חייבת דעה שלכן

[מירי מי3]

חייבת דעה שלכן

שלום, אני חדשה פה , אבל אני ממש זקוקה לדעה נוספת של מישהו. הבעיה היא בעלי ואמא שלי... אנחנו נשואים 10 שנים ו 10 שנים הם לא סובלים אחד את השניה. מה שקרה בפעם האחרונה זה שביקשתי מההורים שלי עזרה עם הבן הקטן (בן שנתיים) בזמן החופש הגדול - שזה בעצם שבועיים. אמא שלי עובדת קופאית וביקשתי ממנה, בימים שהיא יכולה שתשמור על הקטן (בבוקר או בערב) ואני אבקש משמרות בהתאם בעבודה שלי - במקום שאקח חופש מעבודה. חשוב לציין שגם כמה פעמים דיברתי עם הורים לאחרונה והסברתי שמצבנו הכלכלי לא טוב ולכן אני חייבת את ימי העבודה האלה. אמא שלי אמרה : "בסדר" וכמה ימים לאחר מכן היא אמרה שבשבוע האחרון של החופש הגדול היא ואבא נוסעים לחו"ל ....... בעלי זעם ואמר שלהורים שלי לא איכפת מאיתנו... אני גדלתי בגישה, שאני ובעלי חייבים לדאוג לעצמנו לבד , וההורים לא חייבים לנו כלום ואם עוזרים - אז תודה. בעלי עם דעה שונה ממני .
מה דעתכן ?

 

[נומלה]

על מה את מבקשת חוות דעת?

את חושבת א והוא חושב ב. אמא שלך מוכנה לעזור כמה שהיא מוכנה לעזור והיתר תסתדרו בעצמכם.
אגב, בעלך חושב שהורים צריכים לעזור, מה עם ההורים שלו? למה הוא לא פונה אליהם?

 

[מירי מי3]

אני אסביר

חמותי חולת סרטן והיא עוברת טיפולים, אז כרגע היא לא באה בחשבון בתור "עוזרת".

 

[restart2]

תפיסות שונות

היי מירי מי3

ברוכה הבאה!

אין פה צודק או לאו- אם בעלך חושב שההורים תפקידם
לא "מסתיים" ועליהם לדאוג לנכדיהם/ילדהם כפי שהיו קטנים...
זוהי גישתו ומותר לו לחשוב שונה ממך.

למה הוא לא לוקח חופש להשאר עם הילד?

- ומה עם הוריו?

אני חושבת כמוך- הורים יכולים להעניק עזרה , כשנוח ונכון ל ה ם.
אני לא חושבת שלבעלך יש זכות לזעום על הורייך-
תפקידכם כהורים לדאוג לילדכם, זוהי אחריותכם ומחוייבותכם-
אינה של הסבים/סבתות!

אתם צריכים למצוא את שביל הזהב בין הגישות.
אם בעלך יכול לעבוד משמרות - אזי כדאי שתחלקו בשבוע שהורייך
נוסעים לחו"ל , למדי את פרגון..
עזרה היא מתנה, מקבלים ואומרים תודה- לא דורשים או זועמים...
בגרות היא הבנה וידיעה- עצמאות, לא תלות..
מציעה לך לתת לו לקרוא את פנייתך והתשובות בפורום.

קייץ נעים
אירית

 

[ע ר נ ו נ ה]

להורים שלך יש חיים משלהם, אם הם רוצים

לטוס לחו"ל לחופש הם לא זקוקים לרשות שלכם, בהחלט מותר להם
ואם זה לא מוצא חן בעיני בעלך הוא יצטרך להתרגל לזה.

אתם צריכים לחיות ברמה שאתם יכולים ואם מוכרכים אז לוקחים
לפעמים גם ביבסיטר על מנת שתוכלי ללכת לעבודה ולשמור על מקום
העבודה שלך.

 

[mazalmazal]

ואם

זה היה הפוך? אילו היא ובעלה היו צריכים לטוס לחו"ל והוריה היו צריכים עזרה? האם גם אז הם היה טסים בלי לחשוב פעמיים?

 

[B l u e D e v i l]

יש הבדל בין

להבטיח ולא לקיים כשהם יודעים שאת מסתמכת עליהם ולא ביקשת חופש מתוך ידיעה שיש לך אלטרנטיבה לילד (ישנם מקומות עבודה שלא יתנו חופשה מהרגע להרגע) לבין לסרב לעזור מראש ולהגיד שיש תוכניות ושאת צריכה להסתדר לבד.
מה עוד שאני די בטוחה שההורים שלך לא הזמינו באמצע אוגוסט, כשכל המדינה בערך בחופש, טיסה לחו"ל מהרגע להרגע. זו הזמנה שבדר"כ דורשת זמן מראש.

