חייבת לפרוק.....
סליחה שככה יוצא לי ארוך אבל אני חייבת לפרוק .... נשואה מזה כ-3 שנים עם ילדון מקסים בבית ועוד קטנה בדרך.... הזוגיות שלי ושל בעלי ממש על הפנים לעניות דעתי, הוא חושב שהכל בסדר ושאיך שהוא מתנהג זה בסדר גמור ושככה זה יהיה, הוא ממש מיושן בדעות שלו הוא עצמאי וחי בסרט שהוא מפרנס אותי ואת הילדון שלנו וזה ממש לא נכון, פחות מ-3 חודשים אחרי הלידה אני כבר יצאתי לעבוד, עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות עם הילד על הידיים,והוא היה בצבא. אחרי שהילדון גדל לו קצת התחלתי לעבוד בעבודה נורמלית במשרד ושלחתי את הקטנטן לגן, אחרי חודשיים של עבודה ראיתי שהמצב הכלכלי לא ממש משתפר ולקחתי על עצמי עוד עבודה, לחלק עיתונים לפנות בוקר וככה זה היה במשך 4 וחצי חודשים שתי עבודות לרוץ מעבודה אחת לשניה בין לבין להגיע הביתה לארגן את עצמי ואת הקטן להסיע אותו לגן ולרוץ בעצמי לעבודה השניה , ה ושכחתי להוסיף לזה גם את ההריון. מעולם לא החסרתי מבעלי טיפת יחס או כבוד אני הייתי ממש כמו שפחה שלו גם מביאה כסף הביתה גם מבשלת מנקה ותמיד כשהוא היה צריך הייתי שם בשבילו, מה שהוא מעולם לא עשה בשבילי, הוא לא תמך בי ברגעים הקשים, לפני שנה נפרדנו לחודשיים וחצי בגלל זה, הוא פשוט העיף אותי מהבית עם הילד שלנו, חייתי אצל אמא שלי והיה לי נורא קשה עד שיום אחד הלכנו לרבנות להתגרש ואז החלטנו לעשות אחרוה פנה ולתת לזוגיות הזאת עוד הזדמנות. כן, אני לא יכולה להגיד שתמיד היה רע היו גם תקופות יפות וממש טובות במשך השנה הזאת, אבל בזמן האחרון כבר אין לי כח להמשיך את זה ככה, אני מאוד אוהבת אותו אבל סבלתי מספיק הוא צועק עליי וכל הזמן מקלל את אמא שלי, זה שהוא שונא אותה זאת בעיה בפני עצמה ואני שותקת על זה אבל הוא פשוט לא מפסיק לקלל אותה בלי סיבה ואני מבקשת ממנו תכבד אותי ותפסיק לקלל אותה, בשביל הכבוד שלי אני כבר לא מדברת על זה שמגיע לה שתכבד אותה. הוא צועק עליי שאני לא בסדר, שאני "שמנה" (מזכירה לכם שאני בהריון חודש 7), שאני עושה פרצופים לחברות של החברים שלו, ממש סליחה שיש לי דברים יותר מעניינים בחיים מאשר איפה יש מכירות חיסול ואיזה ומה גובה הפלטפורמה שלך, ממש סליחה שזה לא בראש שלי ושאני לא אנורקסית מגעילה עם סיליקון שעוד רגע מפיל אותי מהרגלים ומה שמעניין אותי זה החיים שלי ולא שלהן ובגלל זה אני לא חברה שלהן ולא מדברת איתן. אבל אתמול זה פשוט עבר כל גבול!!!!! דיברתי עם חברה שלי שהיא חברה של השותף של בעלי והיא "הזמינה" אותנו לבוא איתם לעשות סיבוב ולקנות לה על הדרך נעליים,אז אמרנו סבבה נצא, הגענו לקניון שם פגשנו את שלושת ה"זוגות" האחרים ועלינו לקנות נעליים אח"כ הן החליטו להיכנס לסופר פארם לקנות דאודורנט ואנחנו (הבנים חוץ מאחד ואני) עמדנו בחוץ כמו מפגרים איזה רבע שעה, ואז הם החליטו שהולכים הביתה?!?!? (מה ל+**/@@#@##?????) אני רוצה קפה, בשביל זה יצאתי אני רוצה לשבת עם בעלי בבית קפה לשתות משהו ולאכול עוגה, מגיע לי לא?!? אמרתי לבעלי שאנחנו הולכים לבית קפה ושמבחינתי הם יילכו הביתה וככה זה קרה הם נסעו הביתה ואנחנו התחלנו לזוז לכיוון הבית קפה, נכנסו לארומה ואיך שהוא ראה את התור הוא התחיל להתעצבן מה אני אעמוד עכשיו חצי שעה בתור בשביל קפה,?!?, טוב הסתובבנו ויצאנו בדרך היה עוד איזה בית קפה כזה באמצע הקניון אז אמרתי לו בוא נשב פה אז הוא התחיל להגיד לי "נראה לך?" "מה זה הדבר הזה? "זה בית קפה?""