למה שלא תחפשי את זה בעצמך? אבל הנה מצאתי תמונה לא פחות נשית
מתוך התוכנית "ארץ נהדרת". כפי שכבר ציינתי הרעיון שמאחורי בגדים גבריים הוא קודם כל פרקטי, המטרה היא שהם היו נוחים ויעילים, בעוד שהמטרה מאחורי בגדים נשיים זה שהם היו סקסים ויפים או לחלופין צנועים, בלא מעט מהמקרים גם על חשבון יעילות ונוחות, דוגמה בולטת לכך היא נעלי העקב ובגדים צמודים מדי. נקודה היסטורית מעניינת היא שהחצאיות קצרות הפכו לפופולריות יותר במהלך הזמן מסיבות פרקטיות ולא בגלל שהן סקסיות יותר, משום שזה לא נוח לעבוד בעבודות פיזיות עם שמלות ארוכות, בנוסף במלחמת העולם השנייה לא היה מספיק בד כדי לבזבז על שמלות גדולות.
"במשך מאות בשנים היה תפקידה של השמלה לכסות חלקים מסוימים בגוף האישה למען הצניעות ולהבליט חלקים אחרים - למען המשיכה המינית. בדרך כלל היה הדגש על החזה והכתפיים בחלק העליון והרגליים בחלק התחתון. רגלי האישה נחשבו לטאבו מוחלט בתרבות המערב, וגם כאשר מחשופים גדולים גילו חלק נכבד מן החזה הנשי (ראו תמונה - שמלה מן המאה ה-18 וראשיתהמאה ה-19), עדיין קרסול אישה היה מכוסה ונגלה רק באקראי, ועל כך מצטערת סקרלט בחלף עם הרוח, כי רגליים נאות לה ומה חבל שאין להראותן. גם לגבי שמלות נשף היו כללים ברורים. הכתפיים, הצוואר וחלק מן החזה יכלו להיחשף, אך חלקה העליון של הזרוע, עם בית השחי, היה מוסתר תמיד, כפי שמציינת נאטאשה הצעירה ב"מלחמה ושלום" של טולסטוי."
"כדי לטשטש את צורת הגוף הנשי, היו השמלות נלבשות על שכבות של שמלות תחתוניות. לשיא במגמה זו הגיעה אופנת הלבוש בתקופה הויקטוריאנית. צניעותה ושמרנותה המופלגות שלהמלכה ויקטוריה הכתיבו את אופנת החישוקים, שהרחיקו את השמלה ככל האפשר מן הגוף עצמו. על כך הוסיפו עוד כרית להבלטת הצד האחורי ושריינו היטב את הגוף במחוך מהודק. שאיפתה הגדולה של כל אישה בתקופה זו הייתה להצר ככל האפשר את מותניה מעל חישוקי הענק ולייפות ככל האפשר אותו חלק מפלג גופה העליון, שהותר להיראות מעל המחשוף (הדקולטה)."
"שמלות חישוק כאלה דרשו מטרים רבים של אריג, שהיו בהישג ידם של העשירים בלבד. נשים שאמצעיהן לא הספיקו לכך הסתפקו באריגים זולים יותר ובהיקף קטן יותר של השמלה, אך כללי הצניעות היו חייבים להישמר."
"מכלל זה של חישוקים או שכבות רבות של שמלות תחתונות היה הכרח להימנע כשדובר בשמלת רכיבה, כי הרי הנשים במאות הקודמות לא רכבו בפישוק רגליים אלא באוכף צדי, כששתי הרגליים באותו צד, נסתרות כהלכה מתחת לשמלה ומגפי רכיבה. מחזרים נלהבים יכלו לקוות לכל היתר להצצה חטופה, כשעזרו לגבירת לבבם לעלות אל סוסה או לרדת מעליו."
"בשנות ה-30 קיבלה השמלה תווים מוגדרים יותר, חגורה, קפלים וכו', אך שוב, השינוי החד הגיע עם מלחמת העולם השנייה. נשים יצאו לעבודה, במפעלי תחמושת ובמקומות אחרים, נשים שעד אז ישבו בבית החליפו את הגברים המגויסים בעבודות, שנחשבו קודם לכן לגבריות בלבד. נשים התגייסו לצבא ולבשו מדים. היה מחסור באריגים ובחומרי גלם לטקסטיל. השמלה הנשית נדרשה להתאים את עצמה לתנאים החדשים, ואכן עשתה זאת. השמלות התקצרו עד לברכיים או מעט מעבר להן והכילו כמות אריג מינימלית. רגלי האישה נחשפו סוף סוף, אך לעומת זאת חלקה העליון של השמלה היה עכשיו פשוט, ענייני ומעשי יותר, ומתוך כך צנוע יותר. הנשים לא היו עוד אלמנט קישוטי בחברה, שיכלה להרשות לעצמה קישוטים כאלה, אלא שותפות שוות לחיים ולעבודה."
http://he.wikipedia.org/wiki/שמלה#....AA_.D7.94.D7.9E.D7.A2.D7.A8.D7.91.D7.99.D7.AA