לדעתי החינוך והגישה נכונים. הברז ש"דפקו" לך בהחלט מעוררים כעס.

 

[מירי מי3]

את בהחלט הבנת אותי

אני חושבת שהורים שלי לא חייבים לעזור. אבל אם הם היו אומרים לי ישר, ברגע שביקשתי, שלא נבנה עליהם כי יש להם תוכניות אחרות, לא הייתי מרגישה קצת כאב בלב כמו שהרגשתי עכשיו ( אחרי שכבר בניתי על העזרה שלהם).

 

[mykal]

שאלת אותם למה הם

'הבריזו' לכם?
אולי בגלל מערכת היחסים עם בעלך?
אולי נאמר משהו שפגע. אולי יש סיבות אחרות.
נראה לי--שראוי לפני כעס ודרישה לברר--מה קרה.

האם הוריך יודעים שחמותך חולה?
או שהם חושבים שרק הם 'מנוצלים'?

הרבה דברים לא ברורים.-
ושיקול כלכלי לתקופה של שבוע הוא באמת לא גדול,
כשהרבה בנות תיכון מחפשות כמה גרושים.

 

[B l u e D e v i l]

שיקול כלכלי

עם כל הכבוד לבנות התיכון שמחפשות כמה גרושים אנחנו לא נפקיר את אוצרנו היקר ביותר לתיכוניסטית שאני לא מכירים כי נתקענו ובטח לא אם כל מטרתה הוא להרוויח כמה גרושים.

בנוסף, זה ועוד איך שיקול כלכלי אם היא אמורה לשלם לבייבי סיטר את מה שהיא מרוויחה אותו יום בעבודה. כבר עדיף לה לא לעבוד.
לצערי היום בייבי סיטריות מרוויחות לשעה יותר מרב העובדים במשק - 30 שקלים לשעה בפריפרייה, אני לא רוצה לנסות לנחש כמה במרכז

 

[mykal]

בנות תיכון אינם הפקרות,

יש לי נכדה בת 14 ששומרת על תינוקות וגם עשתה קיטנה לילדים קטנים..
ועושה זאת יותר יפה ובסבלנות ואחריות לפעמים יותר מאימהות

יש גם נשים גדולות לא מוצלחות.

ולגבי כדאיות גם אם החופשה עולה יותר עדין כדאי כדי לשמר על מקום העבודה.
כולנו עברנו את השלב הזה.

בכל מקרה, עדיף מסבתא עצבנית שלא מעונינת.

 

[ע ר נ ו נ ה]

כל תכנית ניתנת לשינוי .

ההורים הבטיחו ופתאום הזדמנה להם נסיע, יש ביבסיטרים
בשביל דברים כאלה, כל השאלות ואם ואם ואם, מזכיר לי
שפעם היו אומרים "ואם לסבתא היו גלגלים"

 

[mykal]

אם לסבתא גלגלים--היא תגיע לבת גלים,

אכן אני מבת גלים ואני סבתא.
וטענתך היתה יכולה להיות נכונה,
אלולא היתה נשאלת השאלה כפי שנשאלה.

שיש שם סכסוך עם החתן, שהיתה התחיבות,
ולא כ"כ מכירה הרבה הורים, אבל את אלה שאני כן מכירה,
לוקחים אחריות, מוצאים תחלופה, מותרים על 'הדיל' בדיוק לאותה תקופה.

כן אם קורה משהו שהוא חריג מהמקובל,
נכון לשאול, את כל שאלות האם כדי להבין, ולנסות לתקן מערכת יחסים לא נעימה.

כסבתא אומר לך--שאם ילדי היו צריכים עזרה,
גם אם היתה לי הזדמנות מדהימה הייתי מותרת עליה,
ולא 'תוקעת' את הילדים.

 

[ע ר נ ו נ ה]

פה המקרה להבין את השונה, לא כל הסבתות

אותו הדבר, לא כולם מתמסרות עד הסוף לילדים ולנכדים
ואל לך לשכח שאת שומעת רק צד אחד של הסיפור.

