חיזוק עצמות

[Tonjin]

בהחלט, אני מוצא את עצמי (כרגיל?) מסכים עם

אמיר, רק רוצה להזכיר שיש בכל-זאת יוצאי דופן: הדוגמא החביבה עלי ובטח הצגתי אותה כאן בעבר היא מתחום הצלילה החופשית: עד 1947 (אם אינני טועה) היה מקובל לחשוב שאדם אינו מסוגל לצלול ללא אספקת חמצן מתחת לגבול של 30 מטר וכל צלילה אל מתחת לגבול הזה תוביל למוות מיידי. התיאוריה הייתה שנפח הריאות הממוצע של אדם הינו 6 ליטר ובלחץ של 4 אטמוספירות (כל 10 מטר שווים אטמוספירה אחת+אטמוספירה אחת שבה אנו חיים בגובה פני הים) הריאות נמעכות בשל הלחץ מעבר לגבול האקסטראפולצייה ואינן מסוגלות לשקם עצמן כשהלחץ מוסר). ב1947 (או 1943, באמת שאני לא זוכר כרגע) אדם אמיץ בשם ריימונדו בוקר פשוט נכנס למיים וצלל ל31 מטר (שנה או שנתיים אח"כ צלל ל37 מטר) והשאיר לרופאים להתאים את התיאוריות שלהם למציאות: מסתבר שבעומקים של מתחת ל30 מטר מתרחשת תופעה שנקראת Blood Shifting בה הדם מהפריפרייה מתרכז בליבה (הלב והריאות), מכיוון שהדם הוא נוזל ולכן הרבה פחות דחיס מן האוויר נמנעת המעיכה המדוברת. השיא העולמי בצלילה חופשית (No-Limits, נקבע ב16לייוני 2007) עומד על 214 מטר.. לא מן הנמנע שגם במקרה הזה, כשתעומת הרפואה המודרנית עם העובדות הנכונות היא תאלץ לערוך את המחקרים הנכונים ולשנות את הגישה הנוכחית (במידה כמובן ויש "עובדות נכונות", אישית אני מאמין שכנראה ויש)

 

[אבי נרדיה]

../images/Emo45.gif

 

[d y s]

ספר לקוראים מה גילם של לוחמי אוצ"י ריו

המציגים בסירטונים.

 

[crane]

אני יכול למצוא לך מעשנים כבדים בני 90

זה עדיין לא אומר שהעישון לא מזיק לבריאות.

 

[floppy disk]

סברה לגבי חישול וסרטן

מתוך היגיון בלבד, ככל שרקמות בגוף נפצעות יותר ויותר, כך עולה גם קצב ההתחדשות שלהן. ככל שיש יותר בנייה, יש יותר טעויות (מוטציות). ככל שיש יותר טעויות, עולה הסיכוי לסרטן (ולו במעט). אבל אני עדיין מאמין גדול בחישול.

 

[מיתר וקשת]

מסכימה לגבי הפעלת עומסים בזויות שהעצם איננה

רגילה להם. זה באמת יכול לגרום להווצרות של "קווי עומס" חדשים בעצם, שלא היו קיימים קודם, ולחזק אותה באופן הזה.

 

[מיתר וקשת]

עצם היא סוג של רקמת חיבור, ממש כמו גיד, רצועה

ועור. האם נזק לאחת הרקמות הללו עושה אותן עמידות יותר? (מנסיונך האישי). קרסול נקוע נוטה להשאר רגיש וחלש, רקמת צלקת או כוויה בעור היא דקה ועדינה מהרקמה הבריאה שמסביבה, רצועה שנקרעה בברך משאירה לרוב את הברך בתפקוד נמוך משהיתה לפני הפציעה, וכך גם לגבי עצם, אם כי במידה פחותה במקצת. אין שום הוכחה מדעית לכך שעצם שנשברה חזקה מעצם שלא נשברה, ואם יש לך הוכחה כזו, אשמח לקרוא אותה. תהליכי פרוק עצם ובניתה מחדש, מתרחשים כל הזמן בעצם בריאה, ואין שום צורך ליצור נזק באופן מלאכותי, על מנת להחיש את תהליך הבניה, כי התהליך לא יוחש מעבר למינימום ההכרחי לתיקון הנזק שנוצר. לא תיווצר "סופר-עצם". תיווצר רק עצם רגילה ובריאה במידת האפשר, לצורך תפקוד תקין.

