חייבת להגיב

אני לא יודעת מה הרקע שלך

ומה היה הקשר בינך לבין הוריך. כאמור, כתנאי להיכרות עמוקה עם הילד לא מספיק להיות ההורה שלו - צריך להיות מאוד קשוב לו. באיזשהו מובן נראה לי שדווקא העלייה באבחון ובמודעות של ההורים לעניין של האוטיזם מעלה את הקשב של ההורים לילדים - בעוד בעבר, למשל, ילד בתפקוד גבוה היה יכול לחיות לצד המשפחה שלו בלי כל הבנה לצרכים שלו, גם בגלל מיעוט הדרישות של ילד כזה, היום ההורים מבינים יותר שצריך לשים לב לכל מיני דברים. אולי אתה חושב שזה רע, כי זה עלול להוביל גם להתערבות רבה יותר של ההורים, אבל נראה לי שזה מפחית מצבים כמו שתיארת של הורים שמניחים שהילד שלהם הוא כזה וכזה רק כי הוא מהמשפחה שלהם, או שהוא צריך להיות כזה וכזה ואם הוא לא אז זה לא בסדר. היום נקודת הפתיחה היא יותר של "צריך להבין פה יותר לעומק" מאשר "הוא לא מעוניין / לא צריך", וכו'.
 

arana1

New member
האבחון דווקא מוריד את רמת הקשב

כי הוא מוביל למצב שבו ההורים חושבים שהם יכולים לסגור כל מיני דברים שאמורים להיות פתוחים דרך הגדרות ותיאורים שלא רק שהקשר בינם לבין המציאות קלוש אלא שברוב המקרים הקשר הוא בדיוק הפוך למה שהמאבחנים מתארים

לא חושב שיש טעם או הגינות להתייחס למקרה הפרטי שלי
כי כמו שכתבתי מצאתי שזה מאפיין שדי משותף לחלק גדול מהאוטיסטים
מאפיין שגם מהווה חלק מהותי מהסיבה לקשיים שלהם

התפישה שצריך להבין יותר לעומק היא יפה וטובה
אלא שאנשים לא מבינים איך ולמה אוטיסטים תופשים עומק בצורה מאוד שונה מאיך שאנשים נורמטיבים תופשים עומק
ולכן דווקא ההשתדלות ,הכנה והטובה והראוייה להערכה, של ההורה יכולה להגדיל את הפערים בהבנה ואת הטעות
אני יודע שאני מתאר מצבים טרגים וחסרי מוצא כביכול
אבל מאז ומעולם העדפתי להתמודד עם המציאות
גם בגלל שלדעתי זה מה שמשאיר סיכוי כלשהו להבנה
גם נגד ולמרות הכל
 
אני חושבת שהורים עולים מהר מאוד

על העובדה שהאבחון הוא רק הפתח להבנה של הילד, ולא הסוף. האבחון הוא סוג של אינדיקציה שיש פה משהו מאוד מורכב וקשה להבנה, לא סיכום של "זהו, עכשיו הכל ידוע, והנה זה מה שצריך לעשות עכשיו". היום האבחון הוא בכלל דרך של הורים רבים לקבל מימון לטיפולים לילד שהם יודעים הרבה קודם לכן מה מצבו - שוב, בגלל הגישה למידע שיש היום. אותו ילד שהיה פשוט נדחק הצדה בעבר, זוכה לקשב רב יותר היום.
 

arana1

New member
התפישה שעומדת מאחורי האבחון משרה את תבנית הטיפול

ולכן הטיפול בעיקר מזיק
 

arana1

New member
כלל אוניברסלי לא מתמוטט מול אדם ספציפי

אני לא מתכוון להתחרות עם אף אחד על מידת הבנתי את הדברים ואת האנשים
פשוט מוסר את מה שאני יודע וחש

אין ספק שאני טועה הרבה
אבל זה לא שייך לעניין בכלל
 
הכלל לא מתמוטט, אלא שהוא מפסיד בתחרות

(ניסיתי להסביר שזו הכוונה בסוגריים) רמת ההבנה שאתה יכול להגיע אליה תוך שימוש בכללים אוניברסליים פשוט נמוכה בהרבה מרמת ההבנה שאתה יכול להגיע אליה מתוך היכרות עמוקה עם האדם הספציפי - לכן תפסיד בתחרות מול ההורים הקשובים, ולא משנה עד כמה מערכת הכללים האוניברסלית שלך מוצלחת - אתה תעמוד חסר אונים וחסר מושג מול דברים שההורים יבינו בלי כל קושי, ובמאזן של מי שמבין יותר, הם ינצחו. זה לא אומר שאתה לא תבין כלום, ושהכללים האלה לא יתנו לך שום תובנה - רק, שוב, שתבין פחות.
 

