חייבת לפרוק

[צוקה1]

פוגלי ,אדוינה ,דוגית . מלח וסביון

מאוד מאוד מבינה לליבך
אני גם עברתי את זה . את הבכי . את התחושה שבחיים לא אהיה בהריון , את היציאות החוצה לבכות כאשר כולם נשארו בפנים . אני התחתנתי בגיל 32 ולקח לי 6 שנים עד שהצלחתי להיות הריון . אבל תאמיני לי עברתי מלא בכי ומררוים וטיפולים ומה לא . גם - היו לי אחיות שהתחתנו אחרי ונכנסו מיד , וכנ"ל חברות , שכנים אפילו החתולים וכלבים !!!!! רק אני לא . אבל אין מה לעשות - צריך לעבור את התקופה הזאת עם כל הקושי, ותאמיני לי שבסוף את כן תהיי ואז תהיי האמא הכי מאושרת. מאחלת לך המון המון הצלחה . רוזמרי

פוגלי ,אדוינה ,דוגית . מלח וסביון
פוגלי, אדוינה ודוגית ליבי נחמץ כשאני קוראת על ההתמודדות שלכן ועל הכאב הגדול שמלווה אתכן, אותנו בדרך הזאת אל ההורות.מזדהה מאוד. הייתי שם בתהומות השחור ואולי עוד אהיה משחזרתי לטיפולים-מקווה שלא,בכל מיקרה לא מאחלת את זה לאף אחד . כבר אמרו וייעצו לכן. אני רוצה רק לתמוך ולחקב אתכן

ומלח וסביון גם אתם ריגשתם אותי מאוד על הזעקה של פלפלת ועל כל מה שעברת סביון וההפי-אנד של הפיוס והאושר שזכיתם בו ,בתקווה שנגיע לשם כולנו. אני כשלעצמי מתנתקת מהטיפולים (ויש לזה גם מחיר) וגם מן הפורום לתקופות די ארוכות, נראה שרק כך אני יכולה להמשיך את חיי באופן פחות או יותר שפוי . צוקה

 

[0101010]

מותר ליבכות

מאוד מאוד מבינה לליבך
אני גם עברתי את זה . את הבכי . את התחושה שבחיים לא אהיה בהריון , את היציאות החוצה לבכות כאשר כולם נשארו בפנים . אני התחתנתי בגיל 32 ולקח לי 6 שנים עד שהצלחתי להיות הריון . אבל תאמיני לי עברתי מלא בכי ומררוים וטיפולים ומה לא . גם - היו לי אחיות שהתחתנו אחרי ונכנסו מיד , וכנ"ל חברות , שכנים אפילו החתולים וכלבים !!!!! רק אני לא . אבל אין מה לעשות - צריך לעבור את התקופה הזאת עם כל הקושי, ותאמיני לי שבסוף את כן תהיי ואז תהיי האמא הכי מאושרת. מאחלת לך המון המון הצלחה . רוזמרי

מותר ליבכות
ולחוות את הכאב כי רק כך יוצאים נקיים כל אחת מאיתנו שמגיעה לפה עברה כיברת דרך של טיפולים וניסיות להרות ואלטרנטיבה האחרונה שנישארה היא תרומת בצית (ותודה שיש את האלטרנטיבה הזאת) אצלי הסיפור קצת שונה לא עברתי שום טיפול פוריות ליפני כחודשיים הלכתי לבירור פריון(45) ושם נאמר לי שאין סיכוי בגילי להריון רק תרומה מיותר לומר באיזה הרגשה יצאתי קיבלתי סטירת לחי של החיים שלי מדוכאת ובהרגשה שאין לאן להמשיך אים לא אממש את האמהות התאבלתי יומיים על הבשורה המרה ולבד ללא בן זוג כבד מידיי לשאת את הכל לבד לאחר יומיים אספתי את עצמי והבטחתי לעצמי שאני אהיה אמא ויהי מה ניכנסתי למסלול של תרומה רק שמחכה לתור אצל הרופא לכן בנות תיזכרו שיש תמורה לכל הכאב ויבואו ימים יפים שהכל יהיה מאחור יש לי מאמר אני קוראת אותו כשאני מדואכת ועוזר לי להמשיך . קצת ארוך אבל נותן כוח.אשרשר אותן בהמשך

