Sideitself
New member
חייבת לדבר.
שלום לכם, אני אור, בת 17.. ו אני חייבת לשתף אתכם במשהו שיושב עליי עכשיו וממש מונע ממני לישון. נתחיל בזה שלפני כמה שנים יצאתי מהארון בפני אמא שלי והיא לא הייתה מוכנה לקבל את זה אז אחרי צעקות רבות והיסטריה, זה הפך לנושא שמדחיקים, משתדלים לא להתקרב אליו ולהמנע כמה שיותר מלדבר עליו. בכיתה י', הכרתי מישהי מהשכבה שלי והתחלנו בקשר שנמשך שלושה חודשים עד שאמא שלי התחילה לחשוד ולנו נוספו המתחים שלנו אז חתכנו. בסוף כיתה י"א אני והחברה הזו חזרנו ועד היום אנחנו ביחד, וכשלמדנו לבגריות בקיץ שעבר והיא הייתה אצלי בבית אז תמיד אמא שלי הייתה סופר נחמדה (עם כל הצביעות שבדבר) אבל באמת שהיא השתדלה והייתה נחמדה וחייכה כל הזמן ותמיד גם הזמינה אותה שתבוא. החשד הזה תמיד קיים אצל אמא שלי, שאולי החברה הזו היא מעבר לסתם חברה טובה. ואמא שלי אוהבת נורא לחטט לי בחפצים אז יכול להיות שהיא מצאה איזשהו פתק שהסגיר אותנו. אני לא יודעת מה קרה בזמן האחרון(כנראה היא באמת מצאה הוכחה), מעבר לזה שיש מתח עצום בבית [אבא שלי עזב את הבית, הוא תובע אותנו וכד'] פתאום אמא שלי התחילה להתנהג ממש מגעיל לחברה שלי ולכל מי שקשור לחבורה שלי. היום זה היה השיא. חברה שלי באה [כי חשבתי שאמא שלי לא תגיע אחה"צ הביתה] ובסוף היא הגיעה ואז כל פעם היא רמזה לי שהיא לא רצויה. אחרי חצי שעה בערך אמא שלי יצאה לפגישה וכשהיא חזרה הגיעה עוד חברה שלי. אז זה התחיל בזה שהיא באה וצעקה עליי ליד החברות שאעשה את הכלים מהצהריים [כאילו זה לא יכול לחכות עוד חצי שעה] ואחרי כמה דקות מאוחר יותר היא אומרת לי שהיא הולכת לחברה ושואלת אם אני רוצה להתלוות אליה. ולמה נראה לה שארצה להתלוות אליה כשאני מארחת חברות? [מה שרציתי עוד להוסיף זה שבאמת אין לה שום הצדקה ליחס הזה. אנחנו כולנו ילדות טובות. באמת. - חוץ מזה שאני לסבית
] בחיים לא חשבתי שאמא שלי תגיע לרמה כזו. אני כל כך זועמת עלייה והיא בכלל לא מבינה כמה ולמה. יש לי בסך הכל עוד שנה לשרוד את כל זה, אבל גם זה לא כי זה שאהיה בת 18 לא אומר שלא אגור איתה בבית. אני עומדת להתפוצץ מעצבים. מצטערת שיצא לי מפוזר, הייתי חייבת לשחרר את זה איכשהו.
שלום לכם, אני אור, בת 17.. ו אני חייבת לשתף אתכם במשהו שיושב עליי עכשיו וממש מונע ממני לישון. נתחיל בזה שלפני כמה שנים יצאתי מהארון בפני אמא שלי והיא לא הייתה מוכנה לקבל את זה אז אחרי צעקות רבות והיסטריה, זה הפך לנושא שמדחיקים, משתדלים לא להתקרב אליו ולהמנע כמה שיותר מלדבר עליו. בכיתה י', הכרתי מישהי מהשכבה שלי והתחלנו בקשר שנמשך שלושה חודשים עד שאמא שלי התחילה לחשוד ולנו נוספו המתחים שלנו אז חתכנו. בסוף כיתה י"א אני והחברה הזו חזרנו ועד היום אנחנו ביחד, וכשלמדנו לבגריות בקיץ שעבר והיא הייתה אצלי בבית אז תמיד אמא שלי הייתה סופר נחמדה (עם כל הצביעות שבדבר) אבל באמת שהיא השתדלה והייתה נחמדה וחייכה כל הזמן ותמיד גם הזמינה אותה שתבוא. החשד הזה תמיד קיים אצל אמא שלי, שאולי החברה הזו היא מעבר לסתם חברה טובה. ואמא שלי אוהבת נורא לחטט לי בחפצים אז יכול להיות שהיא מצאה איזשהו פתק שהסגיר אותנו. אני לא יודעת מה קרה בזמן האחרון(כנראה היא באמת מצאה הוכחה), מעבר לזה שיש מתח עצום בבית [אבא שלי עזב את הבית, הוא תובע אותנו וכד'] פתאום אמא שלי התחילה להתנהג ממש מגעיל לחברה שלי ולכל מי שקשור לחבורה שלי. היום זה היה השיא. חברה שלי באה [כי חשבתי שאמא שלי לא תגיע אחה"צ הביתה] ובסוף היא הגיעה ואז כל פעם היא רמזה לי שהיא לא רצויה. אחרי חצי שעה בערך אמא שלי יצאה לפגישה וכשהיא חזרה הגיעה עוד חברה שלי. אז זה התחיל בזה שהיא באה וצעקה עליי ליד החברות שאעשה את הכלים מהצהריים [כאילו זה לא יכול לחכות עוד חצי שעה] ואחרי כמה דקות מאוחר יותר היא אומרת לי שהיא הולכת לחברה ושואלת אם אני רוצה להתלוות אליה. ולמה נראה לה שארצה להתלוות אליה כשאני מארחת חברות? [מה שרציתי עוד להוסיף זה שבאמת אין לה שום הצדקה ליחס הזה. אנחנו כולנו ילדות טובות. באמת. - חוץ מזה שאני לסבית
] בחיים לא חשבתי שאמא שלי תגיע לרמה כזו. אני כל כך זועמת עלייה והיא בכלל לא מבינה כמה ולמה. יש לי בסך הכל עוד שנה לשרוד את כל זה, אבל גם זה לא כי זה שאהיה בת 18 לא אומר שלא אגור איתה בבית. אני עומדת להתפוצץ מעצבים. מצטערת שיצא לי מפוזר, הייתי חייבת לשחרר את זה איכשהו.