חיות מחמד

[טללי בוקר]

חיות מחמד

רציתי לפתוח את השבוע החדש עם תמונה חמודה של אנשים עם חיות המחמד שלהם אז שבוע טוב לכולם, ולפני שאתם מוציאים את פופי ורקסי לטיול תבדקו טוב מי קשור בצד השני של הרצועה

 

[קלה ונחרצה]

עצוב לראות בבון קשור

דווקא זה מה שמשך את עיני מתמונה זו. לא הפרונט.

 

[ג שם]

אנשים מוזרים

שלא מבינים שיש רק חיה אחת אפשרית: מיצי יש אתר נחמד בו אנשים מציגים את חיות המחמד שלהם וכותבים קצת על מעלליהם תמיד מפתיע לראות שיש מי שמגדל צפרדע או קיפוד (שזכות הקיום שלהם היא- כמובן- כשעשוע למיצי שלי), לפעמים הם מתארים התנהגות ATTACHMENT של הקיפוד- או העכבר, אליהם- שזה מפתיע פעם מישהו הביא את דג'וק המחמד שלו, אבל לא היה לי כוח לחפש את תמונת האיש או המקק בארכיון בעצם הכי מוזר זה ציפור בכלוב.

 

[טללי בוקר]

בבון קשור וציפור בכלוב

גורמים לי לחשוב על הסיבות שבגללן אנו מחזיקים בעלי חיים בסביבתנו צורך ביצור חסר אונים שתלוי בנו? תחושת שליטה? מושא לאהבתנו? תרפיה בליטוף? משהו שייצר רעש ותנועה בבית? סמל סטטוס? לכולם יש? תמהיל כזה או אחר של הנאמר לעיל? וזה מזכיר לי משום מה את דוגלס. דוגלס הוא חתול זכר שחי באיליה גרנדה שבברזיל בבבית משפחה על גבול הג'ונגל. בעלי הבית הביאו לשם זוג גורים נטושים שהם מצאו ודוגלס מיהר לאמץ אותם, הוא עשה מאמץ ראוי לציון לתת להם כל מה שצריך אבל הבעיה היא שבגלל חוסר נסיון או חוסר בגנים אימהיים הוא עשה את זה בדרך תוקפנית משהו, למשל כשהיתה מגיעה שעת הרחצה הוא היה תופס את שני הגורים ומביא אותם אל "הפינה", אוחז אחד מהם בחוזקה בין כפותיו ומתחיל ללקק אותו בתנועות של מחרשה, וכשהוא או השני היו מנסים להסתלק משם הוא היה משמיע גרגור של איום ונותן להם ביס או "ליטוף" מלא ציפורניים.

 

[ג שם]

והם גדלו וגדלו

ונהיו יותר ויותר פראיים ותוקפניים ושנאו להתרחץ ובסוף התגלה שהם נמרים וטרפו את דוגלס

 

[מוּסקט]

אגב

הסינים מוציאים את ציפורי המחמד שלהם - אלו שנמצאות בכלוב - 'לטייל' בפארק. הם אשכרה יוצאים החוצה עם הכלוב ותולים אותו על עץ כדי שהציפור תתאוורר. אותו כנ"ל עם כלובי צרצרים.

 

[fa jing]

תיקון קטן...

הסינים אכן מוציאים את הזמירים שלהם החוצה בבקרים ובמשך היום לפארקים אך זה פחות לצורך התאווררות- מכיוון שניתן ל"אוורר את הציפור גם ממרפסת הבית". העניין שבלהוציא את הזמיר החוצה הוא בכדי לגרום לו ל"שיר" לצייץ. אצל הזמיר הזכר הוא זה שבעיקר מצייץ בכדי למשוך נקבות (עפ"י עקרון ההכבדה של אמוץ זהבי)- לדיון אחר, אשמח להרחיב למתעניינים. כאשר הזמיר רואה וחש בנוכחות זכרים אחרים הוא מתחיל לצייץ וכך ישנה תחרות מסויימת והעוברים והשבים נעצרים להקשיב לציוצים. מתוך ניסיון זה פשוט מדהים הציפורים הללו פשוט מפיקות קולות מופלאים. מקווה שתרתמתי משהו. חנן

 

[מוּסקט]

תמיד חשבתי

שזה אכזרי לאללה - לשים את הציפור על העץ בטבע - אבל כלואה בכלוב. ולא ידעתי שזה על מנת שישירו. פשוט הנחתי שכמו שאני מוציאה את הכלב לחלץ עצמות, לרחרח חברים ולנשום אוויר של פארק, כך גם עם הציפורים.

