הריח
בן אלמוות הוא משהו כמו האלים היווניים, האלפים של טולקין, שמעון פרס או העמוקים (Deep Ones) של לאבקראפט - הוא נראה כמו כל יצור חי אחר, רק שהוא חי וחי וחי לנצח - לפעמים הוא גם נשאר צעיר לנצח, ולפעמים גם אי אפשר להרוג אותו. התהליך הביולוגי שגורם ליצורים חיים לדעוך ולהתפגר לא קיים אצלו. אל-מת, לעומת זאת, הוא משהו אחר - הוא כבר לא חי, אבל הוא לא מתנהג כמו מתים אחרים - קרי שוכב בקבר, סופר שורשים של דשא והופך לאסופה יפה של זבל אורגני. הוא מסתובב ולפעמים גם מרביץ ואפילו מדבר, ולכן איננו בדיוק מת למרות שאיננו חי, ולכן הגדרתו כ"אל-מת". רוח רפאים היא סוג של אל-מת, זומבי ושלד הם אל-מתים, וגם ערפד הוא אל-מת. מבחינה ביולוגית הם כולם הפסיקו לחיות - אין להם דופק, למשל, אבל הם פעילים לא פחות מיצורים חיים.