כמה קאברים אהובים
אתמול בצהרים בדרך מהעבודה שמעתי ביצוע מצויין של ג'ורג' קלינטון לוודו צ'ילד של הנדריקס, משהו שעושה את השיר הזה Fאנקי ומקסים, אבל לא מוותר על הגיטרות המדהימות. עוד ביצוע מדהים לשיר שהנדריקס פירסם הוא hey Joe של Love, שמופיע באלבומם הראשון, למעשה בהתחשב בקשר המיוחד בין Love להנדריקס נראה לי יותר סביר להגיד ש hey Joe הוא קאבר של הנדריקס לשיר הזה של Love בעיקר בגלל חוסר הבהירות לגבי היוצר המקורי. ואם כבר הנדריקס אז נכון שהזכירו אבל אני לא יכול לא להזכיר גם את All Along the Watchtower של דילן שהוא ביצע, אולי הקאבר הטוב בהיסטוריה. שני מועמדים לקאברים האהובים הם קאברים לשירים של הביטלס דווקא (מוזר בד"כ אני נגד קאברים לביטלס, זה כמו לכתוב מחדש את התנ"ך), הראשון הוא Help בביצוע של הסגולים, שמכניסים לשיר הכיפי הזה המון צדדים שלא שומעים בפעם הראשונה, ונותנים לו מין מוטיב של נואשות שאני לא בטוח שג'ון ופול התכוונו לו. השני הוא black bird שקרוסבי סטילס ונאש ביצעו בין השאר בוודסטוק, השלישיה הזו היא אולי היחידה שיכולה לתת פייט רצני להרמוניות של הביטלס ולהכניס לשיר שלהם איכות אמרקאית פשוטה ויפיפיה. ולהמשיך את הקו CRS&N אני חייב להזכיר את הקאבר של ג'פרסון איירפליין לשיר המצויין של דיוויד קרוסבי אומנם זה לא קאבר כי השיר נכתב עבור סלייק, אבל כל צ'אנס להזכיר את האירפליין היא הזדמנות טובה (אגב גם הביצוע של קרוסבי סטילס ונאש ב Four Way Street הוא מדהים). יש עוד כמה, ההמשך יבוא...