חייבת את עצתכם...

[miriel2]

חייבת את עצתכם...

אני גרושה כשנתיים וחצי, כמובן כמו כולם אני אמא במשרה מלאה וגם עובדת. הבטחתי לבת שלי שאעלה כאן שאלה בפורום כדי לנסות ולהגיע לעמק השווה ביני ובינה. עד היום הייתה לי עזרה מאמא שלי שקיבלה את 2 הילדים (14 ו-11) לארוחת צהריים אצלה, לפני כחודשיים נפטר אבי ובעקבות זאת אמא שלי החליטה שהיא לא רוצה להיות בבית והיא יוצאת לעבוד. הבעיה שלי היא כזו: הילדה שהיא בת ה- 11 לא מוכנה להגיע מבית הספר ולאכול לבד והבן לא מוכן לחכות לה עד שהיא תגיע ולאכול איתה ביחד ובשעות הצהריים אני לא יכולה להיות בבית כי אני עובדת. מה עושים איך מתמודדים ואיך מסבירים להם שהם חייבים להתפשר והאם הילדה צודקת שהיא לא מוכנה להשאר לאכול בבית לבד? תודה מראש

 

[הפרסלאטור]

אמנם

הילדים של ילא בגיל הזה ואין לי את הבעיה הזאת אבל את באמת חושבת שיש תשובה מוחלטת ? איזו שהיא "אמת" ? הם ילדים גדולים. תסבירי להם אולי איזה פידבק שיתן להם מוטיבציה להגיע לעמק השווה ? ..

 

[רחלי228]

הפתרון שלי

מועדונית לאחר שעות ביה"ס. הילד אוכל עם החברים ארוחת צהריים, מכינים יחד שיעורים ומשחקים. עבורי - זה פתרון נפלא

 

[miriel2]

הבת שלי במועדונית הבעיה...

שהיא לא אוכלת שם שום דבר והסנדוויצ'ים שאני מכינה לה לא מספיקים לה לכל היום היא כמובן צריכה את הארוחה החמה של הצהריים. בשעות שהיא מגיעה הוא יוצא לחברים שלו ולעיסוקים שלו ולא מוכן לחכות לה עד שהיא תגיע כדי לשבת איתה כשהיא אוכלת. ואני אוכלת את הלב שלי על כך שאני בעבודה וכואב לי שהיא תשב לאכול לבד, הוא פשוט לא מוכן להתפשר וטוען שהוא לא ישנה לעצמו או איך שהוא קורא לזה יתקע לעצמו את החיים כי היא לא מוכנה לשבת לאכול לבד. ואני אומר את האמת אם אגיד לה להביא חברה כל יום אני לא אעמוד בזה כי אני לא צריכה לתאר לכם איזו חגיגה תהיה בבית בכל יום כשאני חוזרת מהעבודה.

 

[רחלי228]

תוהה

האם יש לך אפשרות להפסקה מהעבודה? אם כן, להגיע, לשבת עם הילדה ואז לחזור להמשך יומך? אם לא, אולי תאפשרי לה להציע פתרונות אפשריים...

 

[איש הכוכבים]

אם את תוכלי להתמודד עם זה

גם היא תוכל. שימי לב מה את כותבת: 'אני אוכלת את הלב שלי על כך שאני בעבודה וכואב לי שהיא תשב לאכול לבד'. עמוק מבפנים, זה גם מה שאת משדרת לה, וזה מה שהיא לוקחת ממך. אם את לא שלמה ומרגישה אשמה בגלל זה, למה שהיא תגיב אחרת? אם אכן תחליטי קודם בעצמך שלהיות עצמאית ולא להיות תלויה באחרים הוא עצם העניין, וזה גם מה שתשדרי לה - את היופי בלהיות גדולה ולהתמודד לבד - מן הסתם המסר יעבור.

 

[eylonit]

שינוי סדרי ארוחות.

שלום לך, אינני יודעת באיזו שעה את חוזרת מעבודתך. בהנחה שמדובר בשעות הערב המוקדמות מדוע שלא תנהיגי ארוחת ערב חמה, בה תאכלו שתיכן ביחד? כך יצאו כולם נשכרים.