 

[0101010]

לילה אחד

מותר ליבכות
ולחוות את הכאב כי רק כך יוצאים נקיים כל אחת מאיתנו שמגיעה לפה עברה כיברת דרך של טיפולים וניסיות להרות ואלטרנטיבה האחרונה שנישארה היא תרומת בצית (ותודה שיש את האלטרנטיבה הזאת) אצלי הסיפור קצת שונה לא עברתי שום טיפול פוריות ליפני כחודשיים הלכתי לבירור פריון(45) ושם נאמר לי שאין סיכוי בגילי להריון רק תרומה מיותר לומר באיזה הרגשה יצאתי קיבלתי סטירת לחי של החיים שלי מדוכאת ובהרגשה שאין לאן להמשיך אים לא אממש את האמהות התאבלתי יומיים על הבשורה המרה ולבד ללא בן זוג כבד מידיי לשאת את הכל לבד לאחר יומיים אספתי את עצמי והבטחתי לעצמי שאני אהיה אמא ויהי מה ניכנסתי למסלול של תרומה רק שמחכה לתור אצל הרופא לכן בנות תיזכרו שיש תמורה לכל הכאב ויבואו ימים יפים שהכל יהיה מאחור יש לי מאמר אני קוראת אותו כשאני מדואכת ועוזר לי להמשיך . קצת ארוך אבל נותן כוח.אשרשר אותן בהמשך

לילה אחד
חלם אדם חלום הוא חלםשהואהולך לאורך החוף עים אלוהים. על פני השמיים חלפובמהירות סצנות מחיו. בכול סצנה הוא שם לב לשני זוגותשל עקבות רגליים בחול. זוג אחד שייך לו והזוג השני של אלוהים. בחלוף הסצנה האחרונה לחייו הוא היסתכל אחורה על העקבות שבחול. הוא שם לב שפעמים רבות לאורך דרך חייו היה רק זוג עקבות אחד. כמו כן הוא שם לב שזה קרה בתקופות השפופות ביותר בחייו. דבר זה הטרידו והוא שאל את אלוהים בנוגע לכך.. אלוהים אתה אמרתה שביום שאלך אחרי חוקיך אתה תלך עמדי לאורך כל הדרך...והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי כאשר היצטרכתי אותך יותר מיכול--עזבתני ילדי היקר! עד מאוד אני אוהב אותך ולעולם לא -אעזבך בתקופותשל ניסיונותוסבל בהם אתה רואהרק זוגעקבות אחד נשאתיך בזרועותיי בהצלחה בנות לבי איתכם מחבקת

 

[Pugili]

תודה ,כולכם מקסימים../images/Emo24.gif

לילה אחד
חלם אדם חלום הוא חלםשהואהולך לאורך החוף עים אלוהים. על פני השמיים חלפובמהירות סצנות מחיו. בכול סצנה הוא שם לב לשני זוגותשל עקבות רגליים בחול. זוג אחד שייך לו והזוג השני של אלוהים. בחלוף הסצנה האחרונה לחייו הוא היסתכל אחורה על העקבות שבחול. הוא שם לב שפעמים רבות לאורך דרך חייו היה רק זוג עקבות אחד. כמו כן הוא שם לב שזה קרה בתקופות השפופות ביותר בחייו. דבר זה הטרידו והוא שאל את אלוהים בנוגע לכך.. אלוהים אתה אמרתה שביום שאלך אחרי חוקיך אתה תלך עמדי לאורך כל הדרך...והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי כאשר היצטרכתי אותך יותר מיכול--עזבתני ילדי היקר! עד מאוד אני אוהב אותך ולעולם לא -אעזבך בתקופותשל ניסיונותוסבל בהם אתה רואהרק זוגעקבות אחד נשאתיך בזרועותיי בהצלחה בנות לבי איתכם מחבקת

תודה ,כולכם מקסימים

0101010 תודה סיפור יפה ומרגש

 

[Pugili]

