מכיוון שיש לי בעיות
עם חוש ההומור (כפי שכבר נוכחת בעבר), לא הבנתי מה כל כך מצחיק בהוכחה שלך? דבר אחר, בואי נראה מה בעצם הוכחת. הוכחת נכון בהחלט, שאין יותר ממשולש אחד "שקוקודיו נמצאים על המשכי QH, RH, PH והנקודות P,R,Q נמצאות על צלעותיו". [אמנם לא הוכחת שקיים לפחות משולש אחד כזה, אבל אינטואיטיבית, לפי עקרון הרציפות, השרטוט שלך מוכיח גם את זה]. השאלה היא רק, איך זה מתחבר להוכחת המשפט ההפוך שהציע עריסטו? ניקח משולש חיצוני, הגבהים שלו, ומשולש פנימי שקודקודיו הם בסיסי הגבהים של המשולש החיצוני. מה שהוכחת, זה שאי אפשר להתאים למשולש הפנימי הנ"ל, ולאותם הישרים - משולש חיצוני אחר. אבל זה לא מוכיח שאי אפשר למצוא לאותו משולש חיצוני - משולש פנימי אחר, שחוצי הזוויות שלו עוברים דרך קודקודי המשולש החיצוני. או אולי לא הבנתי משהו?