חיזוק כללי
שלום לכולם, זה מדהים כמה אני מזדהה פה עם כל כך הרבה אנשים. אני רוצה לדבר רגע על ההתמודדות הטובה שלי ולא על רגעי השפל. בעבר טורדנות כפייתית שלטה רק באיזור הפיזי אצלי, ובשנים האחרונות החריפה ועברה לשלוט לי בראש. שיתוף במקרה שלי רק יכביד ולא יצור הזדהות וכסף לטיפול אין לי. מאחר שהמחשבות שלי שולטות בי בהרבה מאוד מקרים, ובשילוב של מרירות מהחרדה החברתית שלי, הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם זה לבד. כבר שנה וקצת שאני לא בדכאון בכלל, גם אם אני לא מרוצה מעצמי. זאת עבודה קשה ויום יומית ואין ספק שמתישה. אני מאמינה שכל אחד יכול למצוא יום יום את הנקודות החיוביות שיהיו לו לאותו היום, או השראה כללית שיכולה להיות בן אדם או כל דבר אחר. אני אוהבת לקרוא, לראות סרטים ולדעת כמה שיותר, גם אם זה מהחור הקטן בבית שלי ובסגירות יחסית לעולם, אבל כל דבר לאיטו. הידע והחשיפה לדברים שהם לא פרי מוחי מעשירה ואני מוצאת שאני מזדהה עם דמויות, אמנים וכל דבר שמכניס אותי לפרופורציות. כמובן שאצל אנשים כמונו הרבה פעמים זה לא מספיק בשביל לחסל את הג'וקים בראש - תלוי ברמת חומרת הכפייתיות (ואני בטוחה שאצל כולם זה משתנה מיום ליום ושלא תמיד הכפייתיות באה באותה עוצמה). אבל כאמור, אני מאמינה שאצל כל אדם צריכה להיות נקודה שתשחרר אותו, לפחות זמנית, מהסבך הלא נגמר הזה. אבל זה קיים. תזכרו שאנחנו לא תלויים בדבר (אני שוכחת את זה כל יום מחדש), שהחיים קצרים ושהתפיסה שלנו היא המציאות. כל דבר אחר הוא הבל הבלים. שיהיה לכולם שבוע טוב
שלום לכולם, זה מדהים כמה אני מזדהה פה עם כל כך הרבה אנשים. אני רוצה לדבר רגע על ההתמודדות הטובה שלי ולא על רגעי השפל. בעבר טורדנות כפייתית שלטה רק באיזור הפיזי אצלי, ובשנים האחרונות החריפה ועברה לשלוט לי בראש. שיתוף במקרה שלי רק יכביד ולא יצור הזדהות וכסף לטיפול אין לי. מאחר שהמחשבות שלי שולטות בי בהרבה מאוד מקרים, ובשילוב של מרירות מהחרדה החברתית שלי, הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם זה לבד. כבר שנה וקצת שאני לא בדכאון בכלל, גם אם אני לא מרוצה מעצמי. זאת עבודה קשה ויום יומית ואין ספק שמתישה. אני מאמינה שכל אחד יכול למצוא יום יום את הנקודות החיוביות שיהיו לו לאותו היום, או השראה כללית שיכולה להיות בן אדם או כל דבר אחר. אני אוהבת לקרוא, לראות סרטים ולדעת כמה שיותר, גם אם זה מהחור הקטן בבית שלי ובסגירות יחסית לעולם, אבל כל דבר לאיטו. הידע והחשיפה לדברים שהם לא פרי מוחי מעשירה ואני מוצאת שאני מזדהה עם דמויות, אמנים וכל דבר שמכניס אותי לפרופורציות. כמובן שאצל אנשים כמונו הרבה פעמים זה לא מספיק בשביל לחסל את הג'וקים בראש - תלוי ברמת חומרת הכפייתיות (ואני בטוחה שאצל כולם זה משתנה מיום ליום ושלא תמיד הכפייתיות באה באותה עוצמה). אבל כאמור, אני מאמינה שאצל כל אדם צריכה להיות נקודה שתשחרר אותו, לפחות זמנית, מהסבך הלא נגמר הזה. אבל זה קיים. תזכרו שאנחנו לא תלויים בדבר (אני שוכחת את זה כל יום מחדש), שהחיים קצרים ושהתפיסה שלנו היא המציאות. כל דבר אחר הוא הבל הבלים. שיהיה לכולם שבוע טוב