אוף את עם הקפה המסריח שלך..1!?!?" התייאשתי אמרתי לו אין בעיה אז בוא הביתה בדרך לאוטו הלכתי יותר מהר ממנו כי פשוט לא יכלתי לראות אותו הוא כל כך פגע עם ההערות שלו , הגענו לאוטו והוא התחיל לצעוק עליי על כמה שאני מגעילה ולא יודעת להתנהג ושאני ככה וככה ושיש לי חברה וחצי בגלל ההתנהגות שלי ושאני בן אדם מגעיל ושאם זה היה תלוי בו אז הוא מזמן היה עוזב אותי ומעיף אותי לכל הרוחות , אז צעקתי עליו שיוריד אותי בתחנה הבאה שאני פשוט לא רוצה לראות אותו ולהיות איתו יותר אז הוא ענה "הייתי מוריד אותך אבל אין לי מה לעשות עם הילד , אני לא יודע להסתדר איתו" וואו זה פשוט שבר אותי התחלתי לבכות ותאמת עד עכשיו אני בוכה בגלל זה, הגענו הביתה אחרי שלא דיברנו כל הדרך, חמותי הלכה מאיתנו (היא הרי שמרה על הילד) אני נכנסתי למיטה והוא הלך לחדר מחשב לראות "הבורר" אחרי איזה שעה ככה הוא בא ונכנס למיטה אומר לי שאני פגעתי בו והעלבתי אותו ושאני אבקש סליחה כי אני לא בסדר..... אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו שלא ייגע ושמבחינתי הוא לא קיים יותר שהפעם הוא פשוט הרס את הכל טוטאלית והוא בשלו ניסה כל הלילה שאני אחבק אותו ואני פשוט התעלמתי, היום בבוקר אחרי שקמתי והתארגנתי יצאתי מהבית בלי להגיד לו ביי ובלי כלום ועכשיו הוא מתקשר לפלאפון ופשוט לא רוצה לענות, אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני אוהבת אותו ולא מדיימנת את החיים שלי בלעדיו ומצד שני אני לא יכולה לחיות יותר ככה שאני "חרא" בשבילו שאני לא מספיק טובה
סליחה שככה יוצא לי ארוך אבל אני חייבת לפרוק .... נשואה מזה כ-3 שנים עם ילדון מקסים בבית ועוד קטנה בדרך.... הזוגיות שלי ושל בעלי ממש על הפנים לעניות דעתי, הוא חושב שהכל בסדר ושאיך שהוא מתנהג זה בסדר גמור ושככה זה יהיה, הוא ממש מיושן בדעות שלו הוא עצמאי וחי בסרט שהוא מפרנס אותי ואת הילדון שלנו וזה ממש לא נכון, פחות מ-3 חודשים אחרי הלידה אני כבר יצאתי לעבוד, עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות עם הילד על הידיים,והוא היה בצבא. אחרי שהילדון גדל לו קצת התחלתי לעבוד בעבודה נורמלית במשרד ושלחתי את הקטנטן לגן, אחרי חודשיים של עבודה ראיתי שהמצב הכלכלי לא ממש משתפר ולקחתי על עצמי עוד עבודה, לחלק עיתונים לפנות בוקר וככה זה היה במשך 4 וחצי חודשים שתי עבודות לרוץ מעבודה אחת לשניה בין לבין להגיע הביתה לארגן את עצמי ואת הקטן להסיע אותו לגן ולרוץ בעצמי לעבודה השניה , ה ושכחתי להוסיף לזה גם את ההריון. מעולם לא החסרתי מבעלי טיפת יחס או כבוד אני הייתי ממש כמו שפחה שלו גם מביאה כסף הביתה גם מבשלת מנקה ותמיד כשהוא היה צריך הייתי שם בשבילו, מה שהוא מעולם לא עשה בשבילי, הוא לא תמך בי ברגעים הקשים, לפני שנה נפרדנו לחודשיים וחצי בגלל זה, הוא פשוט העיף אותי מהבית עם הילד שלנו, חייתי אצל אמא שלי והיה לי נורא קשה עד שיום אחד הלכנו לרבנות להתגרש ואז החלטנו לעשות אחרוה פנה ולתת לזוגיות הזאת עוד הזדמנות. כן, אני לא יכולה להגיד שתמיד היה רע היו גם תקופות יפות וממש טובות במשך השנה הזאת, אבל בזמן האחרון כבר אין לי כח להמשיך את זה ככה, אני מאוד אוהבת אותו אבל סבלתי מספיק הוא צועק עליי