../images/Emo6.gifאהבתי את דוגמת ../images/Emo107.gif ../images/Emo108.gif

מאוד מאוד מבינה לליבך
אני גם עברתי את זה . את הבכי . את התחושה שבחיים לא אהיה בהריון , את היציאות החוצה לבכות כאשר כולם נשארו בפנים . אני התחתנתי בגיל 32 ולקח לי 6 שנים עד שהצלחתי להיות הריון . אבל תאמיני לי עברתי מלא בכי ומררוים וטיפולים ומה לא . גם - היו לי אחיות שהתחתנו אחרי ונכנסו מיד , וכנ"ל חברות , שכנים אפילו החתולים וכלבים !!!!! רק אני לא . אבל אין מה לעשות - צריך לעבור את התקופה הזאת עם כל הקושי, ותאמיני לי שבסוף את כן תהיי ואז תהיי האמא הכי מאושרת. מאחלת לך המון המון הצלחה . רוזמרי

אהבתי את דוגמת

 

[BATHAVA1]

כל כך מרגש הסיפורים שלכם../images/Emo24.gif

מאוד מאוד מבינה לליבך
אני גם עברתי את זה . את הבכי . את התחושה שבחיים לא אהיה בהריון , את היציאות החוצה לבכות כאשר כולם נשארו בפנים . אני התחתנתי בגיל 32 ולקח לי 6 שנים עד שהצלחתי להיות הריון . אבל תאמיני לי עברתי מלא בכי ומררוים וטיפולים ומה לא . גם - היו לי אחיות שהתחתנו אחרי ונכנסו מיד , וכנ"ל חברות , שכנים אפילו החתולים וכלבים !!!!! רק אני לא . אבל אין מה לעשות - צריך לעבור את התקופה הזאת עם כל הקושי, ותאמיני לי שבסוף את כן תהיי ואז תהיי האמא הכי מאושרת. מאחלת לך המון המון הצלחה . רוזמרי

כל כך מרגש הסיפורים שלכם

שאני והחבר'ה פה מזילים דמעה.... גם אני הייתי בסיוט הזה,והשארתי הרבה אנשים מאחור(את אלה שלא הבינו,ולא התחשבו)כי הרי רק מי שעובר את זה מבין.. והיום אני כל כך מאושרת,שהצלחתנו!!!!!!!! פתאום אני רגועה ואף אחד לא מעניין אותי עם הדעות שלו. וכן חיזקו ואמצו כל הבנות שעדיין בדרך-זה יגיע!!! בהצלחה בתחוה1

 

[שנטי בת]

מבינה ללבך

חייבת לפרוק

אין לי אף אחד לפרוק לו את הזעם והעצב חוץ מכם חברים יקרים. בדיוק לפני רבע שעה ברחתי מהבית של חמתי עם גרון חנוק מדמעות, אני כותבת ובוכה לא יכולה להתאפק , אני כבר שונאת את היום הזה שבו מתאספים כולנו אצלה , בכל שבוע אני יושבת ומתאפקת כשכולם מראים את שמחתם בתינוקת החדשה של גיסי, היום היא בת כשלושה חודשים , וכל דקה מעירים כמה שהיא מתוקה,יפה,עושה תנועות , וכו'... ומשחקים איתה ובוהים בתמונות שלה. ואני יושבת ביניהם כאילו שלא יכפת לי , אבל מבפנים הלב שלי נקרע, התפוצץ לרסיסים,ואף אחד לא מתחשב בי ומה שהוסיף גם זה שאחת מבני משפחתו של בעלי הגיעה (בכל שבוע מגיעה) וגם היא בהריון בחודש שביעי (עם בת) וישבה בדיוק לידי. והתחילה לדבר על חדר התינוקת שקנו וכמה שהוא יפה וכולם השתתפו בשיחה,"אפילו אני" שכל כך קשה לי . לא יודעת מה קרה לי דווקא היום, הרי בכל שבוע הצסטנה חוזרת על עצמה,ואני טיפוס ששם בלב, אולי בגלל שגם בעבודה הבחור שעובד איתי התחיל לספר גם הוא על חדר התינוקת החדש ,(שאשתו גם בהריון), ואיזה שם לבחור לה... אני מצטערת אבל הייתי חייבת לפרוק אחרת לא יודעת איך הייתי יכולה להמשיך את הלילה . האם גם אתן מרגישות כך לפעמים ? אולי זאת הצטברות של זעם? כי גם לפני כמה ימים לקחנו את חמתי איתנו לקניון כי ריחמנו עליה שהיא לבד ונמאס לה, וכל הדרך סיפרה על ההרפתקאות של הבנות של אותו גיס (המועדף שלה) וכשהגענו דבר ראשון שעשתה זה שבחרה להן צעצועים ומתנות , והי איתנו אנחנו ולא התחשבה ברגשות שלנו!

