חייבת לקטר

dafgol

New member
מתנצלת...אבל אין לי מה לקטר

על חמותי.... היא פשוט נהדרת....כל יום אנחנו מדברות בטלפון....אבל מכיוון שהיא גרה רחוק אנחנו נפגשים מעט במיוחד מאז שבר נולד....הנסיעה עדיין ארוכה מידי בשבילו...אבל באמת שאין לי תלונות...היא מתעניינת עוזרת באה אלינו ואפילו שולחת חבילות בדואר עם דברים לבר. אשה טובה עם לב זהב.....( נכון שלפעמים היא מנדנדת...אבל ככה זה עם חמות לא ? )
 

dafgol

New member
../images/Emo9.gif../images/Emo2.gif../images/Emo3.gif../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif

 
../images/Emo54.gifגם אני רוצה לקטר..

אני כל הזמן צוחקת שאין לי חמה בעצם כי אני ובנזוגי לא התחתנו אז עם אני לא נשואה לו סימן שהיא לא חמתי נכון? בכל אופן שהייתי בהריון עם עופרי היא הודיעה לכולם (לכל ילדיה - 7 במספר, לאחיםולאחיות שלה לשכנים וכ"ו) שלילד של יהודה יקראו מיכאל על שם בעלה ז"ל, כמובן שלנו היא לא אמרה כלום (למרות שידענו) ומכיוון שאני לא מאמינה בלקרוא לתינוק על שם מישהו - זה ירד מהפרק. בברית היא בכתה - למה אבא שלי הוא סנדק ולא אח של יהודה (בן 30!!!) ולמה לא מזכירים את זה שסבא של הילד נפטר.. והיא בכתה ממש דמעות. שעופרי היה בפגיה היא ביקרה אותו פעם אחת (היינו שם 3 שבועות), ואצלינו בבית היא הייתה פעם אחת בלבד!!! ועכשיו שאני בהריון ואיך שהיא שמעה שיש לי בת היא סיפרה לכולם וגם לי (שהפעם אני אדע) שלבת שלי יקראו עדי על שמה... (וכבר ברור שאין סיכוי..) עד שעופרי היה בן שנה היא קראה לו בכל השמות האפשריים רק לא עופרי. (היא פשוט לא זכרה..) בקיצור איזה מזל שיש לי אמא...
 
חייבת לספר על ה"פנינים" של חמותי

כפי שנאמר, גם היא אישה חמה וטובת לב אבל מומחית בלהעלות לי את הסעיף לפעמים ומאז שיובלי נולד זה רק מחמיר ואני מתאפקת לא להתפוצץ. אז אני אשתף בכמה מה"פנינים" שהיא אומרת לו: איך אתה נהנה בעגלה/עריסה/לול, נכון שאתה לא אוהב בידיים?" (וזה כביקורת על כך שהוא המון על הידיים שלי) "למה אתה בוכה? מה אמא עשתה לך?" "תגיד לאמא שלך שתשים לך חולצה ארוכה/גרביים - קר לך" (נאמר בימים האחרונים, הקרירים כידוע) ויש עוד.. הכוונה לא רעה אבל אותי זה ממש מרגיז ואני מציקה לבעלי שיעיר לה כי לי לא נעים, למרות שבסוף אני אתפוצץ כי היא נסחפת בהבעת החמלה על הילד ה"מסכן" שלנו. מה עושים? איילה
 

ornaok

New member
חמותי...

בסה"כ אנחנו מסתדרות טוב, יחסית לפערים העצומים ביננו. ההורים של בעלי וכל משפחתו דתיים, קיבוצניקים, אדישים, לא לחוצים צכלום, יש להם את כל הזמן שבעולם... אני קצת אחרת... לא היו לי ריבים משמעותיים או סיפורים יוצאי דופן עד עכשיו, אבל בא לי לשתף אתכם: כשסיפרץי לה בטלפון שאני בהריון, אחרי שכל משפחתי כבר ידעה, היא אמרה: "אה.. יופי... הבן שלי בבית?" ודברה איתו על משהו אחר לגמרי... אז נכון שכבר קיבלתי תגובות פושרות...אבל ככה?! הראתי לה תמונות מהשקיפות...היא אמרה:"יופי...אולטרסאונד...."ועברה הלאה... אתמול אחרי הסקירה הפצתי את הבשורות למשפחה וחברים, בעלי ביקש שאודיע גם לאמא שלו. אמרתי לו שאין לי כוונה לתת לה להשבית את השמחה ושיודיע לו בעצמה אם הוא רוצה. וכך הוא עשה. אפילו אותו התגובה שלה ביאסה.... משהו בסגנון "איזה יופי. איך היה היום בעבודה?" ויש לה נכד אחד, שגר בקיבוץ, והיא סבתא מעולה וקצת נדחפת, חולה על הנכד מכאן ועד הירח, רואה אותו כל יום או שהיא מתחילה להתגעגע...
 

