חייבת לפרוק מהלב

shirlove

New member
חייבת לפרוק מהלב

יום העצמאות-נפגשנו ידידים שלי,חברות שלי והאקס שלי.חשבתי שכבר התגברתי עליו אבל לא,זה כ"כ צבת לי....ככה לא היה אכפת לו שחבר שלו מתחיל איתי,ככה רצה שאני אכיר לו חברה שלי שעברה שם-אולי הוא אמר לי את זה קצת כדי לגרום לי לקנאה-מרוב שהצעתי לו בוא אני אכיר לך את זו וזו.....אז רצה שיצבות לי קצת. זו הייתה תחושה מוזרה-איכשהו תמיד עלה על הפרק מה שהיה בקשר שלנו-לא,הרגשות שלי לא לגמרי חלפו,רק דעכו,והפגישה הזו של היום גרמה לי להבין את זה.גם אם רציתי לשמור איתו על ידידות זה בלתי אפשרי,כי בלב זה כואב....כואב מאוד. האם רגש כלפי האקס נעלם אי פעם?!זה לא שאני אוהבת אותו-כי אני כן מסוגלת לחשוב על בחורים אחרים וכבר יצאתי עם איזה שלושה אחריו,אני כן נדלקת על אחרים,אבל כשראיתי אותו כ"כ צבת לי,כ"כ כאב לי. לא נראה לי שכזה מהר הוא הפסיק לאהוב אותי,לא יכול להיות-מה לראות אותי לא עשה לו משהו?! איך בא לי לדבר איתו ולשאול אותו אם לראות אותי לא עשה לו כלום....לא בכוונה לחזור אליו,רק לדעת. יום העצמאות-נהניתי בליתי היה כיף,ריקודים בלאגנים-אבל חזרתי הבייתה עם צביתה בלב,צביתה שמזמן לא חשתי.
 

shirlove

New member
עוד סיבה לאותה צביתה

זה ששוב,עקצתי אותו-ירדתי עליו-לא יכולתי להתאפק-זה פשוט חזק ממני-הכל חזר לי בבום-ברגע ששוב הוא התנהג כמו שהיינו בקשר-עייף ורוצה ללכת כואב לו הגב-אפילו שזה לא היינו רק אנחנו אלא עוד חברים-וכשחבר שלו אחר בא פתאום לא היה עייף וידע לרוץ אליו....
 
מוכר לי...

היה לי אקס שאחרי שנפרדנו המשכנו להסתובב ביחד עם אותם החברים. כל פגישה היתה גורמת לצביטה כזו, אפילו כשכבר לא אהבתי ונשאר רק הכעס. אני לא יודעת אם זה עובר. באיזשהו שלב פשוט הפסקתי לראות אותו. אני לא יודעת איך ארגיש אם אראה אותו עכשיו... בכל מקרה, את לא לבד עם התחושה הזו
 
למעלה