חיבת עזרה

בוטן1997

New member
חיבת עזרה

לפני יומים ילד אחד הציע לי חברות מצד אחד אני רוצה להיות חברה שלו אבל מצד שני אני לא יודעת אם להסקים אפשר עזרה דחוף!!!! (זה הילד הרשאון שהיציע לי חברות)
 

ShiRa1101

New member
א.

אם את לא מתחזה ואת בת 8-12 תסכימי בכיף שלך.. ב.אם את מתחזה אז משעמם לך:)
 

adiss90

New member
../images/Emo32.gif בתקווה שלא ימחקו את השירשור P:

אני אוהבת את זה. שההורים שלי מגיבים באותה צורה כשאני מוציאה 96 במגן וכשאני מוציאה 60 במגן. הם סומכים עליי בכל מצב. הם בחיים לא מעירים לי לעשות שיעורים[כי בינינו, לא אני ולא הם בקטע הזה] או להתכונן למבחן, וכשהם שואלים מתי הבגרות הבאה שלי זה רק כי אני מתלוננת שאין להם מושג. כשבא לי שיעור פרטי אני מודיעה להם ומציעה לשלם, אבל הם אף פעם לא נותנים לי. "גם ככה אני בקושי לוקחת". ויש לי חברה שבאה אליי לפני כמה זמן ופשוט בכתה כי ההורים שלה צעקו עליה שהיא עוד לא התחילה ללמוד לבגרות בטימטומטיקה. והגישו אותה על 100 ב-5 יחידות וגם על 100 בתנך. ועוד חברה שלוקחת שיעורים פרטיים כל שלושה ימים בערך כי אמא שלה מממנת. ובכלל- ההורים האלה באמת חושבים שהלחץ הזה עוזר? שאין לילדים שלהם מספיק לחץ? אני שמחה שאין לי הורים כאלה. (והכל מילות עידוד ביני לבין עצמי על כך שהיום קיבלתי ציון-נמוך-מאד במגן בפעם הראשונה. מבצע של צומתספרים. היום או מחר).
 

RainbowL

New member
זה כזה נכון

אחותי הקטנה בכיתה ה', וכשהיא הייתה בכיתה ג' חברה שלה עוד הייתה בת יחידה, ואם היא קיבלה פחות ממאה במבחן היא לא יצאה מהבית (חוץ מבי"ס) ולא דיברה בטלפון יומיים. בכיתה ג'! אני מאושרת שההורים שלי אחרים, אמא שלי קצת נלחצה כי לאח שלי (שהוא לפניי בתור
) אין בגרות מלאה, אז אצלי היא טיפה יותר לוחצת אבל אבא שלי מאזן אותה. ופשוט לא לוחצים עליי בקטע הזה, לפעמים זה קצת חבל לי, אבל בעקרון אם לי זה לא חשוב (בכיתה ט') אז הם צריכים להתמודד עם מה שעושה לי טוב, אני אסבול מזה אחר כך, וברור שהם מסבירים לי את זה. קיצור את כל החפירה הזאת נתתי כדי להסכים איתך (וואו
היה פותר הרבה)
 

s h a r o n 7

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif חייבת להסכים!../images/Emo126.gif

הכי כיף לי בעולם מהבחינה הזאת עם ההורים אפעם הם לא לוחצים עליי להכין שיעורים או ללמוד כי הם סומכים עליי בקטעים האלה... כנ"ל לגביי הגבלת חזרה בלילה... יודעים שאני לא אעשה שטויות ובגלל זה אפעם אין לי הגבלת זמן אני חוללללה על החופש הזה ושתדעו שזה השיטה הכי טובה לדעתי לחנך... ככל שיש יותר איסורים- ככה הילדים יותר מפרים אותם ויש יותר ריבים או עימותים במשפחה...
 

