עוד משהו - קשור בעקיפין
הי בן, לא קשור לתרגילים הספציפיים, אבל... כמדי יום שישי (כמעט), גם שלשום התאמנתי בהליכה על מוט (בד"כ עם גור, והפעם גם עם גור וגם עם מיכל). הפעם התקדמתי כברת דרך עצומה והצלחתי לעשות שני דברים חדשים. האחד - להסתובב על המוט, כלומר, להגיע לקצה שלו ולהסתובב כדי ללכת לצד השני. ברוב הפעמים הצלחתי לעשות לא יותר מצעד או שניים לאחר הסיבוב, אבל לפחות פעמיים הצלחתי להסתובב וללכת ממש הרבה לאחר הסיבוב. השני - ללכת לאחור על המוט. כן כן, החלטתי שאני הולך לאחור על המוט. שמתי לב שבהליכה הזו ההליכה לאחור מקבלת אופי אחר מזו שאנו מתרגלים בשיעורים. זו לא היתה הליכה לאחור שמתרגלת את נקודת התורפה שלנו (חוסר עיניים בגב), שהרי לא הסתכלתי לאחור, וגם לא ממש חששתי להתקל במשהו. זה היה יותר תרגול של הפיזיות המאד שונה של הליכה על מוט לאחור. הגוף מונח שונה, ומתנועע שונה, וכל תשומת הלב משתנה. תחילה הצלחתי לעשות לא יותר מצעד או שניים, ולבסוף הלכתי ממש כמה מטרים לאחור כמו גדול!!!!!!!!!!!!!!! זה עומד בפני עצמו כיופי של תרגול והצלחה, לדעתי, אך קשרתי את זה גם לחיזוק הגוף, משום שלראשונה במהלך התרגולים השונים הרגשתי שזה מאד מחזק לי את הירכיים. אני מניח שבין השאר זה משום שהפעם תרגלתי זמן רב יותר מאשר בפעמים האחרות. ממש השקעתי. הרגשתי שהתרגילים ממש עובדים על שרירי הירכיים (כמו גם על שרירים רבים נוספים, כגון שרירי הבטן), וזה התקשר לי עם אחת ההודעות הקודמות בפינה הזו, בה דובר על חיזוק הגוף על ידי פעולות "טבעיות" (בניגוד, לפעולות לא טבעיות כגון חדר כושר). אז אמנם אני מאד נהנה להתאמן בחדר כושר, ואכן עושה זאת בקביעות, אבל ההליכה על מוט היא אכן סוג של פעולה טבעית (פעולה בלתי אמצעית נראה לי כינוי נכון יותר עבורי), שבה תוך כדי הנאה ושכלול יכולות כגון שיווי משקל ושיווי משקל אנרגטי, השרירים עובדים ומתחזקים. פיני