חייבת לפרוק
אני אדם מאוד מיני ותמיד הייתי , חשבתי שגם הוא. נכנסתי לזוגיות הזו עם ניסיון מיני וידיעה של מה אני רוצה, הוא היה עם ניסיון מיני מועט וזה היה בסדר מבחינתי.
כבר בהתחלה הוא אמר שהוא לא רוצה לרדת והסכמתי, לא חשבתי שזו תיהיה בעיה מבחינתי אם כל השאר יהיה בסדר. אני לעומת זאת כמובן ירדתי לו, פשוט כי אני אוהבת לרדת, ומבחינתו לא רק שזה היה בסדר אלא הוא דרש\ביקש\רצה שזה יהיה כל סקס.
בהתחלה לא דרשתי ממנו יותר מדי במיטה, בכל זאת הוא חסר ניסיון ואני לא רציתי לפגוע לו באגו. אבל הבעיה הייתה שהוא פשוט התרגל, הוא התרגל שאני יורדת והוא לא, הוא התרגל שאם אני לא רטובה אפשר פשוט למרוח חומר סיכוך, הוא התרגל שהוא לא צריך לעשות יותר מידי משחק מקדים...
אחרי כמה חודשי זוגות נהייתי לא ממש רטובה כשאני איתו, לא הבנתי למה, באותה תקופה גם נהייתי פחות רטובה באוננות, אחרי זה(אחרי משהו כמו שנה של זוגיות) הפסקתי לאונן בכלל.... חשבתי שזה הלחץ בחיים, ואולי הבגרות (בכל זאת כבר לא מתבגרת וההורמונים כבר לא משתוללים), אם הזמן גם הרצון לסקס ירד אבל המשכתי לשכב בכל זאת כי זה לא הרגיש לי נכון כבת זוג לא לתת לו, אבל זה התחיל להרגיש קצת כמו עבודה...
בשלב כלשהוא חזרתי בי מההסכמה לחוסר מין אוראלי מצידו, והוא אמר שהוא מבין , הוא ביקש שאעשה כל בדיקת מין אפשרית, הבנתי את זה ועשיתי, אחרי זה הוא היה אומר כל פעם שהוא ירד לי פעם הבאה , ובפעם הבאה זה היה בפעם שאחרי זה... וכך חצי שנה אולי יותר..
מה שהכי מצחיק שאני סופר היגיינית והוא דווקא זה שלא... הוא לא ראה בעיה בעובדה שהוא לא התקלח מאתמול ובכל זאת רוצה שארד לו...
מצאתי את עצמי לא מכירה את הבחורה שבמראה, אני שהייתי תמיד כל כך מינית, רואה מין כמטלה שצריך לעבור, היו פעמים שרק חיכיתי שזה יגמר(הסקס) והכי כואב שהוא אפילו לא שם לב שאני לא שם, אני שתמיד פעילה בסקס, שאף פעם לא שוכבת כמו בול עץ, מצאתי את עצמי הופכת לאחד כזה, והוא בכלל לא שם לב...
החלטתי להיפרד, הוא אמר שהוא ישתנה שאני צודקת, שהוא יהיה מושלם, אבל היה מאוחר מידי, אחרי שזה ו7 חודשים החלטתי לעזוב.
אחרי חודש התחלתי לאונן, להיות שוב רטובה באמת, להנות מהמיניות שלי שהייתה באיזו תרדמת, לפנטז, להיות שוב אני, לא חשבתי שדווקא בזוגיות המניות שלי תדעך ודווקא הלהיות לבד יעשה לי כל כך טוב! חופשיה
אני אדם מאוד מיני ותמיד הייתי , חשבתי שגם הוא. נכנסתי לזוגיות הזו עם ניסיון מיני וידיעה של מה אני רוצה, הוא היה עם ניסיון מיני מועט וזה היה בסדר מבחינתי.
כבר בהתחלה הוא אמר שהוא לא רוצה לרדת והסכמתי, לא חשבתי שזו תיהיה בעיה מבחינתי אם כל השאר יהיה בסדר. אני לעומת זאת כמובן ירדתי לו, פשוט כי אני אוהבת לרדת, ומבחינתו לא רק שזה היה בסדר אלא הוא דרש\ביקש\רצה שזה יהיה כל סקס.
בהתחלה לא דרשתי ממנו יותר מדי במיטה, בכל זאת הוא חסר ניסיון ואני לא רציתי לפגוע לו באגו. אבל הבעיה הייתה שהוא פשוט התרגל, הוא התרגל שאני יורדת והוא לא, הוא התרגל שאם אני לא רטובה אפשר פשוט למרוח חומר סיכוך, הוא התרגל שהוא לא צריך לעשות יותר מידי משחק מקדים...
אחרי כמה חודשי זוגות נהייתי לא ממש רטובה כשאני איתו, לא הבנתי למה, באותה תקופה גם נהייתי פחות רטובה באוננות, אחרי זה(אחרי משהו כמו שנה של זוגיות) הפסקתי לאונן בכלל.... חשבתי שזה הלחץ בחיים, ואולי הבגרות (בכל זאת כבר לא מתבגרת וההורמונים כבר לא משתוללים), אם הזמן גם הרצון לסקס ירד אבל המשכתי לשכב בכל זאת כי זה לא הרגיש לי נכון כבת זוג לא לתת לו, אבל זה התחיל להרגיש קצת כמו עבודה...
בשלב כלשהוא חזרתי בי מההסכמה לחוסר מין אוראלי מצידו, והוא אמר שהוא מבין , הוא ביקש שאעשה כל בדיקת מין אפשרית, הבנתי את זה ועשיתי, אחרי זה הוא היה אומר כל פעם שהוא ירד לי פעם הבאה , ובפעם הבאה זה היה בפעם שאחרי זה... וכך חצי שנה אולי יותר..
מה שהכי מצחיק שאני סופר היגיינית והוא דווקא זה שלא... הוא לא ראה בעיה בעובדה שהוא לא התקלח מאתמול ובכל זאת רוצה שארד לו...
מצאתי את עצמי לא מכירה את הבחורה שבמראה, אני שהייתי תמיד כל כך מינית, רואה מין כמטלה שצריך לעבור, היו פעמים שרק חיכיתי שזה יגמר(הסקס) והכי כואב שהוא אפילו לא שם לב שאני לא שם, אני שתמיד פעילה בסקס, שאף פעם לא שוכבת כמו בול עץ, מצאתי את עצמי הופכת לאחד כזה, והוא בכלל לא שם לב...
החלטתי להיפרד, הוא אמר שהוא ישתנה שאני צודקת, שהוא יהיה מושלם, אבל היה מאוחר מידי, אחרי שזה ו7 חודשים החלטתי לעזוב.
אחרי חודש התחלתי לאונן, להיות שוב רטובה באמת, להנות מהמיניות שלי שהייתה באיזו תרדמת, לפנטז, להיות שוב אני, לא חשבתי שדווקא בזוגיות המניות שלי תדעך ודווקא הלהיות לבד יעשה לי כל כך טוב! חופשיה