arana1

New member
עצם זה שאת חושבת שמדובר בתחרות ממחיש שלא תביני לעולם

כל הכרה, של אדם או של כל פרט אחר, תלויה לחלוטין ביכולת ליצור זיקה ממשית ומהותית בין האוניברסלי לספציפי
אוטיסטים חיים את הזיקה הזאת בצורה שונה, לפעמים אפילו שונה נורא, מזאת שהאדם הנורמטיבי חי לפיה
ולכן גם הכלל וגם דרך ישומו הרבה יותר נגישה להם בהקשר הזה

כבר פגשתי לא מעט הורים שהיו אנשים ממש בסדר
ולמרות זאת הם היו ממש כמעט לגמרי עיוורים לילדים שלהם
מפחיד ומצער עד כמה אינך מודעת לאפשרות הזאת
 
אבל אראנה, כבר אמרנו שאתה צודק בכל

ואני טועה בכל. ברור שאני לא אבין לעולם, כמו שברור שאתה מבין הכל ואת כולם.
 

arana1

New member
זו לא הנקודה, יש לי דעה ותפישה וחוויה שונה משלך

מה לעשות שדבר כזה אפשרי
תצטרכי ללמוד לחיות עם זה גם בלי לדבר כמו ילדה בגן
 
אבל אראנה, זו הרי נקודת המוצא

של כל הדיונים איתך. כפי שכתבתי בתגובה הראשונה (!) שלי אליך בשרשור הנוכחי "אתה צודק בכל, אני טועה בכל. אני מקבלת את זה שזה מה שאתה חושב." לא ברור לי למה עכשיו, כשאני חוזרת על אותם דברים (אחרי שהוכחת שוב שזו הגישה שלך לכל אורך השרשור) זה מפריע לך פתאום.
זו הגישה שלך, וזה ברור וידוע מראש. אין צורך לחזור על כמה כל היתר לא מבינים ולא יבינו לעולם וכמה אתה מבין לעומק ועומקים שאנחנו לא נתפוס, וכמה הם מטומטמים וכו' - כולם יודעים ומבינים שזו הגישה שלך, ועדיף שתתמקד בתוכן שאתה רוצה להעביר ולא תחזור על כך שוב ושוב.
אם לא נעים לך שאני חוזרת על זה שוב - אולי כדאי שאתה תפסיק לחזור על זה, כי גם לאחרים לא נעים לקרוא את זה שוב ושוב - בעיקר כי זה קצת נמאס... הבנו שזה מה שאתה חושב.
 

arana1

New member
נקודת המוצא שאני חושב אחרת ממך

שדעתי שונה משלך ותפישתי שונה משלך
ההחלטה לתאר את נקודת המוצא, או הסיום, במשפט כמו "אתה תמיד צודק ואני תמיד טועה", משפט שהטון הילדותי שלו ברור גם לסתום כמוני
משפט שמבטא את כאבו של אגו שנעצו בו סיכה
הוא בעייתי מאוד לדעתי
וגם משקף המון מהסיבות ליחס המאוד לא נעים ומאוד לא הולם לאוטיסטים
אפילו לאכזריות נגדם

כי אני בטוח שיש לא מעט אנשים שלא מסכימים איתך
אבל להם ומולם לא תוציאי משפט אינפנטילי כזה

ולא
לא אמרתי שאני מבין עומקים שאת לא מבינה
שוב לא הבנת
אמרתי שלאוטיסטים יש תפישת עומק שונה מזו של אנשים נורמטיבים
לדעתי פסיכולוג או חוקר ראוי לשמו אמור היה לדעת את זה כבר מזמן
 
זה בכלל לא משפט אינפנטילי.

זה תיאור של המציאות של הדיון שלך, וחזרה על מילים שאתה חוזר עליהן שוב ושוב. אולי לא נעים לך לקרוא את מה שאתה בעצמך כותב, לא יודעת. אבל אם אתה חושב שזה אינפנטילי, אולי כדאי שתבדוק מחדש את האופן שבו אתה כותב - כי, שוב, אני לא רואה בזה דבר מלבד חזרה על מילים שאתה כותב שוב ושוב.
אין לזה שום קשר לאגו. יש לזה קשר לכך שאתה חוזר על אותה כתיבה שוב ושוב, וכאמור, זה גם לא נעים וגם נמאס. אנשים שאני מתכתבת איתם לא משתמשים במילים מטומטם ולא מתארים כמה הם מבינים לעומק ואחרים לא מסוגלים לעולם להתקרב להבנה וכו'.
אני יכולה לעבור ולצטט לך במדויק את כל המקרים שבהם כתבת את הדברים האלה, אבל אין לי כוח או זמן.
אם נפגעת - אני מתנצלת. אם תצמצם את השימוש שלך בביטויים שכאלה, אני אברך על כך, ואני מניחה שזה ישפר את היחסים שלך עם אנשים.
אבל אתה לא הראשון שהתכתבתי איתו בתפוז שהיו לו אופני התנסחות שכאלה - ותתפלא לשמוע שגם שם נקטתי בגישה דומה - אני לא סתם מטיפה, אני אכן מתאימה את ההתנהגות שלי לאדם שעומד מולי. האם זה מועיל ועוזר? אני בטוחה שלא תמיד - וגם האדם שאני מתייחסת אליו פה לא שיפר את דרכיו, וסובל מכך מאוד. חבל לי על שניכם - כי זה מאוד קל לנהוג אחרת - במיוחד כשמדובר בהתבטאות בכתב - וזה משפר מאוד את ההתקשרויות עם אנשים אחרים.
 

