../images/Emo62.gif נסיון לפתרון העוד יותר קשה.
נתונה מטריצה ריבועית m על m: באלכסון הראשי אפסים, כל שאר האברים שווים פלוס או מינוס אחד. תרגיל: למה שווה הדטרמיננטה של המטריצה הזו במודולו 2? כלומר, האם היא מספר זוגי או אי זוגי? לפי הגדרת הדטרמיננטה (לפחות אחת ההגדרות, שהיא אקוויוולנטית להגדרות אפשריות אחרות) היא שווה לסכום כל המכפלות האפשריות של m אברים, כולם משורות שונות ומטורים שונים, כאשר כל מכפלה כזאת מוכפלת בפלוס או מינוס 1. סה"כ !m מכפלות. במקרה שלנו כל מכפלה שווה או 0, או 1 או מינוס 1, ומכיוון שמעניינת אותנו רק הזוגיות של הסכום כולו, מעניין אותנו רק מספר המכפלות השונות מ-0, ולגבי כל אבר שונה מ-0 לא חשוב לנו אם הוא שווה 1 או מינוס 1. נסמן את ערך הדטרמיננטה במודולו 2 כ-(Q(m, והשאלה היא, אם הוא שווה 0 (זוגי) או 1 (אי זוגי). נפרק את הדטרמיננטה לפי אברי השורה העליונה, סה"כ m-1 אברים שונים מ-0. כל אבר מוכפל ב... גם לזה אינני יודע איך קוראים בעברית: המשלים האלגבראי, האָדיוּנקט שלו, שזה הדטרמיננטה של המטריצה המתקבלת מהמטריצה המקורית ע"י מחיקת הטור והשורה של האבר, כפול פלוס או מינוס 1, שזה לא משנה במקרה שלנו. מתקבלות m-1 מטריצות קטנות יותר, m-1 על m-1. בכל אחת מהן אפשר להחליף ביניהן מספר שורות (מה שלא ישנה את זוגיות הדטרמיננטה), עד שהיא תיראה כך: כל האברים שאינם על האלכסון הראשי שווים 1 או מינוס 1. כל האברים על האלכסון הראשי
למעט העליון השמאלי שווים 0. להבדיל מהמטריצה המקורית, במטריצות הקטנות האבר העליון השמאלי שווה 1 או מינוס 1. הבה נספור את מספר המכפלות השונות מ-0 בחישוב הדטרמיננטה של המטריצה החדשה. מספר המכפלות האלו, בהן האבר השמאלי העליון אינו משתתף, הוא בעצם (Q(m-1. מספר המכפלות האלו, בהן הוא משתתף (כנציג היחידי של השורה העליונה ושל הטור השמאלי) הוא (Q(m-2. סה"כ בכל אחת מהמטריצות הקטנות (Q(m-1)+Q(m-2 מכפלות שונות מ-0. מכאן:
Q(m) = (m - 1)[ Q(m - 1) + Q(m - 2) ]
וכמו כן:
Q(2) = 1 Q(3) = 0
(במקרה של m=3 יש שתי מכפלות שונות מ-0, שזה מספר זוגי). ומכאן:
Q(2n+1) = 0 Q(2n) = 1
(ההוכחה באינדוקציה כמובן). נרשום את תנאי החידה העוד יותר קשה כמערכת של 2n+1 משוואות עם 2n+1 נעלמים. הדטרמיננט של מערכת המשוואות הזאת כמובן שווה 0: גם סכום הטורים שווה 0 לפי תנאי החידה, וגם אנו יודעים שקיים פיתרון שונה מווקטור 0, כאשר כל הנעלמים שווים ביניהם ושונים מ-0. ניקח את התת-מטריצה העליונה השמאלית ממערכת המשוואות שלנו (מחקנו את הטור הימני ואת השורה התחתונה). הדטרמיננטה שלה שווה למספר אי-זוגי, כלומר שונה מ-0, כלומר הדַרגה של המטריצה המקורית שווה בדיוק 2n, כלומר הפתרון היחידי הוא 1:1:1...:1. או, אפשר היה להתייחס לנעלם האחרון כפרמטר, ולפתור מערכת של 2n משוואות עם 2n נעלמים, והדטרמיננטה של המערכת שונה מ-0, ולכן קיים פתרון יחיד למערכת, ושוויון כל הנעלמים לפרמטר הוא פתרון.