 

[bingol]

יש הבדל גדול בין רקמות החיבור

גידים ורצועות הינם רקמות חיבור עשירות בקולגן ומעט מאד אם בכלל כלי דם ולכן אין חידוש או בהתעבות לעומתה העצם מלאה בכלי דם מה שנותן לה את האפשרות לגדול לצמוח ולהתחדש

 

[ohad kedem]

אני חושב שהרבה מהרעיונות כאן הם תיאורטיים

מאוד. בייחוד המדעיים לכאורה. זה נושא שנראה לי שאין עליו מידע מחקרי רציני, וזה מועיל לשער השערות, אבל חשוב להבין שאלו השערות, ולא דברים מוכחים. אני חושב שיש נטיה להתייחס למדע בצורה שהיא בעיני לא מדעית. הכוונה שמתייחסים לידע המוגבל והעכשווי כנכון כי זה "מדעי" הנסיון מראה שלאימון כמו יד הברזל יש פוטנציאל לשפר יכולות שבירה. בסרטון שהעליתי רואים בתחילת הדקה השלישית את ההבדל בין שתי הידיים של המתרגל. זה מדהים בעיני. אני מאמין שצילום רנטגן יראה עצמות עבות יותר מביד השניה. התרגול הקיצוני שלו הוא בשבילי הזדמנות ללמוד משהו, כי כשרואים אדם שמתרגל מאוזן, רואים ידיים שוות וקשה להסיק מה שייך למבנה מולד ומה לתרגול. המורה שלמדתי אצלו, רקח לנו תרופה מעשרות צמחי מרפא שונים, שמטרתה חיזוק עצמות, ומניעת נזקים לטווח ארוך מהתרגול. זו תרופה שגם משמשת לטיפול בחבלות בהצלחה מרשימה. נראה לי שיש משהו בתרגול הזה שהוא לא פסיכולוגי אלא גם פיזיולוגי. לא המתה של עצבים אלא חיזוק משמעותי של היד. אני כיום מתרגל טאי צ'י ולא תרגולים קשים, אבל אבל זה תחום מאוד מעניין בעיני למי שעוסק באמנות לחימה ובצ'י גונג.

 

[מיתר וקשת]

הגדרת יפה ומדויקת את עצם טיבו

ומהותו של המדע:"מתייחסים לידע המוגבל והעכשווי כנכון" או : התאוריה המוחזקת כרגע בידי היא הטובה ביותר, עד שתבוא אחרת, טובה ממנה, ותחליף/תפריך אותה. זו ההתיחסות הכי נכונה שיכולה וצריכה להיות במדע. היכולת לבדוק תמיד אופציות אחרות, והנכונות להודות בטעות, לוותר על תיאוריות ישנות, ויתרה מזו: כל תיאוריה חייבת להכיל בתוכה את הכלים להפרכה שלה עצמה, כי אחרת איננה יכולה להחשב כתיאוריה מדעית. תיאוריה שאיננה ניתנת להפרכה, איננה תיאוריה מדעית. העובדה ש"אמיתות" מדעיות נתגלו כלא נכונות, אינן סיבה לבטל את המדע, להתיחס אילו בספקנות או לבטל אותו. להפך! זוהי גדולתו של המדע! הגמישות שלו, היכולת להודות בטעות, היכולת להתפתח, להשתנות, ללמוד. האוחזים באמיתות נוקשות, בלתי משתנות, בלתי מתפשרות, קבועות לאורך תקופות זמן ארוכות, שאינן ניתנות לעירעור (כמו אמונות דתיות למיניהן), אינן ניתנות להפרכה ולעולם לא יפלו משום סוג של ביקורת או הפרכה, כי מראש, נקודת המוצא שלהן היא כזו, שאין טיעון שאפשר להעלות, אשר יערער את האקסיומות שעליהן הן מושתתות.

 

[ohad kedem]

על זה נראה לי שאנחנו מסכימים.

כוונתי היא שחשוב להכיר במגבלות הידע העכשווי, ולא להתייחס אליו כוודאי.

 

[tommy200]

חיזוק עצמות...

האם חיזוק העצם מפחית את הכאב במקרה שהיא חוטפת מהלומה, או הכאב קשור רק לתאים העצביים שמסביב לה?

 

[d y s]

מניסיוני הדל עם כאב

ההסתגלות אליו היא בעיקר פסיכופיזולוגית.חשוב שאתה הולך כל יום בותו מסלול ויש שם עמוד קטן וקל שלא לראותו.בפעם הראשונה שאתה נפגע ממנו בשוק אתה מתעוות מכאב בפעם השניה מקלל ובשלישית אומר נו עוד פעם זה קורה לי.בעיקרון הכאב הוא מנגנון המלמד אותנו מה לא רצוי שיקרה אבל איננו חיים בסביבה מוגנת ולכן פיתחנו דרכים להתמודד עם כאב ולא להכהותו.וכידוע לך הכאב אף ממכר בשלב מסויים.

 

[d y s]

רשום uechi ryu ב-you tube

זה עשוי לעניין אותך.