מהצד השני, קצת
בוא נהיה כנים, גם למצוא קשר טוב קשה מאוד (שלא לדבר על אהבת חיים)... וכבר קראתי את כל השרשור, ואני יודעת שהמצב "לא הפיך", אני חושבת שעל זה יש הסכמה בין כולנו (נדמה לי שגם לבת-זוגך), אבל את חייבת לתת לגיטימציה להרגשה שלה. ביננו, אם היא לא התכוונה לילדים בשלב זה של חייה, נפל עליה תיק (זה תיק גם אם מתכוונים!). וזהו להטוט האיזון (הקשה!) שאת צריכה לבצע: להמשיך עם ההריון ולתת לו מקום, אבל בו זמנית לקבל את ההסתייגות שלה ולא להציב אולטימטום. והזמן יעשה את שלו, או שלא... בהצלחה לך בהריון (אני ניסיתי מגוון משקאות, בסוף הכי אהבתי קינלי לימון
) וגם בזוגיות (יכול להיות שתשומת-לב לבת-זוגך תעזור להפיג את קשיי ההריון?).