היגעתי בערך לתוצאות אלו
נניח שהמספר המושלם n שווה למכפלת הגורמים הראשוניים הבאים:
n = Π{i=1,2,...,m}p_i^q_i
אזי סכום כל הכופלים שלו
כולל הוא עצמו שווה:
Π{i=1,2,...,m}(1 + p_i + p_i^2 + . . . + p_i^q_i)
כלומר, מספר טבעי יהיה מושלם, כאשר ורק כאשר גורמיו הראשוניים מקיימים את התנאי הבא:
Π{i=1,2,...,m}(1 + p_i + p_i^2 + . . . + p_i^q_i) = 2Π{i=1,2,...,m}p_i^q_i
בדקתי את המקרה הפשוט ביותר:
m = 2 q_1 = k q_2 = 1 n = (p_1^k)*p2 (1 + p_1 + p_1^2 + . . . + p_1^k)(1 + p_2) = 2(p_1^k)p_2 (p_1^(k+1) - 1)(1 + p_2) = 2(p_1^k)p_2(p_1 - 1)
מכאן מבודדים את p_2 ובעזרת חקירה פשוטה מקבלים ש-p_1 יכול להיות רק:
p_1 = 2 p_2 = 2^(k+1) - 1
וכמו שציין נ פ ו ל י א ו ן, נשאר רק לחפש מספרים ראשוניים p_2 מסוג זה, ומתקבלים מספרים מושלמים:
2^1(2^2 - 1) = 2*3 2^2(2^3 - 1) = 4*7 2^4(2^5 - 1) = 16*31 2^6(2^7 - 1) = 64*127
וכדומה. אמנם במקרה "הכללי הפרטי" הזה קיים פתרון "נוסף" (
):
k = 1 p_1 = 3 p_2 = 2
שהוא כמובן לא "נוסף".