חיבוקים

[אמא לשני פשושים]

חיבוקים

המלאך שלי מאוד מאוד אוהב לחבק ואוהב שיחבקו אותו.בגן יש לו מס' חברים שהוא מאוד אוהב והם אוהבים אותו.הבן שלי מגיע בבוקר ראשון לגן ומחכה בצפיה לחברים שלו שיגיעו.וכשהם מתחילים להיכנס הוא "מתנפל" עליהם בחיבוקים וחיוכים . יש ילדים שזה לא מפריע להם ומשתפים פעולה, ויש ילדים שצריכים יותר את ההדרגתיות , להכנס להתאקלם ואז להתחבר. בגן מנסים לתווך כל הזמן ולהסביר לו את הדרך הנכונה לגשת לחבר. אבל כשזה קורה הוא כל כך נרגש ולא מווסת שיוצא לו תגובה חזקה מדי לילד.כמובן שאני מברכת על זה שהוא נקשר לילדים ותעניין בהם אבל אני הייתי רוצה שהוא יקבל מהפעולה שלו פידבק חיובי מהילד ולא רתיעה.יש עוד דרכים להסביר את הדרך הנכונה לגשת לחבר? אולי סיפור? או סיפור חברתי? או איזו פעולת עיסוי שתמתן את הקושי לווסת את הרגשות שיוצאים ממנו?מקווה שהסברתי את עצמי ברור. אחה"צ הוא עובד עם טרפיסטית שגם עובדת איתו על מיומנויות חברתיות אבל אז המפגש למשל בגן שעשועים זה אם ילדים שהוא לא מכיר והוא פנוי יותר מבחינה רגשית לתקשר עם ילדים בצורה נכונה. כל עיצה תעזור. תודה

 

[yonitbrk]

מקפיצה

מ ק פ י צ ה

 

[yos9]

מלך החיבוקים

כך הנסיך שלנו קורא לעצמו. מוכר מאוד כל נושא החיבוקים. כשהיינו בגן הטרפיסטית שלנו ביקשה מאיתנו כל פעם שהצורך שלו בנגיעות עובר את גבול הטעם הטוב לחזור לתקופה מסויימת להברשות ולתרגילים שנתנה לנו וזה הוריד חלק ניכר מהצורך שלו בחיבוקים כיום בכיתה א' כל בוקר אני מעסה אותו חזק מיד אחרי שאני מעירה אותו עוד שהוא במיטה לא שזה מונע ממנו לקבל הרבה חיבוקים מהמורה שלו במהלך היום. בכל אופן גם בערב אני מנסה למצוא זמן להברשות או לעיסויים חזקים למעשה הוא ממש מבקש שאני אעשה לו עיסוי לדעתי במקרה הזה מימנות חברתית בלבד לא תפטור את הבעיה אם יש לו קושי בוויסות כדאי שתשבו עם הטרפיסטית שתבנה לכם תכנית של הברשות או כל דבר אחר שנראה לה מתאים.

 

[תלמה פינץ]

אפשר לשלב הברשה עיסוי וסיפור חברתי

היי אמא, נראה לי שאפשר לשלב כל מה שיוכל לעזור- לעשות תוכנית של וילברגר, יחד עם פרוטוקול של דיאטה סנסורית מסודרת. לתת לו הברשות עיסויים, לחיצות על מפרקים, תוכנית של דחיפות ומשיכות (מול חבר, או עם חבל, או מול כפות ידיים, או הליכה על כפות ידיים, או עבודה על כדור גדול ויש עוד..), עיסוי עמוק, ללא קרם, וגם תיסוף תזונתי מתאים (P5P, B1, MB12 ומגנזיום וכ"ו). יחד עם זאת כדאי להכין סיפור חברתי מתאים (נתתי לא מזמן קישורים בנושא פה) ולספר ולתרגל אותו לפני הכניסה לגן. אפשר לתרגל איתו את הסיטואציות בבית ולעשות הטרמה לפני הכניסה ואפשר לתת לו את המענה למגע עמוק. אולי גם לקנות פוף גדול ואלסטי, עם ציפוי של בד לייקרה, לקפל אותו על הגוף שלו מתחת לכתפיים ולתת לו לזחול החוצה. זה משפר מוטוריקה, תכנון תנועה ונותן מגע עמוק.

מקווה שעזרתי

 

[גאמי]

כתיבה.

הטיפ שלי מגיע מעבודה שעשו עם בני בגן בזמן שסיטואציות בעיקר חברתיות לא עלו יפה, או כאשר הגיע למצבים של תסכול וכעס, עצב וכדומה. מדובר על תהליך ולכן אין פתרונות בזק. בכל פעם שהתרחש משהו דרמתי, קלינאית התקשורת היתה יושבת עם בני וביחד היו מנסחים את שהתרחש. כלומר הוא היה עובר עיבוד בכתיבה. היא קראה לזה לדעתי כתיבה אסוציאטיבית. לדוגמא: היום באתי לגן ולא רציתי לשבת במפגש הבוקר, הרגשתי ש.......... ולכן היה לי קשה..................., לדעתי הגננת/החבר/או כל אחד אחר איתו אירע הדבר הרגיש, כעס/נעלב..............כי כאשר הרעשתי/הורדתי חולצה/נכנסתי לחדר על ארבע או כל דבר אחר, היה לו קשה להתרכז/הוא חשב שהדברים שהוא עושה לא מעניינים אותי/...........אם הייתי משחק כך/יושב ומקשיב וכו' בזמן שעידו/יוני וכו' היו נכנסים ועושים מה שעשיתי אני חושב שהייתי מרגיש..................זה כנראה מאוד מפריע/מעליב,פוגע/מעצבן כאשר מתנהגים בצורה כזו. בפעם הבאה אנסה................. וכו'. זו הכוונה, זה לקח המון זמן אך בסופו של דבר זה התחיל להשיג את המטרה וכל פעם שהיתה נפילה הוא יכול היה לעבד את זה ולאחר מכן להתחיל לאט לאט להכליל על סיטואציות רחבות יותר.