חידה מספר 3:

[והילדים באים והילדים]

חידה מספר 3:

כתב החידה: בלילות של בדידות הוא מרגיש נטוש וכואב, וזה כבר נשכח.

 

[והילדים באים והילדים]

מה?

חידה קשה מדי? אני יכול לתת רמז, אבל... תחשבו עוד קצת.

 

[willo1]

אוף זה ממש ממש

מוכר לי אבל אני לא מצליחה להיזכר

 

[סבתא גפטה]

נו טוף אני אנסה להשיב

כמו גנב באפלה זה הילד שבך פחות אבל כואב אוחח כמעט ומרטתי נוצה......

 

[והילדים באים והילדים]

כמעט, הכול נכון

רק דבר אחד שגוי. שיר אחד מתוך מה דשכתבת אינו נכון. במקומו יש שיר אחר. רמז: זה שיר ששר זמר אחר, לא פוליקר עצמו (אבל פוליקר הלחין, כמובן)

 

[סבתא גפטה]

יאיר יאיר

גרר ..אולי לא התכוונת לשיר "כמו גנב באפלה" אבל התשובה אינה שגוייה....שים לב למילים....בחייך...אל תשבית שמחות

 

[והילדים באים והילדים]

צודקת, זה לא "כמו גנב באפלה"

אבל כיוון שענית על כמעט תשובה מלאה, את הזוכה - והפרס: האזנה לדיסק "איך קוראים לאהבה שלי" במערכת שלך בבית. והתשובה המלאה: השירים הנזכרים הם: 1) "הזמן הישן" של שלומי סרנגה ("אני כאן תקוע בלילות של בדידות...") 2) "הילד שבך 3) פחות אבל כואב כל הכבוד לך!

 

[והילדים באים והילדים]

ב"כמו גנב באפלה"

פוליקר שר "אני משאיר את הבדידות בבית בתוך קופסא גדולה/ וטוב לי להיות כמו/גנב באפלה." - אז מובן לי מדוע חשבת שזה השיר הזה, אלא שאני התכוונתי ל"הזמן הישן" ששר שלומי סרנגה עם השורה "אני כאן תקוע בלילות של בדידות". אבל מחשבה יפה. כל הכבוד לך.

 

[סבתא גפטה]

נכון....

ולפני ה.."משאיר את הבדידות בבית בתוך קופסא גדולה..." יש את .."ורק שהלילה יהיה בזבוז נפלא".... מחשבה לא רק יפה....גם נכונה....