חידה פיזיקלית

עריסטו

Active member
חידה פיזיקלית

מבין כל הירחים במערכת השמש, מי נמשך על ידי השמש בכח רב יותר מזה שבו הוא נמשך על ידי כוכב הלכת אותו הוא מקיף? אם כך, מדוע אותו ירח מקיף את כוכב הלכת שלו ולא את השמש?
 

lupoN

New member
זה נשמע מעניין מאד

לא מבינה גדולה, אבל נראה לי שזה צריך להיות משהו מספיק קרוב לשמש: לכוכב חמה אין ירחים לנגה גם אין ירחים הגענו לכדור הארץ ולירח שלנו.
בויקיפדיה כתוב בין השאר (תיאוריות להיווצרותו של הירח) ש: "מחקרים שנעשו בתקופה האחרונה מצביעים כי הירח ממשיך להתרחק בקביעות מכדור הארץ, ייתכן שבעתיד אף ישתחרר מכוח המשיכה של כדור הארץ וינוע בחופשיות בחלל." למאדים יש שני ירחים קרובים מאד לפני השטח שלו, והבנתי שהם רק מתקרבים אליו יותר ויותר. כמו-כן, נראה לי שצדק גדול מידי ורחוק מידי, לא כל שכן המרחק של הבאים אחריו. אז הירח שלנו נראה לי הכי מתאים, אבל זה רק ניחוש. ממש רק ניחוש.
 

ייץ

New member
נכון את צודקת

הכוח הגרוויטציוני של השמש על הירח (ולהיפך) קצת יותר מכפול מזה של כדור הארץ על הירח. הירח בהחלט מקיף את השמש בדיוק כמו כדור הארץ. (המסלולים שלהם סביב השמש דומים להפליא). כיוון שיש כוח גרוויטציוני בין כדור הארץ לירח אז הירח מקיף גם את כדור הארץ. (אחרת הוא היה מתרסק על כדור הארץ).
 

ייץ

New member
שאלת המשך להערה שלך

נניח גוף מקיף את כדור הארץ (לאו דווקא כדור הארץ). ונניח שיש גורם חיכוך (למשל אטמוספירה) המפריע לתנועת הגוף המסתובב. האם מהירות הגוף המסתובב תקטן תגדל או תשאר קבועה? (נדרשים הסברים) דרך אגב יש מחקר חדש מלפני כחמש שנים שמניח שהירח התנגש בכדור הארץ לפני כ 4 מיליארדי שנים.
 

עריסטו

Active member
פתרון

המהירות תגדל. יש נוסחה הנותנת את האנרגיה של לויין הנמצא בגובה מסויים. האנרגיה גדולה יותר ככל שהלויין נמצא במסלול גבוה יותר (במסלול גבוה יותר יש ללויין פחות אנרגיה קינטית ויותר אנרגיה פוטנציאלית ובסך הכל יש לו יותר אנרגיה). מכיוון שהחיכוך באטמוספירה גורם לאובדן אנרגיה הלויין ינמיך, ובמסלול נמוך יותר המהירות גדולה יותר.
 

ייץ

New member
../images/Emo127.gifנכון

למרות שאינטואיטיבית ניתן היה לחשוב שאם יש חיכוך המהירות תקטן.
 

slallum

New member
שאלה שקשורה בזה.. (לא חידה../images/Emo3.gif)

כדור הארץ גם נמשך לשמש, נכון? אז האם יש סברה שהוא יתנגש בשמש עוד כמה מליוני שנים?
 

BLINK1823

New member
יש סברה כזאתי

אבל היא לא תתמש כי בעוד כ5000 מיליארד שנים השמש תהפוך לחור שחור אבל לנו אין מה לדאוג אה?!
כל זה לפי חדשות המדע אז אם משו הוכח אחרת אשמח לשמוע
 

lupoN

New member
../images/Emo32.gifאפשר לקרוא כאן על ../images/Emo27.gif

לידתו מותו ושלבי התפתחותו של כוכב
כוכב בויקיפדיה
פשוט לקבלת מושג כללי לגבי המספרים והתהליכים, ובמיוחד לגבי השמש שלנו. נדמה לי ש - השמש שלנו "תחיה" על הסדרה הראשית (זה הזמן שבו בליבת הכוכב המימן הופך להליום) עוד כ - 5 מיליארד שנים (לא 5,000...) ואין לה מספיק מסה כדי להפוך לחור שחור.
 

ייץ

New member
כמה הערות

השמש לא תהפוך לחור שחור. בעוד כמה מיליארדי שנים (5 זה מספר סביר 4 אפילו יותר סביר) השמש תהפוך לענק אדום. (בערך כשנגמרים כ 90% מכמות המימן בשמש כתוצאה של ההיתוך של המימן) אנרגית ההיתוך קטנה (אין מספיק מימן) ולכן כוחות הגרוויטציה יגרמו לגרעין של השמש להתכווץ לכיוון מרכז השמש. ההתכווצות תגרום לשאריות המימן לבעור ביתר שאת וגם ליסודות כבדים יותר כמו הליום וכו כך שהגרעין של השמש יהפוך להיות מורכב ברובו מברזל. מה שיגרום למעטפת להנפח. ההתנפחות תמלא גם את כדור הארץ. תןפעה זו היא הענק האדום. באותו זמן קצב בעירת המימן מאוד מוגבר מה שיגרום למימן להיגמר במהירות. כשלא יהיה מספיק מימן כוחות הגרוויטציה יגרמו לגרעין השמש לקרוס הרבה יותר מה שיגרום לפיצוץ אדיר ולמעטפת להתפזר במהירות מאוד גדולה. תופעה זאת נקראת סופר נובה. לאחר שהמעטפת תתפזר מה שישאר מכדור הארץ זה ננס לבן. אם כדור הארץ היה בעל מסה של לפחות פי 8-10 גדול יותר (הוא היה הופך לכוכב ניוטרונים) אם הוא היה כבד לפחות פי 12-15 ממסתו יתכן שהיה הופך לחור שחור. (הדרישה הנכונה יותר היא לדרוש שמסת הגרעין של הכוכב שנשאר ללא המעטפת שלו יהיה גדול מלפחות פעמיים מסת השמש שלנו. גם ערך זה אינו בטוח כלל וכלל.)
 
למעלה