מבינה ללבך
גם אצלי יש את אותו תסכול ועצב לעיתים כשאני רואה הריוניות ושומעת על האמהות האחרות על הילדים שלהם וכמה מקסימים הם, וכן, הם מקסימים, אבל אני רוצה מקסימים משלי! יש לי חברה שילדה בת לפני חודש וחצי.. במהלך ההריון שלה התבשרתי בתהליכים שאני אצטרך לעבור..היה לי מאוד קשה לדבר איתה באותה תקופה ולשמוע על ההריון שהיא חווה. ולא רק זה. בעיקר אחרי שנודע לי שאצטרך לעבור תרומת ביצית, פתאום כל הנשים ברחוב בהריון או עם עגלת תינוקות... פתאום ! זה די מתסכל לשמוע את ההנאות של ההורים האחרים מהילדים שלהם, אבל גם אני רוצה להגיע לשלב הזה..גם אני רוצה בונבון/ה קטן/ה לחבק בזרועותי ולהתגאות בו/ה. זה עוד יגיע, נכון, אני משתדלת להיות אופטימית ורוח חיובית, ומקווה שתצליחי גם את וקבלי חיבוק גדול ממני והמון אהבה

 

[Pugili]

שנטי בת ../images/Emo24.gif גם ממני ואיך לפי

מבינה ללבך
גם אצלי יש את אותו תסכול ועצב לעיתים כשאני רואה הריוניות ושומעת על האמהות האחרות על הילדים שלהם וכמה מקסימים הם, וכן, הם מקסימים, אבל אני רוצה מקסימים משלי! יש לי חברה שילדה בת לפני חודש וחצי.. במהלך ההריון שלה התבשרתי בתהליכים שאני אצטרך לעבור..היה לי מאוד קשה לדבר איתה באותה תקופה ולשמוע על ההריון שהיא חווה. ולא רק זה. בעיקר אחרי שנודע לי שאצטרך לעבור תרומת ביצית, פתאום כל הנשים ברחוב בהריון או עם עגלת תינוקות... פתאום ! זה די מתסכל לשמוע את ההנאות של ההורים האחרים מהילדים שלהם, אבל גם אני רוצה להגיע לשלב הזה..גם אני רוצה בונבון/ה קטן/ה לחבק בזרועותי ולהתגאות בו/ה. זה עוד יגיע, נכון, אני משתדלת להיות אופטימית ורוח חיובית, ומקווה שתצליחי גם את וקבלי חיבוק גדול ממני והמון אהבה

שנטי בת

גם ממני ואיך לפי
דעתך התחלתי את היום בבוקר

הבן אדם הראשון שראיתי (חוץ מבעלי) הייתה אישה בהריון

 

[BATHAVA1]

פוגילי-זה סימן מלמעלה-בעזרת השם../images/Emo45.gif

שנטי בת

גם ממני ואיך לפי
דעתך התחלתי את היום בבוקר

הבן אדם הראשון שראיתי (חוץ מבעלי) הייתה אישה בהריון

פוגילי-זה סימן מלמעלה-בעזרת השם

ובטיפול הבא תכנסי להריון!!

 

[Pugili]

תודה רבה הלוואי וזה סימן../images/Emo12.gif

פוגילי-זה סימן מלמעלה-בעזרת השם

ובטיפול הבא תכנסי להריון!!

תודה רבה הלוואי וזה סימן

 

[שיר5520]

אני ממש מבינה את הכאב שלך!

