חיבת עצה

כוכבה14

New member
חיבת עצה

אני רווקה בת 27 יש לי חבר שנתיים אני מאוד אוהבת בו ואנחנו תלויים אחד בשני, הוא גרוש + 3 הוא רוצה שנתחיל להתקדם לפני שנה הציע לי נישואין במפתיע ואני הייתי בהלם לקח לי זמן לעכל את זה נכון שתמיד בחורה אוהבת ומחכה שהגבר יציע נישואים אבל אני פשוט נלחצתי מזה .... כשהוא ראה את התגובה שלי הוא היה מופתע וחשב שאני אשמח אבל אני נבהלתי מאוד ודחיתי את ההצעה ליותר מאוחר אבל מאז הוא מזכיר לי ושואל מה קורה עם השלב קדימה ורוצה להפגיש בין ההורים ולדבר על חתונה אני אוהבת אותו אבל כשהוא מדבר איתי על זה מאוד מלחיץ אותי , גם אבא שלו כל הזמן משגע אותי מאוד שאני יבוא וימצאו לי בעיר שלו עבודה ( יש לו בית קנוי )הוא גר רחוק ולא עובד הוריו עוזרים לו מאוד הוא רוצה כבר שההורים יפגשו בינהם ולדבר על חתונה אפילו שישי שבת הוא עוד לא נישאר אצלי בגלל ההורים שלי, המצב שלנו כחברים קצת שונה אני לא באה לישון אצלו הרבה בגלל שהורים שלי קשים עם הקטע הזה הורים שלי לא יודעים את המצב שהוא גרוש , אבל עדיין לא אוהבים אותו את התרבות והדיבור שלו , כל הזמן יוצא לנו ויכוחים שאני צריכה לספר כבר להורים על המצב ושאני רוצה להתחתן ופשוט להלחם עם ההורים אני פשוט מפחדת ויש לי חרדות מה יהיה ואיך הם יקבלו את זה וכשישמעו את זה לגמרי ירתעו ממני וממנו אני פשוט מפחדת מהעתיד ואפילו חוששת שאולי מהססת לגביו אם הוא הגבר של חיי אבל שוב אני מאוד אוהבת אותו ותלוייה בו....... והוא הציב לי תנאי שאם לא אתחיל להלחם ולספר להורים על הקשר הרציני אז ניפרד כי הוא מרגיש שהוא לא יודע מה הקשר שלנו אני חושבת שהוא צודק אני יודעת שמשהו בי לא בסדר ויש לי המון חרדות להתמודד עם הסביבה שלי בקשר לנושא הזה מה עושים במצב כזה ואיך מתמודדים עם החרדות חייבת עצות ,איך לספר להורים , האם להמשיך את הקשר לרציני ? מפחדת לאבד אותו מפחדת לספר להורים מפחדת להתחתן ולהתרחק מההורים מפחדת ...... לא יכולה להתקדם ותקועה באותו מקום והזמן טס.....
 

כוכבה14

New member
עוד משהו להדגיש ..

המצב הזה ממש גורם לי ללחצים לכאבי בטן לחולשה , איבדתי תיאבון , לדיכאון אני לא מוצאת פיתרון וזה פשוט מחליש אותי אשמח לקבל תגובות תודה
 

גרא.

New member
כוכבה 14,תחושת התקיעות המציפה אותך,כל כך

מובנת,כך ככך הכרחית,כיוון שאת נמצאת במצב שבו הכוחות התומכים בהמשך הקשר שלך,מעומתים בכוחות הבולמים את הקשר הזה.את מאד אוהבת את חברך,מרגישה תלוייה בו,וחולמת להתחתן איתו.מנגד,הורייך שגם אינם יודעים את מצבו המשפחתי,אינם אוהבים אותו,את התרבות והדבור שלו.כאשר חברך מאד לוחץ עלייך לעשות כמה צעדים לקראת חתונה,ועוד בדפוס מאד קשה לקבלה באיום של פרידה באם לא תספרי להורייך.הקונפליקט הזה שבין הרגשות שלך, לבין הדרישות האולטימטיביות של חברך,גורם לך לדברייך,פחדים דו כיווניים.מצד אחד,את פוחדת לספר להורים,מפחדת לאבד אותו,ומפחדת להתחתן ולהתרחק מההורים.זהו קונפליקט מוכר ולא נוח של משיכה-דחייה.במעבדה,פסיכולוגים עושים ניסוי שגרתי עם עכברים,שיכול להמחיש לך את מצבך.מלמדים עכבר הנמצא בחצר טיפולית שכאשר הוא מגיע לפינה מסויימת ולוחץ על דוושא,יוצאים כמה גרגירי חטה.אחרי שלמד את זה,מוסיפים למגע בדוושא,מכה חשמלית קלה שכואבת לעכבר.ואז מרעיבים אותו יום יומיים,ומשחררים אותו לחצר.העכבר הרעב,מתחיל לרוץ לעבר הדוושא,וזה הכוח המושך.אבל ככל שהוא מתקרב,מתגבר הפחד ממכת החשמל-כוח הדחייה.בשלב מסויים כשיש איזון בין הכוח המושך לבין הכוח הבולם,העכבר נעצר,כאשר הפחד והרעב מאזנים זה את זה,הוא נתקע ולא מסוגל להמשיך.בכדי לעזור לו לצאת,יש צורך להקטין את הכוחות הבולמים.וזה כלל לא פשוט.לגבייך המטאפורה הזו אמורה להמחיש את מצב התקיעות שלך.כאשר בכדי לצאת ממנו עלייך להחליט במה את בוחרת.לויאליות למשפחת המוצא שלך,כלומר הורייך,או למשפחת היסוד,כלומר החבר עימו את רוצה להקים משפחה חדשה.ועוד לא התייחסת כלל לעובדה שלגבר הזה יש שלושה ילדים. מה איתם? מה תהיה מערכת היחסים ביניכם? האם הם אצלו? האם תדרשי לטפל בהם? וכדומה.אם הייתי במקומך, הייתי בוחר לשתף את ההורים בכל מה שעובר עלייך,כולל לתדע אותם על מצבו של הבחור.פשוט לא מסתיר מאומה. וזה יחד עם ביטוי ברור של הקשר הרגשי שלך כלפיו,הרצון שלך להקים משפחה איתו,למרות הקשיים האפשריים.הכיוון הזה לפחות בעיני מתחייב מעצם התלות שלך בהורייך,וחוסר יכולתך לצאת כנגדם.היציאה ממצב התקיעות,היא בחירה החלטתית בכיוון זה או אחר,לדבוק בהחלטתך,ולהיות מוכנה לשלם את המחיר,באם ידרש.
 
למעלה