arana1

New member
זה כן, כי את בוחרת לומר אותו רק בהקשר מסויים

הרי אינך אומרת לכל אדם שאינו מסכים איתך "אתה צודק ויודע הכל ואני לא יודעת כלום", חלק מבגרות זה לדעת לחיות עם חילוקי דעות ושונות השקפות בלי לרדת לרמה הזאת

מה שאני כותב, ולדעתי זה דבר די פשוט ותיאור די אמין של המציאות שרובנו כאן מכירים, זה שיש באמת פער שיכול להיות גם עצום, לפעמים אפילו אין סופי, בין הדרך שבה אוטיסטים חווים את המציאות לבין הדרך שבה אנשים נורמטיבים חווים אותה
לקחת את זה ולהפוך את זה ל"אתה יודע הכל ואני לא יודעת כלום" זה לא יותר מתגובה אלימה של אגו שפוצצו לו קצת את הבלון

אנשים שאת מתכתבת איתם לא משתמשים במילה כמו טמטום
אני כן
אז מה ?
אני לא חלק מהחברה הטבעית שלך, אני מדבר ומשתמש בשפה שונה, שמתאימה לאנשים אחרים, שמתאימה לי, לתוכן הרגשי והקוגנטיבי שלי
כולם חייבים לדבר בדיוק כמו האנשים שאת מתכתבת איתם ?
את בכלל קולטת עד כמה הכחנות שלך הפכה למובן מאליו בשבילך ?
זה הכי נ"ט שבעולם

אני לא נפגע
פשוט מעיר ומאיר איפה הדיון סוטה לדעתי ממה שאמור להיות הגון והוגן

לא מעוניין לשפר את היחסים שלי עם אנשים שנבהלים ממילה כמו מטומטם
אין לי עניין באנשים כאלה בכלל

אני לא נ"ט שמחפש פופולריות ולמצוא חן בעיני כולם
ולכן גם לא חושב שתמיד אני צריך להתאים את ההתנהגות שלי למי שעומד מולי
אני לא זיקית
יש לי גם מעט אופי וזהות משל עצמי
וגם היא זקוקה וראוייה להתחשבות

אם את מתאימה את ההתנהלות שלך לאנשים שמולך אז למה את לא מתאימה את ההתנהלות שלך אלי ?
 
מצחיק, אם לא מבינים את הבעיה איך יודעים מה קשה ?

לך יש כישורים שלאוטיסטים אין ?
נכון.
ההפך אפשרי ?
לפי תגובותייך כאן זה אפילו לא ראוי להישקל.
 
לא יודעת איך הגעת למסקנה הזאת

כמו שלא ברור לי איך הגעת למסקנה לגבי היותי אוטיסטית או לא.
בכל מקרה, ברור שלאדם אוטיסט יכולים להיות ויש כישורים רבים ושונים, גם כאלה אין לאף אדם נ"ט, ולרגע לא כתבתי אחרת.
מה שכתבתי הוא שאי אפשר להכיר אדם בלי להכיר אותו למשך זמן רב יותר מכמה מפגשים קצרים, כי זה מה שאני חושבת וממשיכה לחשוב. יש פה פשוט יותר מדי מידע שקיים רק אצלו ולא אצל אף אחד אחר.
 
לכל אחד יש את אותה נקודה רק שלו, ליבו

כשאתה פתוח לחוות אפשר לחוש בזה מייד, בתמצית החיים של האדם, אם הבשילה בו או לא.
זה לא לימוד לגבי העדפות בחיים שיתכן ומשתנות וצריך שנים ללמוד כמה גרגרי קפה לשים בכוס.
 
טוב, אז אנחנו פשוט מדברים על דברים שונים.

אין לי בעייה עם זה שיש דברים שאפשר להבין ולדעת על האדם מתוך היכרות קצרה. אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, ואני מוכנה גם לקבל שאתה קורא לזה "תמצית החיים" שלו. אבל זו לא ההכרה וההבנה שאני מדברת עליה.
 

אבאשל 17

New member
זה שאת מכירה מישהו מקרוב

כמו ילד שילדת או מישהו קרוב אחר לא אומר שאת מכירה אותו.יהיה מדויק יותר להגיד שאת מכירה את היחסים שלך איתו.
 
לדוגמה....

 
למעלה