חייבת לפרוק

אין לי אף אחד לפרוק לו את הזעם והעצב חוץ מכם חברים יקרים. בדיוק לפני רבע שעה ברחתי מהבית של חמתי עם גרון חנוק מדמעות, אני כותבת ובוכה לא יכולה להתאפק , אני כבר שונאת את היום הזה שבו מתאספים כולנו אצלה , בכל שבוע אני יושבת ומתאפקת כשכולם מראים את שמחתם בתינוקת החדשה של גיסי, היום היא בת כשלושה חודשים , וכל דקה מעירים כמה שהיא מתוקה,יפה,עושה תנועות , וכו'... ומשחקים איתה ובוהים בתמונות שלה. ואני יושבת ביניהם כאילו שלא יכפת לי , אבל מבפנים הלב שלי נקרע, התפוצץ לרסיסים,ואף אחד לא מתחשב בי ומה שהוסיף גם זה שאחת מבני משפחתו של בעלי הגיעה (בכל שבוע מגיעה) וגם היא בהריון בחודש שביעי (עם בת) וישבה בדיוק לידי. והתחילה לדבר על חדר התינוקת שקנו וכמה שהוא יפה וכולם השתתפו בשיחה,"אפילו אני" שכל כך קשה לי . לא יודעת מה קרה לי דווקא היום, הרי בכל שבוע הצסטנה חוזרת על עצמה,ואני טיפוס ששם בלב, אולי בגלל שגם בעבודה הבחור שעובד איתי התחיל לספר גם הוא על חדר התינוקת החדש ,(שאשתו גם בהריון), ואיזה שם לבחור לה... אני מצטערת אבל הייתי חייבת לפרוק אחרת לא יודעת איך הייתי יכולה להמשיך את הלילה . האם גם אתן מרגישות כך לפעמים ? אולי זאת הצטברות של זעם? כי גם לפני כמה ימים לקחנו את חמתי איתנו לקניון כי ריחמנו עליה שהיא לבד ונמאס לה, וכל הדרך סיפרה על ההרפתקאות של הבנות של אותו גיס (המועדף שלה) וכשהגענו דבר ראשון שעשתה זה שבחרה להן צעצועים ומתנות , והי איתנו אנחנו ולא התחשבה ברגשות שלנו!

אני ממש מבינה את הכאב שלך!
וחושבת שהמשפחה שלך מאוד לא מתחשבת במצבכם. אני מניחה שבגלל שאתם התנהגתם כאילו זה לא מפריע לכם וזרמתם עם השיחות האלה הם קיבלו רושם שהכול בסדר. יכול להיות גם שהם חושבים להיפך, שאם הם ישתדלו לא לדבר לידכם על ילדים זה יפגע בכם. אולי הם פשוט מרגישים נוח לידכם ורוצים להמשיך כך. בכל מקרה, רק את מכירה אותם ויודעת את הסיבות, אבל מה שחשוב שמותר לך להרגיש ככה. את לא מרגישה ככה מרוע לב ואני בטוחה שאת מאחלת רק דברים טובים לכל משפחתך, אבל מה לעשות, הרגשות שלנו יותר חזקים מההגיון וזה פשוט קשה! זה באמת קשה. לי קשה אפילו היום בשיחות כאלה, כשאני מחזיקה את הילדה שלי על הידיים!! כשמתחילות יותר מדי שיחות הריון ומגיעות לאירוע משפחתי יותר מדי הריוניות זה פשוט כואב לי, אפילו שאני עכשיו הכי מאושרת ומסופקת בעולם! זה פשוט מתסכל שלכל כך הרבה אנשים מסביב זה בא כל כך בקלות. זה מכניס אותנו לפרופורציה על הבעיה המעצבנת שלנו. תהיי חזקה ותזרמי עם הרגשות שלך ומותר לך גם לתת להם לפעמים להרגיש שהם מגזימים, גם אם זה רק ברמיזה שמתאימה לך ולא בשיחה רצינית.