יש סבים וסבתות שלא כל כך יוצאים ונוסעים והנה נתנה להם הזדמנות פז, למה להם לוותר?
הפיתרון היחידי הוא רק סבתא, ? יש הרי עוד פתרונות. ואת תשיקי מעצמך, לא כולם כמוך
שאומרות אמן ופעם אחד לא יכולות ישר הילדים נכנסים למלחמת עולם , בכלל הדור
הזה חושב שמגיע לו הכל מההורים

לא סוף העולם שההורים נוסעים לטייל, גם להם מגיע.

כמה פעמים הילדים מבטיחים ולא מקיימים?

 

[הדסהש1]

בקשר לעזרה חלנכדים קחו בחשבון

שהסבים והסבתות כב ר לא צעירים.וגם להם קשה
אנו עוזרים כמה שיכולים.מגיע להם חופשה.יש אולי שכנה
שיכולה לעזור אם לא סומכים על נערה.אני תמיד הסתדרתי
ללא עזרת ההורים.לכן אנ י משתדלת לעזור כפי יכולתי

 

[mykal]

תראי גישה שונה זה בסדר,

ואני בהחלט חושבת שלסבא/סבתא מותר לנסוע ולהנות.
אני גם חושבת שהם בכלל לא חייבים.
אני גם לא מסיקה מסקנות רק מעצמי, אני שומעת את כל חברותי--והן סבתות.

אני כן חושבת--1) שאם התחיבנו יש לקיים.
ומי שלא רוצה, לא יתחייב ולא יביא למרמור ו/או כעס.
2)שאם המערכת יחסים תקינה, ופעם אחת 'קרה' משהו שונה,
זה לא מביא לכעס ולנסות לבדוק עד ככמה זה נורא.

אצלי הילדים מבטיחים ומקימים. ובכלל לא נראה לי להמיד את עצמי במשואה
הורה= ילד.
ההורה הוא המבוגר האחראי--כך בעיני.
ואם הילד לא בסדר אז אני אמא שלו אתנהג כמותו.? לא נראה לי.

 

[דניאל ואורן]

מסכימה מאד

שמה שהובטח יש לקיים.
ואם יש הזדמנות שקשה לפספס - אפשר לבוא לילדים בגישה חיובית ולשאול - האם יש פתרון אחר.

אם הבטיחו לעזור וחזרו בהם ברגע האחרון - הם בהחלט צריכים לקחת בחשבון שלא יראו את זה בעין יפה.
אולי הם יכולים להציע לעזור כספית עם הבייביסיטר - לפחות ליום, יומיים מהתקופה...

 

[ע ר נ ו נ ה]

מייקל, את שוכחת לרגע שגם ילדינו כבר הורים

אז גם להם יש אחריות וזה לא פר שהם כל הזמן מתבכיינים על מצב כלכלי קשה,
וכל המסעדות מלאות בצעירים, קונים בגדים באלפי שקלים ומבזבזים את הכסף
שלהם על עצמם כאילו אין מחר.

אח"כ באים להורים ומתבכיינים כמה מסכנים הם.

 

[mykal]

האמת, שקל לסכם

את הדיון שנסכים לא להסכים.

כי אני חושבת שמותר לילדי לבקש ממני עזרה,
ואם אני יכולה אני שמחה לעזור. ואם לא--אני מודיעה שקשה לי,
או התאריך לא מסתדר לי.
אצלי אין ילדים בזבזניים שבוכים. ואם היו לא הייתי חוסכת את דעתי מהם,
הייתי אומרת בפרוש--חברה במקום עוד 'סמרטוט' וקפה קר תשלמו למטפלת.

כאן לא באו להתכיין, מירי מי--בקשה דיעה,
היא הרגישה שמשהו 'חורק'.
ענו לה מגון תשובות--עכשיו הזמן שלה ל'בחון' מה הכי מתאים אצלה
ולבחור מה לעשות בהתאם למה שמדה מהתשובות.

אני גם לא חושבת שכל הילדים 'נצלנים' ותובעניים.
ובכלל אני מרגישה כיף להיות עם הנכדים.

 

[שיר לי שני]

אז תני להבין משהו

אם הסבתא רוצה להיות עם הנכדים, שומה על ההורים לאפשר, לשחרר גבולות ככל רצונה, ולתת לה מה שבא לה.
אבל אם הם מבקשים שהיא תהיה עם הנכדים כדי לעזור להם, אז הם חצופים, מפונקים, מתבכיינים ושיתביישו להם.
כן?