 

[ספיישיל]

דעתי האישית:

מהנתונים שאת מעלה.במציאות היבשה כפי שהיא קיימת: ילדתך הורגלה לעובדה שמבוגר(אמא שלך) הגיש לה צהריים. ההגשה-היא סוג של תשומת לב. אך גם תלותיות. וזה בסדר. ניראה על פניו,שלא בראש של הבן שלך להיות האח הגדול שיקח את האחריות להגיש לה ולטפל בה. ואם כן יהיה הדבר, ניראה שהבן יצפה מאחותו שתתן יד כשווה כמוהו.זה לא בדיוק יוגש כמו שמבוגר ידאג שזה יוגש. יווצרו חיכוכים בינהם והילדה תרגיש מתוסכלת. אני מציעה,אם מתאפשר לך כספית: שתקחי מישהי לשעה בצהריים.מישהי אחראית ובוגרת.בת 18, עשרים ו...איזו שכנה שלא עובדת,שנימצאת בבית בצהריים.מישהי עם תינוק שישן צהריים.(היא גם תשמח בטח לאיזו תרומה כספית קטנה)שלא שורפת את האוכל. לפחות לתקופה הראשונית. שתבוא תחמם תגיש להם את האוכל(או שלא תחמם רק שתבוא להיות איתם כשיאכלו) ובעיקר תשב איתם. כדי לתת בעיקר לקטנה את התחושה שמישהו בוגר יושב איתם. והיא לא לבד. ... לפחות לתקופה הראשונית. ...זאת בעיה כשמתרגלים כשמבוגר יושב לידך כשאתה אוכל. שנים אמא שלי (גם אם היינו באים מאוחר מבי"ס,והיינו גדולות) היתה באה לשבת לידנו כשהיינו אוכלות. ...שנים, לא השתחררנו מזה. רק שתשב סתם כך לידנו. זה נותן תחושה טובה. ...מי שלא יודע מזה-לא יבין.

 

[M i c h a l y U S A]

פתרתי את הבעייה

לקחתי בחורה בת 25 שהכינה צוהריים לילדים וגם ניקתה את הבית ועזרה בשעורים..עלה לי יאמבה כסף...אבל היה כדאי בזמנו..

 

[אקסייטרית]

תנסי את שלי

התארגנו מספר אמהות בבית הספר שיש להן את אותה הבעיה. מצאנו אם שלא עובדת, והיא מקבלת אליה 5 בנות מהכיתה. זו גם חוויה לילדות, הן חברות, הן יחד עד לשעה 5, והתשלום הוא די סימלי. מעבר לכך על מנת להקל עליה, כל שבוע אם אחרת, מתארגנת עם החבורה הזו לבלוי של ערב משותף.

 

[deena]

הבת שלי בת 11

כל יום חוזרת ברגל (15 דקות לפחות) מבי''ס לבד אח''כ מכניסה לבד מנעול לדלת ופותחת ונועלת כשהיא בפנים. אח''כ מכניסה 2 ידיים לבד למקרר מוציאה צלחת עם אוכל שאני מכינה לה בלילה כשאני חוזרת מהעבודה, ומכניסה לבד למיקרו לחימום. אח''כ מוציאה לבד מהמיקרו, מניחה לבד על השלחון ואוכלת לבד. כמובן, אם היא לא רוצה לעשות את כל זהלבד היא לא חייבת לאכול. היה צהרון עד שהיא היתה בכיתה ד', אח''כ נגמר, מאז (מזה שנתיים בערך, היא עושה לבד. נראה לי שהבת שלך למדה יופי איך עושים מניפולציה לאמא שלה, ואמא שלה לא יודעת איך לא לבת שלה.

 

[deena]

איך לא לבת שלה= איך להגיד לא

 

[אביב36היחידה]

../images/Emo6.gif דינה אהבתי מאוד את הלבד....

