושבת שאת טיפשה, ממה שאת כותבת את

נשמעת לי אדם מאוד חכם. לפעמים לא קולטים ישר וצריך להסביר כמה פעמים. אני גם כזאת במידה מסוימת, לא ישר קולטת, צריכה לקלוט, להפנים ואז יורד האסימון. אז יש כאלה שלא יהיו סבלניים אבל יש כן את אלה שיהיו סבלניים ואת צריכה גם להיות סבלנית ולבטוח בעצמך, כי טעויות כולם עושים. זאת לא עבודת חייך, אני מתארת לעצמי, יהיו עוד עבודות ובטוחה שבמקום יותר נעים ומסוג אחר שאולי יקל עלייך מבחינת הביטחון העצמי ואת תצברי יותר ויותר ביטחון ככל שהחיים ימשיכו...

 

[crema2]

אני בשוק טוטאלי..כנסו..

היום קרה לי מקרה מאוד משפיל .. יש מישהי שהכרתי בעבודה קודמת שעבדתי בה רק שבוע משיהי כבת 32-34 נראית כמו בת 20 רזה. היא לא עשתצה צבא , אין לה טקט בגרוש . כשעבדתי במקום העבודה הקודם בעודי מתאמצת והכל היא הייתה מתיישבת ולא עושה כלום ותוך שלושה ימים פוטרה אבל זאת לא הנקודה. אותה האחת עברה לעיר שלי והיא מכירה גם את אמא שלי כי אמא שלי כל יום ב5 ומשהובבוקר בתחנה איתה. בימים האחרונים כאילו התידדתי איתה , סיפרתי לה העבודה שלי ועל כך שהעמסיק מעביד אותי בשמשועל עוד כמה דברים. מצאתי בה אוזן קשבת כביכול אבל מה?!? למשל פעם אחת אמא סיפרה לי שיום אחת היא הפסיקה להגיד לה שלום ועמדה בצד . אמא החליטה לא לומר לה שלום כדי לא לגרום לה אי נוחות .. עכשיו היא כל יום בבוקר קוראת לאמא שלי סתומה שהיא לא אומרת לה ראשונה שלום.. ואני שותקרת ושותקת אבל כמה אפשר בכל זאת מבוגר ממנה בכמה שנים טובות אז קצת ריספקט.. היום מים הגיעו עד נפש כשהיא אמרה "למה מי אמא שלך שאני אגיד לה שלום ?!"? וכשאני אומרת לה שהיא בבעצמה לא אומרת לה שלום , אז היא אומרת שאני כן אומרת לה שלום אז אמא שלי דפוקה בראש. מה גם שהיום רק אמרתי לה כמה מילים והיא ישר אמרה לי " אל תשגעי אותי , טוב?! באותו הרגע הבנתי שאין מה לדבר איתה . גם מדברת לא יפה על אמא שלי וגם לא מתייחסת אלי כשאני רוצה לשפוך את הלב על העבודה ועל מה שהמעביד עשה בכך שלקח אותה ואותי לא.. כשעלינו על האוטובוס התיישבתי באיזה מקום . שמתי אמפי 3 כרגיל על האוזניים והפעם אמרתי לעצי שלא אחפור לאנשים שאולי בגלל זה היא יצאה עליי כי אני חופרת לה על הבוקר. היא בשיא חוצפתה לקחה לי אוזנייה אחת באוזן בלי רצוני עם חיוך ממזרי שלל מסוממת (טוב אולי אני מגזימה) , ואני לא יכולתי לאפשר לה לשחק איתי ככה . פעם את עושה עצמך "חברה" טובה שלי ופעם מתעלמת . אז הורדתי את האוזנייה עם פרצוף עקום , אמרתי לה שאני רוצה לשמוע לבד . כמובן שגם היתי עצבנית עליה בגלל אמא שלי . כמה היא תדבר עלייה בחוסר כבוד ? ישר