sael

New member
חמותי בדר"כ בסדר

ואנחנו מסתדרות סה"כ ממש טוב. כמובן שיש לה לפעמים יציאות או קטעים שמעצבנים אותי (בכל זאת מדובר בחמות) אבל באמת שאין לי תלונות והיא מאוד משקיעה בי ועכשיו גם בעמית. השבוע אבל היא הרגה אותי עם יציאה שלה- היא היתה פה ובדיוק הכנו את עמית לאמבטיה אז היא מסתכלת עליה ואומרת (בפליאה): "אה, כבר נפל לה הטבור? איזה יופי". נו באמת, עמית כבר בת חודש, ברור שהטבור נופל עד הגיל הזה. אז אמרתי לה שבטח שנפל, כבר לפני שהיא היתה בת שבועיים ומה מוזר בזה? מצחיק, זו אשה שגידלה 5 ילדים אז לא הייתי מצפה לתמיהה הזאת. אבל שטויות, שאלו יהיו התלונות שלי עליה.
 

שוגי13

New member
זה היתרון בלגור בחו"ל ../images/Emo8.gif

רחוקים מהחמות
אבל גם רחוקים מאמא
 

mili999

New member
ולי דווקא יש חמות מדהימה!

היא גידלה לי את הבן זוג המושלם
קטע מצחיק - היא מאד שונה ממני, נורא רגועה, ואני בכיינית, כשבעלי טס לטיול במזרח (קצת אחרי שנפגשנו) בכיתי נורא והיא לא ידעה מה לעשות איתי - אז בערב קיבלתי טלפון מאחותו של בעלי - ומאז - "שולחים" את גיסתי לנחם אותי, היא יותר אמפאטית. (טוב, זה לא קורה הרבה)
 

yaelli10

New member
כל פעם שמדברים על חמות

בא לי לבכות. אמא של בעלי, לא הספיקה להיות חמתי. היא נפטרה שלושה חודשים לפני החתונה שלנו. הכרתי אותה במשך שלוש וחצי שנים שהספיקו לי לדעת שהיא אחת הנשים הכי מדהימות שהכרתי. הייתי איתה כמה דקות אחרי שאמרו לה שיש לה עוד שבוע לחיות ובכיתי איתה ביחד. באותו מעמד גם הבטחתי לה שאני אספר לנכדים שיהיו לנו עליה ושהיא מאוד תחסר לנו. נשארתי איתה עד לנשימה האחרונה שלה. וככה זה עכשיו. היום אנחנו זוג עם תינוקת ושום משפחה מסביב. אמנם חמי אוהב אותה אבל אין ביכולתו לעזור לנו או להחזיק את אלה, לשמור עליה. טוב די.... מה שרציתי לאמר זה שתשתדלו להיות סבלניים. בסה"כ הכל זמני בחיינו.
 

dafdaf

New member
מבינה ללבך...חמותי המדהימה נפטרה

לפני שנתיים
ואני אומרת תודה שלפחות זכיתי להכיר אותה כמה שנים כי היתה אישה מופלאה...
 
חמותי היא אישה מקסימה תמיד לצידי

יותר מאשר לבן שלה בעלי אני מסתדרת איתה 10 והיא עוזרת לנו המון היא חולה חולה על הנכדה שלה שהיא יובל שלנו היא חיכתה בשקט בלי להציק את כל השנים האלה שאנחנו חיכינו ליובל(8 שנים של טיפולים) וכל הזמן רק תמכה ואמרה לי שזה יגיע. ביום של הבטא החיובית היא היתה איתי בגן ועזרה לי עם הילדים וכקיבלתי את התשובה היא הראשונה שידעה(אני צחקתי צעקתי ובכיתי בחדר והיא נכנסה מבוהלת ולא ידעה מה קרה לי עד אשר סיפרתי לה וביחד בכינו) נכון שלפעמים אני גם עונה לה כלא מוצא חן בעיני משהו אבל אם לא הייתי בסדר אני יודעת גם להתנצל ולהגיד סליחה.
 

רות1974

New member
גם ההורים של בעלי נפטרו שניהם ממחלה

קשה, ובכלל לא זכיתי להכירם. אני מאד מצטערת על כך, כי אמו היתה אשה עדינה, חכמה, רגישה והוא היה מאד קשור אליה. כל כך עצוב לי שהבנות שלי לא זכו להכיר אותם. תודה רבה, עכשיו התלחלחו לי העיניים מדמעות.
 
למעלה