וכל הזמן מקלל את אמא שלי, זה שהוא שונא אותה זאת בעיה בפני עצמה ואני שותקת על זה אבל הוא פשוט לא מפסיק לקלל אותה בלי סיבה ואני מבקשת ממנו תכבד אותי ותפסיק לקלל אותה, בשביל הכבוד שלי אני כבר לא מדברת על זה שמגיע לה שתכבד אותה. הוא צועק עליי שאני לא בסדר, שאני "שמנה" (מזכירה לכם שאני בהריון חודש 7), שאני עושה פרצופים לחברות של החברים שלו, ממש סליחה שיש לי דברים יותר מעניינים בחיים מאשר איפה יש מכירות חיסול ואיזה ומה גובה הפלטפורמה שלך, ממש סליחה שזה לא בראש שלי ושאני לא אנורקסית מגעילה עם סיליקון שעוד רגע מפיל אותי מהרגלים ומה שמעניין אותי זה החיים שלי ולא שלהן ובגלל זה אני לא חברה שלהן ולא מדברת איתן. אבל אתמול זה פשוט עבר כל גבול!!!!! דיברתי עם חברה שלי שהיא חברה של השותף של בעלי והיא "הזמינה" אותנו לבוא איתם לעשות סיבוב ולקנות לה על הדרך נעליים,אז אמרנו סבבה נצא, הגענו לקניון שם פגשנו את שלושת ה"זוגות" האחרים ועלינו לקנות נעליים אח"כ הן החליטו להיכנס לסופר פארם לקנות דאודורנט ואנחנו (הבנים חוץ מאחד ואני) עמדנו בחוץ כמו מפגרים איזה רבע שעה, ואז הם החליטו שהולכים הביתה?!?!? (מה ל+**/@@#@##?????) אני רוצה קפה, בשביל זה יצאתי אני רוצה לשבת עם בעלי בבית קפה לשתות משהו ולאכול עוגה, מגיע לי לא?!? אמרתי לבעלי שאנחנו הולכים לבית קפה ושמבחינתי הם יילכו הביתה וככה זה קרה הם נסעו הביתה ואנחנו התחלנו לזוז לכיוון הבית קפה, נכנסו לארומה ואיך שהוא ראה את התור הוא התחיל להתעצבן מה אני אעמוד עכשיו חצי שעה בתור בשביל קפה,?!?, טוב הסתובבנו ויצאנו בדרך היה עוד איזה בית קפה כזה באמצע הקניון אז אמרתי לו בוא נשב פה אז הוא התחיל להגיד לי "נראה לך?" "מה זה הדבר הזה? "זה בית קפה?""אוף את עם הקפה המסריח שלך..1!?!?" התייאשתי אמרתי לו אין בעיה אז בוא הביתה בדרך לאוטו הלכתי יותר מהר ממנו כי פשוט לא יכלתי לראות אותו הוא כל כך פגע עם ההערות שלו , הגענו לאוטו והוא התחיל לצעוק עליי על כמה שאני מגעילה ולא יודעת להתנהג ושאני ככה וככה ושיש לי חברה וחצי בגלל ההתנהגות שלי ושאני בן אדם מגעיל ושאם זה היה תלוי בו אז הוא מזמן היה עוזב אותי ומעיף אותי לכל הרוחות , אז צעקתי עליו שיוריד אותי בתחנה הבאה שאני פשוט לא רוצה לראות אותו ולהיות איתו יותר אז הוא ענה "הייתי מוריד אותך אבל אין לי מה לעשות עם הילד , אני לא יודע להסתדר איתו" וואו זה פשוט שבר אותי התחלתי לבכות ותאמת עד עכשיו אני בוכה בגלל זה, הגענו הביתה אחרי שלא דיברנו כל הדרך, חמותי הלכה מאיתנו (היא הרי שמרה על הילד) אני נכנסתי למיטה והוא הלך לחדר מחשב לראות "הבורר" אחרי איזה שעה ככה הוא בא ונכנס למיטה אומר לי שאני פגעתי בו והעלבתי אותו ושאני אבקש סליחה כי אני לא בסדר..... אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר איתו שלא ייגע ושמבחינתי הוא לא קיים יותר שהפעם הוא פשוט הרס את הכל טוטאלית והוא בשלו ניסה כל הלילה שאני אחבק אותו ואני פשוט התעלמתי, היום בבוקר אחרי שקמתי והתארגנתי יצאתי מהבית בלי להגיד לו ביי ובלי כלום ועכשיו הוא מתקשר לפלאפון ופשוט לא רוצה לענות, אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני אוהבת אותו ולא מדיימנת את החיים שלי בלעדיו ומצד שני אני לא יכולה לחיות יותר ככה שאני "חרא" בשבילו שאני לא מספיק טובה