 

[ג שם]

../images/Emo32.gif ציפור בכלוב זה עצוב

אבל היום ראיתי עורב חכם כל כך, שאני חייבת לספר (וליישם את הכלל הנהוג פה "תרבות היא כל מה שהאדם יוצר וחושב ופועל והעולם הוא כל מקום שיש, כך שאפשר להביא לכאן ממש הכל". העורב היה כל כך חכם הוא מצא משהו שנראה כמו חצי לחמניה יבשה בשביל עפר לקח אותה בפיו וניסה לעוף, זה היה לו כנראה קצת כבד מידי הוא המשיך בהליכה מדדה עד לשפת הכביש- ליד כיכר שבתוכה מזרקת מים קטנה, הניח את הלחמניה לצד הכביש, כנראה נח קצת וחיכה שלא יהיו מכוניות לקח שוב את הלחמניה וחצה את הכביש כמו גדול- בהליכה מהירה כמעט בריצה, (רצעוד נכון גם לעורבים?), כשגמר לחצות את הכביש שוב נח למספר רגעים הרים את הלחמניה וטבל אותה במים שזרמו על שפת המזרקה, ואז אכל את הלחמניה. הוא גאון. אה, כן, ומשום מקום הגיעו שני עורבים נוספים - טפילים שכאלה- והשתתפו איתו בסעודה. במחשבה שניה אולי הם יותר חכמים

 

[טללי בוקר]

אם כבר הגדרות של תרבות

נתקלתי פעם בהגדרה של האדם כיצור המייצר כלים ליצור כלים. יש חיות המבצעות פעולות על החומרים שהן צריכות (האריה משסע את הבשר) יש כאלה המפעילות כלים (הרחם מטיל אבנים על מנת לשבור את קליפת הביצה שהוא רוצה לפצח) יש כאלה שמייצרות כלים (הקוף שובר ענף, מרטיב את הקצה שלו ברוק ובעזרתו שולף חרקים מגזע עץ) אבל רק האדם מייצר כלים ליצור כלים וכלים ליצור כלים ליצור כלים ליצור כלים בחיי ותוכנה שתארגן את כל זה ומשרד רואי חשבון בחיי

 

[ג שם]

ואני נתקלתי

בנסיון להבחין בין רמות של פעילות: האדם - כמו החיה, יכול לפעול ממניע של דחף (אני רוצה אז אני עושה) ולאדם ולחיה יש יכולת לפעול ברמה מסויימת של תכנון עתידי (אני עושה את X כדי שיקרה אח"כ Y)- שני אלה דומים לשלבים שתארת של הכנת כלים ושהאדם יכול לפעול גם מתוך מתן משמעות ערכית לפעילות שלו. ואני אף פעם לא הבנתי: אם לא שאלו את העורב, איך אפשר לדעת מה הניע את פעילותו?

 

[Mנטה]

ועוד בנוגע לחכמת העורבים

יש כל מיני מחקרים וניסויים שעשו עם עורבים וזאת ציפור ממש חכמה. א. היא משתמשת בכלים. לא זוכרת אם זאת הציפור שמשתמשת במקלות כדי לשלוף תולעים מעצים או כלי אחר, אבל יש ענין. ב. בניסויים שנערכו, נתנו לכמה עורבים אוכל במעט כלים. באופן טבעי העורבים החזקים דחפו ואכלו ולחלשים לא נשאר. לאחר כמה ימים כאלו, שמו לב החוקרים שעורב חלש עשה את עצמו אוכל מכלי ריק, עד שעורב חזק בא לדחוף אותו, ואז החלש הלך לכלי שהחזק עזב, ואכל כמו גדול. אחרי עוד כמה פעמים כאלו, העורב החזק כבר לא האמין ולא נפל בפח. יש עוד כל מיני ניסויים כאלו שמראים כמה עורבים הם חכמים.

 

[אילנה 100]

הצורך הוא אבי ההמצאה - מי אמר את

זה? כשאנחנו אמצנו חתולה - פחתולה - ונתנו לה שאריות מוצרי חלב בגביע, את תחתית הגביע לשם לא הצליחה ללקק היא היתה שולחת כף-יד ומלקקת את האצבעות.היום כשהיא שמנמונת ושבעה היא פשוט משאירה...

 

[ברוריהה]

שאלות מעוררות הרבה מחשבות ...

ראשית, אני חושבת שיש להבדיל בין חיית מחמד כלואה לחיית מחמד "חופשיה". ולמה חופשיה במרכאות ? כי כלב שאינו קשור כל היום, האם הוא באמת חופשי ? חתול שיכול לצאת מהבית ולהיכנס אליו כאוות נפשו, האם הוא באמת חופשי ? לדוגמא, החתולים שלי, הם אמנם חופשיים ללכת ולבוא מתי שיחפצו. אבל הם תלויים בי לחלוטין. איבדו כמעט לחלוטין את האינסטינקטים שלהם, ואת היכולת להתקיים בכוחות עצם. מצד שני, מניסיון עצוב לצערי, אני היום בטוחה בוודאות, שאף לא אחד מחתולי הבית, יוכל לשרוד בחוץ יותר משבוע לבד ... הם מהווים חברה, לעיתים גם אוזן קשבת. הם מתפנקים ומפנקים. אבל הם גם זקוקים לי, וזו הרגשה טובה, לא ? אני לא רואה פה עניין של שליטה. אבל אני בהחלט רואה בזה כלי מסויים ... ובכל זאת, גם אם זה לא נראה לפעמים, יש כאן מערכת גומלין משונה שכזאת ... אתה תחזור כל יום הביתה. תשב איתי בערב על הספה כשאני לבד, ואני אדאג שלעולם לא תרעב ... לגבי חיות בכלוב / אקווריום ... כאן הסיפור שונה לחלוטין... את זה כבר הרבה יותר קשה לי להבין.