e l u l a

New member
זה לא כזה נכון האמת../images/Emo153.gif

אני יכולה להעביר שעות על המחשב בלי לחשוב בכלל שיש לי מבחן מחר, ואם ההורים שלי לא היו מעירים לי ב'לכי ללמוד כבר' אין מצב שהייתי מקבלת את הציונים שאני מקבלת.. אני יודעת שאם ההורים שלי לא היו מתערבים לי בלימודים אין מצב בחיייים שהייתי עכשיו בחמש יחידות באנגלית עם כמה שזה נשמע דבר בסיסי, ואין מצב שהציוני הגשה שלי היו כאלה גבוהים. הם לא חופרים יותר מדי, והם כן סומכים עליי, אבל מצד שני הם אלו שמעודדים אותי לקחת שיעורים פרטיים במתמטיקה ואנגלית והם אלו שאומרים לי ללמוד. נגיד אבא שלי מנסה להעיר אותי מאיזה שבע בבוקר שאני אקום ללמוד לכלכלה כי יש לי מתכונת ביום רביעי, וקמתי עכשיו.. אני יודעת שאם הוא לא היה מעיר אותי לא הייתי קמה עד 13:00 ואז הולכת ישר לבייביסיטר ומעבירה את היום סתם ככה. טוב חפרתי, וזה מזכיר לי שיש לי מתכונת בכלכלה ביום רביעי אז זזתי ללמוד.
 

Small talk

New member
זה אינדיבדואלי

לי למשל לא מעירים כמעט אף פעם וגם שכן זה בהערות של 'אולי לבגרות כדאי שתתחילי ללמוד יותר מיום לפני' והציונים שלי יפים מאוד, כי אני שמתי לי מטרה להשקיע ואני לא צריכה שההורים שלי ידחפו אותי. ואני מכירה מישהי שההורים שלה הכי מעורבים בלימודים שלה ואמא שלה למדה את כל החומר בהיסטוריה כדי שהיא תוכל לעזור לה ללמוד ועדיין הציונים שלה נמוכים מאוד, אז אם לא היו מתערבים בלימודים שלה, אז בכלל המצב היה על הפנים. זה תלוי בבן אדם .
 

B a Z u K a

New member
מזדהה, לשימחתי ../images/Emo13.gif

ההורים שלי יודעים שאני שונאת ללמוד ושהייתי ככה מכיתה א' אז הם פשוט מקבלים את זה ככה..הם אף פעם לא שואלים אותי אם היו לי שיעורים חוץ מפעם אחת לפני איזה חודשיים שאבא שלי צחק ואמר לי "אף פעם אין לך שיעורים אה?"
....מבחינתם זה בסדר כל עוד אני לא נכשלת שנה וגם אז הם לא יעשו לי כלום הם פשוט יתבאסו בשבילי...וזה לא שכל הציונים שלי הם Fים וזה לא שאני כל היום יושבת בכיתה בלי להזיז אצבע...הציונים שלי הם בדרך כלל Cיים....לפעמים יש תקופות שאני סתם מחליטה לבד להשקיע קצת ואז אני מביאה הכל Bs וA's או שאם נגיד לא בא לי ללכת לבית ספר לפעמים אני פשוט אומרת להם "לא בא לי ללכת היום.."..בלי להמציא תירוצים.. או שאם אני מגיעה לבית ספר ולא בא לי להישאר אז אני מרימה טלפון לאבא ואומרת לו שיבוא לקחת אותי כי אין לי כוח להישאר בבית ספר אז הוא בא לאסוף אותי..... חפרתי
 

paperdoll16

New member
זה מאוד תלוי בתלמיד..../images/Emo54.gif

תראי- אם לתלמיד יש איזושהי רמה סבירה של משמעת עצמית וכאלה- אז אין שום צורך שההורים ילחצו. אם התלמיד הוא כזה שלא מצליח לקחת את עצמו בידיים ולא לומד ושאם לא ילחצו עליו אז הוא לא יזיז את עצמו- אז וואלה, אולי כדאי להתערב. אבל בכל מצב- אני לא מאמינה בלכעוס על ילד בגלל הציונים שלו. או להעניש אותו אם הוא קיבל 80 ולא 100.
 

Tin Doll

New member
נכון, ומה הקשר בכלל?

אני לא רוצה ללכת לסינרגיה אבל אני מתה ללכת בשביל פורטיס. זה מעצבן.
 
למעלה