חייבת להגיד משהו
בעצם 2 משהו-ים לא הקשבתי לאלאניס בערך חודש, ולמרות שאני לא מתה על מהלך ההתמסחרות שלה, ועל איך שהיא נראית וזה.. אני נדהמת כל פעם מחדש כמה אני יכולה לאהוב אותה או בעצם, כמה היא מדהימה.. אני אפילו לא יודעת איך לנסח את זה.. בפעם הראשונה ששמעתי אותה אחרי חודש הלב שלי פעם מהר, כולי התרגשתי והרגשתי מרחפת מהקול שלה.. אין עליה, ברגע שאני שומעת את הול הזה שלה, אני בעולם אחר, אני מרגישה אותו זורם בכולי, אני מתחילה לבכות, ואני כולי צמרמורות, וזה עוד רק מהקול בלי להקשיב ממש למילים עצמן.. והמילים.. מדהים.. כל פעם מחדש הגאונות שלה מפתיעה אותי, כל פעם אני מתרגשת מחדש, ואני הכי הכי אוהבת לגלות זוויות חדשות, להבין משהו, לשמוע בצורה שונה שירים שטחנתי אין ספור פעמים, וכל נשימה והגה שם מוכרים לי.. אין לי מילים לתאר את זה... לא משנה באיזה מצב אני, כמה אני מבואסת או עצבנית הכל נעלם כשאני מקשיבה לה אח.. מה שהיא יכולה לגרום לבנאדם =] זו אלוהות! מצטערת על כל זה.. =] ממש הייתי חייבת לכתוב את זה, ואם הייתי מספרת למישהו אחר הוא היה צוחק עליי =] אה ויש לי וידוי- שמעתי את השיר ONE רק כמה פעמים לפני שנתיים בערך.. *מתביישת* וזהו, מאז לא שמעתי אותו בכלל חוץ מאת החמש השניות הראשונות.. וזה בגלל הסיבה הפשוטה שדווקא הוא קופץ לי... ואף פעם לא היה לי כוח ועצבים להוריד אותו ואז לצרוב את הדיסק מחדש.. לפי מה שהבנתי פה מכל מיני דיבורים נראה לי שאני מפסידה ובגדול אבל היי, עכשיו חופש גדול ויש לי זמן אפילו לזה =] סורי על הבילבולי שכל.. =]
בעצם 2 משהו-ים לא הקשבתי לאלאניס בערך חודש, ולמרות שאני לא מתה על מהלך ההתמסחרות שלה, ועל איך שהיא נראית וזה.. אני נדהמת כל פעם מחדש כמה אני יכולה לאהוב אותה או בעצם, כמה היא מדהימה.. אני אפילו לא יודעת איך לנסח את זה.. בפעם הראשונה ששמעתי אותה אחרי חודש הלב שלי פעם מהר, כולי התרגשתי והרגשתי מרחפת מהקול שלה.. אין עליה, ברגע שאני שומעת את הול הזה שלה, אני בעולם אחר, אני מרגישה אותו זורם בכולי, אני מתחילה לבכות, ואני כולי צמרמורות, וזה עוד רק מהקול בלי להקשיב ממש למילים עצמן.. והמילים.. מדהים.. כל פעם מחדש הגאונות שלה מפתיעה אותי, כל פעם אני מתרגשת מחדש, ואני הכי הכי אוהבת לגלות זוויות חדשות, להבין משהו, לשמוע בצורה שונה שירים שטחנתי אין ספור פעמים, וכל נשימה והגה שם מוכרים לי.. אין לי מילים לתאר את זה... לא משנה באיזה מצב אני, כמה אני מבואסת או עצבנית הכל נעלם כשאני מקשיבה לה אח.. מה שהיא יכולה לגרום לבנאדם =] זו אלוהות! מצטערת על כל זה.. =] ממש הייתי חייבת לכתוב את זה, ואם הייתי מספרת למישהו אחר הוא היה צוחק עליי =] אה ויש לי וידוי- שמעתי את השיר ONE רק כמה פעמים לפני שנתיים בערך.. *מתביישת* וזהו, מאז לא שמעתי אותו בכלל חוץ מאת החמש השניות הראשונות.. וזה בגלל הסיבה הפשוטה שדווקא הוא קופץ לי... ואף פעם לא היה לי כוח ועצבים להוריד אותו ואז לצרוב את הדיסק מחדש.. לפי מה שהבנתי פה מכל מיני דיבורים נראה לי שאני מפסידה ובגדול אבל היי, עכשיו חופש גדול ויש לי זמן אפילו לזה =] סורי על הבילבולי שכל.. =]
בקשר לדבר השני- שהתחלתי לשמוע את אלאניס ברצינות, זה היה בתקופת SFIJ ודווקא אז התחברתי לחלוטין לJLP ואת ספוזד הזנחתי.. היה לי מאוד מאוד קשה להתחבר אליו.. ואז לקחתי על עצמי "פרוייקט" - להקשיב לדיסק במלואו מבלי להעביר שירים, מבלי להתייאש מזה שאני לא מתחברת אליהם, מבלי לבוא עם מטענים שונים ולשמוע את זה רק כי זו אלאניס, פשוט - לשמוע אותו ולהקשיב לעומק. ואז - התאהבתי. זה יכול לקחת זמן, אבל כל עוד את בה לזה בגישה של לשמוע את השירים כי את מעוניינת להכיר אותם ולא בגישה של לשמוע אותם כי כולם מדברים עליהם - רק אז אפשר להבין אותם באמת, כי אז את פותחת את עצמך לשיר כמו שהוא, ואת נותנת לו להנכס ולהתחבר רק לנשמה שלך בצורה הכי אישית ועמוקה שיש.. (וככה, אגב, מגיעים לתחושות שציינת בעצמך