 

[Pugili]

היי שיר

אני ממש מבינה את הכאב שלך!
וחושבת שהמשפחה שלך מאוד לא מתחשבת במצבכם. אני מניחה שבגלל שאתם התנהגתם כאילו זה לא מפריע לכם וזרמתם עם השיחות האלה הם קיבלו רושם שהכול בסדר. יכול להיות גם שהם חושבים להיפך, שאם הם ישתדלו לא לדבר לידכם על ילדים זה יפגע בכם. אולי הם פשוט מרגישים נוח לידכם ורוצים להמשיך כך. בכל מקרה, רק את מכירה אותם ויודעת את הסיבות, אבל מה שחשוב שמותר לך להרגיש ככה. את לא מרגישה ככה מרוע לב ואני בטוחה שאת מאחלת רק דברים טובים לכל משפחתך, אבל מה לעשות, הרגשות שלנו יותר חזקים מההגיון וזה פשוט קשה! זה באמת קשה. לי קשה אפילו היום בשיחות כאלה, כשאני מחזיקה את הילדה שלי על הידיים!! כשמתחילות יותר מדי שיחות הריון ומגיעות לאירוע משפחתי יותר מדי הריוניות זה פשוט כואב לי, אפילו שאני עכשיו הכי מאושרת ומסופקת בעולם! זה פשוט מתסכל שלכל כך הרבה אנשים מסביב זה בא כל כך בקלות. זה מכניס אותנו לפרופורציה על הבעיה המעצבנת שלנו. תהיי חזקה ותזרמי עם הרגשות שלך ומותר לך גם לתת להם לפעמים להרגיש שהם מגזימים, גם אם זה רק ברמיזה שמתאימה לך ולא בשיחה רצינית.

היי שיר
אני חושבת !! שנתתי להם להרגיש שלא היה לי נוח עם מה שעשו

בגלל שקמתי כך בפתאומיות ואמרתי אוקיי ביי אני צריכה ללכת ואז כולם ביחד אמרו לי : למה ? תשארי! עם הבעת פנים כזאת מופתעת....

 

[שיר5520]

טוב מאוד!

היי שיר
אני חושבת !! שנתתי להם להרגיש שלא היה לי נוח עם מה שעשו

בגלל שקמתי כך בפתאומיות ואמרתי אוקיי ביי אני צריכה ללכת ואז כולם ביחד אמרו לי : למה ? תשארי! עם הבעת פנים כזאת מופתעת....

טוב מאוד!
אנחנו לא חייבות להיות כל הזמן חזקות ומתחשבות בכולם. שירגישו קצת רע ויבינו שהם הגזימו.

 

[פ ש ו ט נ י ק י ט ה]

פוגילי יקרה

חייבת לפרוק

אין לי אף אחד לפרוק לו את הזעם והעצב חוץ מכם חברים יקרים. בדיוק לפני רבע שעה ברחתי מהבית של חמתי עם גרון חנוק מדמעות, אני כותבת ובוכה לא יכולה להתאפק , אני כבר שונאת את היום הזה שבו מתאספים כולנו אצלה , בכל שבוע אני יושבת ומתאפקת כשכולם מראים את שמחתם בתינוקת החדשה של גיסי, היום היא בת כשלושה חודשים , וכל דקה מעירים כמה שהיא מתוקה,יפה,עושה תנועות , וכו'... ומשחקים איתה ובוהים בתמונות שלה. ואני יושבת ביניהם כאילו שלא יכפת לי , אבל מבפנים הלב שלי נקרע, התפוצץ לרסיסים,ואף אחד לא מתחשב בי ומה שהוסיף גם זה שאחת מבני משפחתו של בעלי הגיעה (בכל שבוע מגיעה) וגם היא בהריון בחודש שביעי (עם בת) וישבה בדיוק לידי. והתחילה לדבר על חדר התינוקת שקנו וכמה שהוא יפה וכולם השתתפו בשיחה,"אפילו אני" שכל כך קשה לי . לא יודעת מה קרה לי דווקא היום, הרי בכל שבוע הצסטנה חוזרת על עצמה,ואני טיפוס ששם בלב, אולי בגלל שגם בעבודה הבחור שעובד איתי התחיל לספר גם הוא על חדר התינוקת החדש ,(שאשתו גם בהריון), ואיזה שם לבחור לה... אני מצטערת אבל הייתי חייבת לפרוק אחרת לא יודעת איך הייתי יכולה להמשיך את הלילה . האם גם אתן מרגישות כך לפעמים ? אולי זאת הצטברות של זעם? כי גם לפני כמה ימים לקחנו את חמתי איתנו לקניון כי ריחמנו עליה שהיא לבד ונמאס לה, וכל הדרך סיפרה על ההרפתקאות של הבנות של אותו גיס (המועדף שלה) וכשהגענו דבר ראשון שעשתה זה שבחרה להן צעצועים ומתנות , והי איתנו אנחנו ולא התחשבה ברגשות שלנו!