עצבנתי אותי , כי היא לא רגילה להתנהגות שהייתה לי בבוקר על הפרצוף העצבני שלי יחסית לבד"כ שאני שמחה ועליזה. היא אמרה לי להיזהר ממנה ושלא כדי לי לעצבן אותה. אמרתי בביטחון מזויף שהיא לא תעצבן אותי, שאני לא חברה שלה ושתיתן לי לשמוע בשקט.. לפתע בה הדבר שלא ציפיתי על אף ההתנהגות המאיימת שלה . בניגוד לבן אדם נורמלי שהיה מגיב אחרת בפחות קיצוניות , היא נתנה לי מן אגרוף כזה בלחי העליונה ליד העין כשהסתכלתי קדימה והתעלמתי מנכחותה כשמוזיקה מתנגדת לי באוזן. באותו הרגע היתי בשיא הרתיתוחלת ואמרתי לה בתקיפות והייתי די מושפלת ממנה כי היא נתנה לי סריטה, אגרוף איך שלא קוראחים לזה ליד אנשי האוטוסוס הרקבועים שאני רואה כבר שבוע.. הם כמו צופים הביטו אליי לאיך שאגיב.. מעבר לכך שהביטחון שלי בריצפה ואני לא מעזה להגיע לקטטה שבסוף רק אני אפגע , היה גם הקטע של האגו . ופה הרגשתי טיפה יותר ברגמה גבוהה מממנה וןאמרתי לה שאני לא נוגעת בה ושלא תיגע בי ..היא התחילה לקוא לי שרטה ואני רק הגברתי את הווליום כדי לא לפרוך בבכי.. שמעתי שהיא מרימה את הקול, היא רצתה להגיע לקטטה שאני לא הייתי מעוניינת למרות שאני חייבת לה סטירה ולא בגלל שהיא סתרה אותי אלא לאיך שהיא מדברת על אמא שלי . היא התחילה לקלל אוצה באוטובוס את אמא שלי ואני אמרתי "טוב, אני סרוה בלעג מזלזל חצי חצי כדי שתרפה ממני. בסוף התקשרתי לאמא והיא התאכזבה ממני שלא איימתי להתקשר למשטרה באותו הרגע. יש לציין שזה לא הפעם הראשונה שהיא קורראת לאנשים שהם שרוטים. כך למשל יש מישהי מבוגרת, שתמיד בתחנה האחרונה ממהרת לצאת מהאטובוס וזאתי פשוטה קוראת לה שרוטה ..כאילו מה הקטע שלה , מה אכפת לה ממנה ומה זה עניינה בכלל ??! חוץ מזה לא יודעת למה ואיך אבל כשהיא עולה לאטובוס היא נוסעת בחינם יש לה קשר עם נהג המונית שגם היא לכלכבה עליי שירדתי משם ועכשיו אני מבויישת.. החלטתי להקדים מחר לאוטובוס שיצא לפני בתקווה לא לראות את הפרצוף שלה ..כי אני מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים. אמא שללי מתכוונת לסגור איתה חשבון מילולי אבל אני מפחדת שההיא תתנקם בי.. איך הייתם מגיבים אם הינו נותנים להם סטירה ומדברים רגע עליהם באוטווס? הייתם נכנסים לריב ?אולי זה מה שהייתי צריכה לעשות? אוףף אני לא אלימה. לא גידלו אותי בבית להרביץ . היא בגיל שלה הייתה אמורה להיות בוגרת ואפילו אין לה איפה לחיות היא גרה אצל מישהו מה לעשות?

 

[efriend]

איפה לעזאזל את מוצאת את האנשים האלה?

זה כמו איזה סיפור גרוטסקי של קפקא. אני שוב ממליץ למצוא עבודה אחרת - אישהו נקלעת לאיזה בית משוגעים וחבל שתישארי שם.

