חייבת לפרוק (ט)
מנסה לכתוב שוב, למרות שההודעה הקודמת שלי עדין לא אושרה לפרסום (משום מה...). סליחה מראש על ההודעה הרווייה שנאה עצמית. אני פשוט חייבת לפרוק... מסתכלת במראה ורואה מפלצת. רק רוצה להשמיד את היצור שניבט אלי. רוצה להרוס את הדבר הזה בכל דרך אפשרית. פשוט לא רוצה יותר לקום בבוקר. רוצה שיוותרו לי כבר. שיניחו לי לנפשי. שאולי סוף סוף כולם יפתחו את העיניים יראו כמה אני מגעילה ונוראית. ויבינו שעדיף בלעדי. לא יכולה יותר שמסתכלים עלי ככה. שאומרים לי שרזיתי. שאני נעלמת. שאני חצי. ששואלים אותי "מה עשית? שומרי משקל? ניתוח?"... שמתחילים לחטט לי בחיים ולבחון אותי ואת הגוף שלי. ואני צריכה להמציא תירוצים. לחייך. להגיד שהכל מבחירה. שאני רק אוכלת בריא ועושה ספורט...זה הכל... להגיד יפה תודה על המחמאות, כשבפנים אני מרגישה כל כך ענקית, כל כך מכוערת, כל כך נוראית... איכס... צריך להתפשט לפני המקלחת...שוב לעמוד מול המראה... להריץ בראש שוב ושוב את כל מה שאכלתי היום. לנסות לשכנע את עצמי שזה בסדר שאכלתי... שואלת את עצמי לאן כל זה מוביל... אדם יקר שלח לי לא מזמן מייל עם המשפט הבא- "רצון האל לעולם לא יקח אתכם למקום בו חסדו של האל לא יוכל להגן עליכם". אז אני מרגישה שאני בדרך למקום שאליו חסדו של האל לא מגיע ולא יגיע לעולם... מה עושים? איך מרימים את עצמי מפה? איך מפסיקים לשפוט את הכל לפי מה אכלתי? איך מפסיקים לתכנן את הסדר יום ככה שיהיו לי כמה שפחות הזדמנויות לאכול? איך מפסיקים לעשות דברים רעים לעצמי כדי לשרוד? איך בוחרים בטוב? ....
מנסה לכתוב שוב, למרות שההודעה הקודמת שלי עדין לא אושרה לפרסום (משום מה...). סליחה מראש על ההודעה הרווייה שנאה עצמית. אני פשוט חייבת לפרוק... מסתכלת במראה ורואה מפלצת. רק רוצה להשמיד את היצור שניבט אלי. רוצה להרוס את הדבר הזה בכל דרך אפשרית. פשוט לא רוצה יותר לקום בבוקר. רוצה שיוותרו לי כבר. שיניחו לי לנפשי. שאולי סוף סוף כולם יפתחו את העיניים יראו כמה אני מגעילה ונוראית. ויבינו שעדיף בלעדי. לא יכולה יותר שמסתכלים עלי ככה. שאומרים לי שרזיתי. שאני נעלמת. שאני חצי. ששואלים אותי "מה עשית? שומרי משקל? ניתוח?"... שמתחילים לחטט לי בחיים ולבחון אותי ואת הגוף שלי. ואני צריכה להמציא תירוצים. לחייך. להגיד שהכל מבחירה. שאני רק אוכלת בריא ועושה ספורט...זה הכל... להגיד יפה תודה על המחמאות, כשבפנים אני מרגישה כל כך ענקית, כל כך מכוערת, כל כך נוראית... איכס... צריך להתפשט לפני המקלחת...שוב לעמוד מול המראה... להריץ בראש שוב ושוב את כל מה שאכלתי היום. לנסות לשכנע את עצמי שזה בסדר שאכלתי... שואלת את עצמי לאן כל זה מוביל... אדם יקר שלח לי לא מזמן מייל עם המשפט הבא- "רצון האל לעולם לא יקח אתכם למקום בו חסדו של האל לא יוכל להגן עליכם". אז אני מרגישה שאני בדרך למקום שאליו חסדו של האל לא מגיע ולא יגיע לעולם... מה עושים? איך מרימים את עצמי מפה? איך מפסיקים לשפוט את הכל לפי מה אכלתי? איך מפסיקים לתכנן את הסדר יום ככה שיהיו לי כמה שפחות הזדמנויות לאכול? איך מפסיקים לעשות דברים רעים לעצמי כדי לשרוד? איך בוחרים בטוב? ....