פוגילי יקרה
אני מילה במילה וכאב בכאב מזדהה איתך.כל יום,כל יום זה ככה,הכי כואב לי לראות אישה בהריון...אני משפילה מבט כל פעם... אבל אני מאלו שמרגישות שחייבים לעזור למזל,אני תמיד רוצה לעשות הכי טוב שהטיפול יצליח,אז הנה משהו לטיפול הבא,שיצליח כבר! קניתי ספר שנקרא "כוחו של התת מודע" זהו רב מכר בסטימצקי הוא לא עוזר להתמודד בדרך,אבל הוא מסביר כיצד כל אדם יכול לרפא בגופו,לגרום לגופו להשמע לו,ויש ממש שיטות,ואני עכשיו מנסה אותן,אז אם מתחשק לך תקני אותו וננסה ביחד,ואני אקווה שנצליח,יגעת ומצאת תתפלל בשבילנו,והפורום החם שלנו יחזיק אצבעות לכולם כאן,ונצליח,נצליח,זו לא רק מילת עידוד אני באמת,מתכוונת לזה ומאמינה בכך,שנצליח. כולנו. באהבה...

 

[Pugili]

תודה ניקיטוש ../images/Emo24.gif

פוגילי יקרה
אני מילה במילה וכאב בכאב מזדהה איתך.כל יום,כל יום זה ככה,הכי כואב לי לראות אישה בהריון...אני משפילה מבט כל פעם... אבל אני מאלו שמרגישות שחייבים לעזור למזל,אני תמיד רוצה לעשות הכי טוב שהטיפול יצליח,אז הנה משהו לטיפול הבא,שיצליח כבר! קניתי ספר שנקרא "כוחו של התת מודע" זהו רב מכר בסטימצקי הוא לא עוזר להתמודד בדרך,אבל הוא מסביר כיצד כל אדם יכול לרפא בגופו,לגרום לגופו להשמע לו,ויש ממש שיטות,ואני עכשיו מנסה אותן,אז אם מתחשק לך תקני אותו וננסה ביחד,ואני אקווה שנצליח,יגעת ומצאת תתפלל בשבילנו,והפורום החם שלנו יחזיק אצבעות לכולם כאן,ונצליח,נצליח,זו לא רק מילת עידוד אני באמת,מתכוונת לזה ומאמינה בכך,שנצליח. כולנו. באהבה...

תודה ניקיטוש

אנחנו כן נצליח בסוף . תודה על רעיון הספר אני אלך לסטימצקי ואקנה אולי זה באמת יעזור .

 

[ליהיא 2]