 

[אופירA]

תלמדי את עצמך להתרחק מאוד

מאנשים המנצלים את חוסר הביטחון שלך, גם אם כתוצאה מכך תהיי בודדה, עד שתעברי טיפול ותפתחי את הערך העצמי שלך. לא לחכות לסיטואציות כאלה, אלא להתרחק הרבה לפני כן. תצטרכי ללמוד להעמיד אנשים במקומם בצורה תקיפה, אבל בשביל זה צריך מספיק ביטחון עצמי. נסי ללמוד טכניקות של העמדת אנשים במקומם. כל עוד חוסר הביטחון שלך קיים ובולט - כל הזמן תיתקלי באנשים כאלה, ותצטרכי ללמוד להתמודד איתם (כלומר להתרחק מהם, ולמנוע מהם להתקרב אליך).

 

[crema2]

אוףף עצביםם

היום קרה משהו מעצבן בעבודה.. אתמול הפקדתי בכספת 500 שח והיום בבוקר קרא לי המנהל למשרד שלו וביקש ממני לבדוק בתיק שלי , שלא שמתי כלום בכספת ושזה ינוקה לי מהמשכורת.. אני מאוד זהירה בהפקדות של כסף ולפני שהפקדתי דאגתי להיות בטוחה..יש מצב שהוא גנב לי? הוא לוקח עכשיו עובדים חדשים ונותן להם להיות אחראי משמרת ואני שיחסית ותיקה סובלת מאפליה.. איך הוא יכול היה לא להאמין לי ועכוד לבקש לבדוק את התיק כשאני בטוחה באלך אחוז שזהפקדתי? הלוואי והייתי יכולה לטבוע אותו , או למצוא הוכחות שמצדחקות את דבריי אבל אין לי שום הוכחה.ץ אני מרגישה מבויישת, גם ככה לא הלך לי בעבודה ועכשיו הפכו אותי לגנבת..אני מרגישה חרא עם עצמי.. עוברת בי מחשבה שהוא רוצה לפטר אותי וחוגג בנתיים על הכסף שלי.. מה גם שחתמתי על חוזה שכל חוסר בכספת יהיה על חשבוני . אובדות עצות.. אני לא רוצה להיתפטר מהעבודה הזאתי כי מצאתי אותה בזיעת אפי..היה לי קשה למצוא עבודה הזאת ושנה התעקשתי עלייה.. אההאני חייבת לציין שאתמול אחרי השעה 11 שהפקדתי הדלת שהסתירה את הכספת הייתה סגורה ואני הזזתי אותה ואחר"כ סגרתי..ואחרי כמה זמן שבאתי ראיתי שהיא נראית לאין הכספת והדלת בצד אבל בקשר לזה אני לא בטוחה ..זה מה שאני חושבת שהיה ...עצובה

 

[efriend]

בבקשה, תעזבי את המקום הזה

יש לי ידידה שעבדה פעם בחנות, המנהלת שלה גנבה כסף מהקופה והאשימה אותה. זה יכול לקרות.

 

[נעמי67]

חייבת לשפוך

שלום, אני מבינה מהדברים שכתבת כאן שאת פגועה ומתוסכלת מהמצב. קודם כל אני אפתח באיזשהו רעיון שעלה לי בזמן שקראתי את דברייך. להתעכב עוד כמה שניות ואפילו 2 דקות לפני שאת סוגרת פעולת תדלוק או גבייה של תשלום, על מנת לוודא שעשית נכון ופעלת נכון. ברגע שתאמני את עצמך לכך ותמצאי כי פעלת נכון, נראה כי זה יכול להחזיר לך את הבטחון העצמי שלך. מה גם שנראה לי שעדיף לבזבז דקה על בדיקה מאשר לסבול מתחושת זלזול ותסכול למשך 3 ימים. אמרת יפה :"שלתדלק בנאדם עם חיוך זה שווה הכל". עכשיו אני רוצה לשאול אותך מס' שאלות: 1. איך את יכולה לעשות שונה כדי שתרגישי כך? 2. אם העבודה חשובה לך? מה צריך לקרות כדי שהיחס אלייך יהיה שונה? 3. מה עשית עד עכשיו כדי שהמצב לא יחזור על עצמו? 4. את יכולה לחשוב על עוד אופציות שיביאו לשינוי? בהצלחה, נעמי