חייבת להגיב

[ענתנוי]

מה זו הבנה?

חייתי שנים ארוכות מאד עם שותף לחיים, מכיר, רגיש ואוהב - ולמרות זאת יש נושאים שבהם הוא לא מסוגל להבין אותי ולעומת זאת כמעט כל אישה מסוגלת להבין.....

באותה מידה יש נושאים שקשורים ל"אוטיזם" שלי, שהוא לא הצליח להבין, למרות שהוא מאד קרוב לספקטרום, וכל אוטיסט "נמוך" שמעולם לא ראה אותי ולא מכיר אותי מבין מייד....

וזה בדיוק אותו הדבר עם הוריי - שניהם קרובים מאד לספקטרום, ולמרות זאת יש איזו מחיצה בלתי נראית ביננו ויש דברים שהם לא מבינים ולעולם לא יבינו.
ההבדלים האלו, שנובעים מחווית קיום שונה, לא ניתנים להבנה ללא אפשרות לחוות אותה.

ומעולם לא טענתי שצריך להזניח ילד בגלל שלא מבינים אותו - בדיוק להיפך. אני חוזרת וטוענת כל הזמן שהטיפולים האינטנסיביים שלא מבוססים על הבנה אמיתית של השונות הזו גורמים להזנחה פושעת.

 

[חייבתלהגיב]

מקבלת לגמרי. ללא ספק יש דברים

שאפשר להבין רק אם אתה חווה אותם בעצמך או רק מנקודת מוצא מסוימת, וכמו שכתבתי, ממילא אי אפשר אף פעם להכיר ולהבין אדם אחר עד הסוף - אפילו אם אתה התאום שלו. ההורים שלך לא יבינו חלקים מסוימים בך שאוטיסט יבין, גבר לא יבין חלקים שאישה תבין, אבל אוטיסט גם לא יבין חלקים שההורים שלך מבינים, ואישה לא תבין חלקים שהשותף שלך לחיים מבין.

 

[ענתנוי]

וזה מחזיר אותנו לאמפתיה

כי זה ההבדל העיקרי: אל תנסה לחשוב איך אתה היית מרגיש אם היית במקומו. אתה לא במקומו. לעולם לא תהיה במקומו.
תקשיב לו - זו המשמעות של "אמפתיה" - תהיה קשוב לאחר, ואם הוא אוטיסט, זה חשוב אפילו יותר - כי הביטוי העצמי שלו נמצא לפעמים רק בניאונסים הדקים, במסרים הסמויים, בהבזקים של מבט ותנועה ובתגובות לא אופייניות, כי אצלנו הרבה פעמים גם הפיזיולוגיה הפוכה.

וזו המשמעות של תקשורת שמעבר למילים.

 

[חייבתלהגיב]

רגע, אבל מזה התחלנו לא?

את כתבת [URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=612&MessageId=176522583[/URL] ש"כל אדם מכיר רק את עצמו ומסיק מעצמו על כולם", ואני הגבתי שזה לא נכון - אפשר להיות קשוב לאחר ולהתבונן באחר (לא רק להגיע למסקנה שהוא שונה, אלא ללמוד ספציפית עליו - על הרצונות וההעדפות שלו וכו') - בהודעה הראשונה דיברתי על המצב לגבי להכיר נ"ט, ובשנייה [URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=612&MessageId=176529795[/URL] כתבתי לגבי ההבדל במקרה של אוטיסט - ומה שכתבתי מאוד דומה למה שאת כותבת בהודעה הנוכחית...
מסתבר שהייתה בינינו הסכמה מהרגע הראשון

.

 

[שייך למיעוט]

תגובה מעניינת כי לכאורה גם אני חשבתי שאנחנו מסכימים

ואז גילינו לפערים עצומים,
ניתנים לגישור אם רוצים
אבל עדיין פערים.
חושב שגם עם ענתנוי זה יהיה המקרה

 

[ענתנוי]

וזו הבהרה

חזרנו לנקודת ההתחלה אבל לא בדיוק לאותו המקום - כי הגענו בינתיים להבנה קצת יותר עמוקה

 

[שייך למיעוט]

צודקת, מה שצריך זה ללמוד מאיזה מקום אפשר לראות את האחר

וזו תורה שלמה איך לראות ולהבין.
המצוקה ההורית היא שתתן לראות שיש משהוא אחר, חמקמק שמסתתר לו,
אבל בדיוק אותה מצוקה תמנע את היכולת להבין ולייצר שינוי כי דעת הרוב הרגיל היא כוח.