התגובה שלך טבעית

חייבת לפרוק

אין לי אף אחד לפרוק לו את הזעם והעצב חוץ מכם חברים יקרים. בדיוק לפני רבע שעה ברחתי מהבית של חמתי עם גרון חנוק מדמעות, אני כותבת ובוכה לא יכולה להתאפק , אני כבר שונאת את היום הזה שבו מתאספים כולנו אצלה , בכל שבוע אני יושבת ומתאפקת כשכולם מראים את שמחתם בתינוקת החדשה של גיסי, היום היא בת כשלושה חודשים , וכל דקה מעירים כמה שהיא מתוקה,יפה,עושה תנועות , וכו'... ומשחקים איתה ובוהים בתמונות שלה. ואני יושבת ביניהם כאילו שלא יכפת לי , אבל מבפנים הלב שלי נקרע, התפוצץ לרסיסים,ואף אחד לא מתחשב בי ומה שהוסיף גם זה שאחת מבני משפחתו של בעלי הגיעה (בכל שבוע מגיעה) וגם היא בהריון בחודש שביעי (עם בת) וישבה בדיוק לידי. והתחילה לדבר על חדר התינוקת שקנו וכמה שהוא יפה וכולם השתתפו בשיחה,"אפילו אני" שכל כך קשה לי . לא יודעת מה קרה לי דווקא היום, הרי בכל שבוע הצסטנה חוזרת על עצמה,ואני טיפוס ששם בלב, אולי בגלל שגם בעבודה הבחור שעובד איתי התחיל לספר גם הוא על חדר התינוקת החדש ,(שאשתו גם בהריון), ואיזה שם לבחור לה... אני מצטערת אבל הייתי חייבת לפרוק אחרת לא יודעת איך הייתי יכולה להמשיך את הלילה . האם גם אתן מרגישות כך לפעמים ? אולי זאת הצטברות של זעם? כי גם לפני כמה ימים לקחנו את חמתי איתנו לקניון כי ריחמנו עליה שהיא לבד ונמאס לה, וכל הדרך סיפרה על ההרפתקאות של הבנות של אותו גיס (המועדף שלה) וכשהגענו דבר ראשון שעשתה זה שבחרה להן צעצועים ומתנות , והי איתנו אנחנו ולא התחשבה ברגשות שלנו!

התגובה שלך טבעית
ההרגשה מאד מוכרת הגעתי למצב שאני לא כל כך בקשר עם חברים שיש להם ילדים כי קשה להודות אבל זה קשה, עוד יותר קשה שחברה הכי טובה שלי שיודעת שיש לי בעיות הרתה לאחרונה ילד רביעי בגיל 39 ואולי אני רגישה מדי ואני מגיבה לכל מילה מטומטמת שהיא מוציאה מהפה אבל היא אמרה לי חבל שאין לי כח כי אם היה הייתי עכשיו מביאה לתינוק שלי תינוק נוסף רציתי למות זאת ההגדרה הכי אמיתית להרגשה שהרגשתי אז כולנו עשויות מאותו חומר ולפעמים קשה יותר ולפעמים קצת פחות אבל אנחנו נחושות ונמשיך עד להשגת היעד הנכסף. המון המון כח ואופטימיות פשוט אין ברירה.

 

[Pugili]

היי ליהיא אותו דבר בדיוק קרה גם לי

התגובה שלך טבעית
ההרגשה מאד מוכרת הגעתי למצב שאני לא כל כך בקשר עם חברים שיש להם ילדים כי קשה להודות אבל זה קשה, עוד יותר קשה שחברה הכי טובה שלי שיודעת שיש לי בעיות הרתה לאחרונה ילד רביעי בגיל 39 ואולי אני רגישה מדי ואני מגיבה לכל מילה מטומטמת שהיא מוציאה מהפה אבל היא אמרה לי חבל שאין לי כח כי אם היה הייתי עכשיו מביאה לתינוק שלי תינוק נוסף רציתי למות זאת ההגדרה הכי אמיתית להרגשה שהרגשתי אז כולנו עשויות מאותו חומר ולפעמים קשה יותר ולפעמים קצת פחות אבל אנחנו נחושות ונמשיך עד להשגת היעד הנכסף. המון המון כח ואופטימיות פשוט אין ברירה.

היי ליהיא אותו דבר בדיוק קרה גם לי
חברה טובה שיש לה גם היא ארבעה ילדים אמרה לי שאמא שלה ואחיותיה מעודדות אותה שתביא עו ילד והיא מתלבטת כי אין לה כח להתחיל הכל מחדש עם בדיקות שיגרתיות וחיסונים לתינוק בלה בלה בלה...

 

[פשושית שלי]

מבינה אותך

היי ליהיא אותו דבר בדיוק קרה גם לי
חברה טובה שיש לה גם היא ארבעה ילדים אמרה לי שאמא שלה ואחיותיה מעודדות אותה שתביא עו ילד והיא מתלבטת כי אין לה כח להתחיל הכל מחדש עם בדיקות שיגרתיות וחיסונים לתינוק בלה בלה בלה...

מבינה אותך
ובעיקר רוצה לחזק אותך. תתמידי בטיפולים וגם את תהיי בהריון. בהצלחה.