מה הופך משהו ל"ענייני"?
יש המון דברים שהם "לא עניינינו".
האם אנחנו עדיין לא מתערבים בשום דבר?
הרי אפילו הדברים שהם הכי שלנו נוגעים בהרבה מקרים
גם לאנשים אחרים. מה זה אומר? איפה עובר הגבול?
אנחנו מתייחסים לאנשים בסביבתנו.
חלק מאיתנו, וזה תלוי-אופי לדעתי, עושים את זה ביותר חמלה מאחרים.
זה משהו אינטואיטיבי. צורך ורצון עזים לעזור, שלא לומר "לטפל".
אולי זו תכונה מולדת.
דווקא בהקשר הזה, מאוד מפתיע אותי שהסטיקר מפריע לך.
הרי הסטיקר הזה הוא הדבר הכי לא פולשני שיכול להיות:
הוא מאפשר לכל אחת שמעוניינת, בפרטיות שלה, על דעת עצמה,
לפי שיקול דעתה (אם מתאים ומתחשק לה) - להגיע לכאן.
הוא לא פונה לאף אחת ספציפית, הוא לא מפנה אצבע מאשימה,
הוא לא מקטלג אף אחת.
לא משתמע מזה "את חולה - תגיעי מייד לפורום בתפוז".
הוא רק אומר: "אם את מעוניינת, כאן ישמחו להקשיב לך."
את יודעת כמה אנשים רק צריכים שיקשיבו להם?
ולגבי אוסמו.
מודה ומתוודה, אני בתקופה קצת עמוסה, יצא לי לרפרף
בהודעה המקורית ובטח שלא הספקתי עדיין להתעמק בתגובות.
אבל. וזה אבל חשוב.
ושוב, אמנם אני כותב את זה בלי לדעת מה בדיוק נאמר,
אבל עדיין אני עומד מאחורי מה שאני עומד לכתוב לך, גם אם בלי קשר לאוסמו.
לפעמים מאוד חשוב "להוריד מישהו מהעץ".
הכוונה היא לא לשבור את רוחו, חלילה, ובטח ובטח שלא לפגוע בתהליך ההחלמה.
להפך.
אבל חשוב לדעת שתהליך ההחלמה הוא בד"כ (99.9% מהמקרים) ארוך מאוד.
ומייגע.
ואינטנסיבי.
ובעיקר מלא (מלא!) בעליות ומורדות.
וכשמישהי (בריאה ונהדרת ככל שתהייה) מצהירה על עצמה שהיא בריאה,
חשוב לפתוח אותה לאפשרות ולהבנה שעדיין אפשר (וסביר) ליפול.
שהחלמה היא דבר שנבנה ומתפתח במשך שנים, שנים רבות על-פי רוב.
נסי לחשוב ולדמיין את המשמעות:
אם מישהי נמצאת על גג העולם. בטוחה שהיא כבר החלימה.
ואז היא חווה נפילה.
את יודעת כמה קשה להרים את עצמך ממצב כזה?
על אחת כמה וכמה אם קיימת בך נטייה לפרפקציוניזם. לראיית דברים בשחור-לבן.
מוכר מן הסתם כמעט לכל אנורקטית בעבר או בהווה.
ועכשיו תארי לעצמך שמישהי נמצאת על גג העולם. בכיוון מאוד חיובי של החלמה.
ובו-זמנית יש בה את ההכרה וההבנה שהיא עלולה, ואפילו צפויה, ליפול מתישהו.
בטח ובטח בשבועות הראשונים, בחודשים הראשונים, בשנה הראשונה.
המוכנות שלה במקרה כזה היא אחרת לגמרי.
ההבנה שלה שמדובר במשהו שהוא חלק מהתהליך (ובשום אופן לא מעיד על כשלון התהליך)
היא קריטית כדי לאפשר לה לקום ולהתחזק שוב.
את מאוד רצויה כאן ואנחנו מאוד שמחים שאת כאן איתנו.
זאת עובדה.
את מוזמנת להישאר, באפשרותך לעזוב, כל דבר שתחליטי הבחירה בידייך.
הפורום הוא פורום תמיכה ותמיד נשתדל לתת את התמיכה הטובה ביותר
כמיטב יכולתנו, זאת במקביל להבנה שאין כאן לצערנו אנשי מקצוע וכולנו עושים טעויות לפעמים.
עדיין, במקרה הזה, התחושה שלי היא שאת זו שקצת מפספסת ואם קראת את מה שכתבתי
אני מקווה שדעתך אולי השתנתה קצת.