אני לא יכולה להתנתק, מרגישה ממוגנטת לכאן. השמש מחייכת בחוץ, המשימות רבות בחופשה. לא יתכן כי את כל החופשה אבלה כאן מול הצג. חלילה לא בגלל שאינני נהנת אלא בגלל שאין מי שיעשה מה שאני חייבת. אז ביי בנתיים ליאת
וידיעה שאין מי שיעשה במקומי יצאתי לדרכי אל הסידורים שלי.... עשיתיהם ללא רצון כי בבית חיכה המטמון... (האינטרנט=פשוט לא מתחרז) עשיתי הכל מהר מהר חבל על כל רגע להעדר... מה יהיה בסופי מכורה היש לי בכלל תקנה? אגב,מי יכול לעזור לי, מדוע אין איקון של מחשב? מאד חסר לי... שכל דאגותנו יהיו רק כאלה אזי מצבנו יהיה מצוין... רק טוב לכל המכורים
יותר משבוע לא התקרבתי למסך של מחשב, ולא התגעגעתי. יתכן שזו תוצאה של שפע הגירויים אליהם הייתי חשופה, שחסכו ממני את תחושת החסך האינטרנטי, אבל ככלל שמחתי לגלות שכאשר יש גירויים חיצוניים שווים דיים - הם עדיפים מבחינתי עשרות מונים על פני הוירטואליה. ברוכים הנמצאים,