והעצמאות שאת מעניקה לבת שלך

 

[deena]

לא חושבת שזה משהו לאהוב

זה מצב של 'בלית ברירה'. אני איננה. היא חייבת לעשות דברים מסויימים בעצמה. מה שלא יכלה לעשות, לא התבקשה לעשות. והכל נעשה בהדרגה ובהדרכה לאורך זמן עד שזה הפך שגרה. עדיין, אחרי שנתיים של עשיה, כשהיא חוזרת הביתה היא מתקשרת להגיד שהגיעה, ושהיא עכשיו מתחילה לאכול. כל חריגה מה'נוהל' מלווה בשיחת טלפון ממנה לשאול אם זה בסדר. אני אמא בשלט רחוק רוב היום, ואני מץנהלת בדיוק כמו עוד עשרות אלפי אמהות שעובדות במשרה מלאה וגם מנסות להיות אמהות במשרה מלאה. לא?

 

[Rinattt]

יו מאיפה צצת? ../images/Emo25.gif

 

[גרוש0פטימי]

יופי נחמה.

חושב שהבחורה בקשה לקבל עיצה איך לפתור את הבעיה שלה, לא נראה לי שממש מענין אותה איזו "מדהימה" הבת שלך. ברור כמעט לכולם פה שיש פה אלמנט של חינוך. אני בטוח שאת אמא מעולה, מאמין שגם את עשית טעויות... יום-נהדר.

 

[deena]

סליחה.

הבחורה ביקשה לקבל עצה, והדרך שלי לענות לשאלתה הוא הדגים איך אני (ועוד אלפי אמהות עם ילדים בדיוק בגיל של הבת שלה) מתמודדות עם מצב של אמא עובדת. סליחה שהדרך שלי לענות על השאלה שלה, לא מצאה חן בעיניך, להבא (לא) אקח בחשבון את רגישותך לאיך התגובות שלי מתקבלות בעיניך לפני שאנסנ לתת דוגמא איך אפשר להתמודד עם מצב שאני (לעומתך) בהחלט מכירה היטב. הבת שלי לא מדהימה, היא נורמאלית. אני לא אמא מעולה, אני אמא שלומדת כל הזמן. החינוך היחיד שנדרש פה, הוא בדרך הנימוס, ו'האלמנט' הבסיסי והנדרש מאוד-חסר אצלך.

 

[גרוש0פטימי]

חבל שאת מתגוננת ע"י התקפה...

מי שאינו מנומס פה זו את, מצטער. מאיפה בדיוק את יודעת שאני לא מתמודד (לעומתך)? האם העובדה שאני אבא ואת אמא גורמת לך לחשוב כך? את לא באמת מכירה אותי. הרגישות לא אצלי כלל. לא הבנתי את הסגנון הכל כך שחצני שלך, לא רואה איך התאור של בתך תורם בדיוק לבחורה. סתם הערת אגב, זה ששמך מופיע בכחול לא מונע ממני מלהעיר את הערותיי, נכון?? כנראה ששנינו מגיעים מרקע מאוד שונה ומותר לנו לא להסכים. וכמו שבזמנו פתחת שרשור מאוד לא סובלני בנוגע ללא יהודים שחיים במדינה... מה לעשות לא מצליח להתחבר עם אנשים כמוך, אבל חושב שזו זכותי המלאה להגיב בפורום. שיהיה בכל מקרה יום טוב.

 

[deena]

זכותך המלאה להגיב

כמו שזכותי (אם שמי בכחול או לא בכחול, אני גולשת כמו כל גולש אחר מלבד העובדה שאני מדי פעם עושה עבודה טכנית ומפעילה טיפקס אלקטרוני) להגיב כראות עיניי. כיון שהתיאור שלי לא נכתב עבורך, אלא עבורה, אינך חייב אפילו לנסות להבין מדוע הוא נכתב ואת מי הוא משרת (ואולי רק אותי הוא משרת? מותר לי?) אבל, אם אתה לא רוצה לקבל תגובה 'שחצנית' ממני (אני הייתי מנסחת אחרת- צינית ואגרסיבית, בדיוק כמו ההודעה שלך אליי) היה כדאי ורצוי שתתנסח אחרת בהודעותיך (ולא רק אליי, לכולם. שוב 'אלמנט החינוך' פה, שלך ולאו דווקא שלי) שיהיה לך יום נפלא ואופטימי.

 

[סוף עונה]

דינה, חבל בכלל שאת מגיבה לו

שמרי את האנרגיות שלך ל................כרובית מטוגנת טובה