חידוד השכל וליצנות

חידוד השכל וליצנות

בהודעה באשכול (ארוך מידי) ציטטתי מדברי רבינו ז"ל בלקוטי מוהר"ן תורה ס"ב שכתב "מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו". אייזיק ידידנו, שציטוט זה כנראה לא מתאים ל"שיטתו" החליט להתלוצץ לו, וכתב את ההודעה הבאה: "רבנו מדבר בעוד מקום מענין של חידוד השכל בסיפורי מעשיות מעשה ט מחכם ותם רק אני לא זוכר מי חידד את שכלו החכם או התם" שכח ר´ אייזיק את דברי התם הקדוש באותו מעשה: "רק בלי ליצנות!". ועוד ליצנות מדברי רבינו המפורשים בליקוטי מוהר"ן? פלא עצום. לכן, עוד חזון למועד לברר איך חידוד השכל מתיישב עם התמימות, אבל בינתיים נישא תפילה שלא ניפול לליצנות ח"ו, ונחשוב פעמיים לפני שאנחנו ממהרים להקליד הודעות. סיכמנו?
 
חידוד השכל וליצנות ההמשך

רק אתה שוכח כמה דברים חשובים א)לא אני חיברתי את הסיפורי מעשיות אלא רבנו הקדוש והוא זה שמדבר על החכם שחידד את שכלו בכל מיני חידודים. עם זה לא מסתדר לך עם תורה ס"ב אז עצתי היא שבאמת תישא את עינך לתפילה. ב)וברגע זה אני יקים את תורה ו בליקוטי מוהר"ן השומע בזינו ידום וישתוק ג)ליצנות מדברי רבנו הקדוש. לא היה לך משהו אחר לכתוב הרי בתוך ליבך אתה יודע שליצנות מרבנו הקדוש אני ימות ולא יעשה ד)ואצלי ברוך השם מתישב יופי איך תורה ס"ב מתישבת עם מעשה ט
 
התורות שמדברות על אמונה ותמימות

ליקוטי מוהר"ן חלק א:תורות ה, ז, ט, י, י"ד, י"ח, כ, כ"ב, כ"ג, כ"ד, כ"ח, ל"א, ל"ה, מ, מ"ד, נ"ה, נ"ז, ס"ב, ס"ד, פ"ז, צ"א, צ"ד, קכ"ט, קנ"ב, קנ"ה, קע"ג, רל"ד. חלק ב תורות ה, י"ב, י"ט, מ"ד, ע"ח, פ, פ"ג, פ"ו, פ"ז.
 
מענה (לאחר שהרוחות נרגעו)

א) בספר סיפורי מעשיות שלי לא כתוב שהחכם עסק ב"חידוד השכל". כתוב שם שהוא הלך ולמד חכמות שגרמו לו גאוה, מה שאחר כך גרם לו לכפור בעיקר. בתורה ס"ב רבינו מדבר שמצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו בדברים הקשורים לתורה ולאמונה. זו התחלה להבנת הסוגיה. וכדי שזה לא יראה כהתנצחות אישית ח"ו, את מה שיש לי לומר בנושא חשוב ועמוק זה אכתוב באשכול נפרד. ב-ד) אשריך, צדיק.
 
מענין מאד

אצלי לא רשום אפילו פעם אחת שהחכם למד בשביל גאוה. בעזרת השם אני יקרא עוד הפעם אולי אני ימצא. ועוד דבר בכל הליקוטי תפילות שרבי נתן חיבר, רבי נתן מתפלל על חידוד השכל רק פעם אחת וגם חצי שורה, מענין מאד למה. ודרך אגב את ג שכחת
 
כן, באמת מעניין מאד

רבינו כותב שמרוב ידיעתו בחכמות "היה כל העולם בעיניו כלא" ו"לא היה לו עם מי לדבר" ולכן היה בעל יסורים תמיד. במחילה מכבודך, אינך מבין מה כוונת רבינו ב"חידוד השכל". לחפש במחשב בתוכנת ספרי רבינו את המילים "אמונה" "תמימות" ו"חידוד השכל" זה נחמד מאד, אבל לא כך מעיינים בכתבי רבינו. כבר הבטחתי לך שאחזור לנושא ואבהיר את כוונתי. בינתיים, עדיף לא להתנצח סתם בקנטרנות. את סעיף ג´ לא שכחתי. כתבתי ב-ד שזה כולל את ג´...
 
דווקא הפעם

כל מה שכתבתי זה מעיון בספרי רבנו, ואני חוזר ואומר אני לא מתנצח אז במחילה מכבודך תפסיק לכתוב את זה. יש כלל בתורה כל הפוםל בממו פוסל
 
ואני לא אמרתי שהוא לא היה בעל

גאוה. אני אמרתי שרבנו לא אומר שהוא למד בשביל גאוה. כי מקובלני שהוא למד בשביל החכמה והפילוספיה
 
וגם אני לא כתבתי שלמד בשביל גאוה

תעיין בהודעה שלי ותראה שכתבתי: "שגרמו לו גאוה". אז בשביל מה כל הדיון הארוך הזה?
 
למעלה