חיבוטים

[יותר מ9 חודשים]

חיבוטים

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[שנטי בת]

את לא לבד..../images/Emo20.gif

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

את לא לבד..

גם אני מרגישה ככה. כשאחיינית שלי מגיעה אני רודפת אחריה ומרימה כוס פה, חתיכת עוגיה שם... אחרי שהיא הולכת אני רצה לאסוף את כל הצעצועים, ספרים, ציורים שהיא צברה ברחבי הבית.

גם אני תוהה אם זה "יעבור" לי. אם אתפשר על קצת לכלוך כשיהיו ילדים משלי בבית.

אני מקווה כמוך שזה זמני, כל עוד מדובר בילדים "זרים". כרגע אנחנו רגילות לסדר ונקיון ויתכן שמיד לאחר הלידה משהו משתנה. מתרגל באופן טבעי. התפשרות שכזן.

אז רק שתדעי לך, את לא לבד..אני מצטרפת למועדון, תעשי מקום..

 

[אמאשלגילי]

את כל כך נורמלית...

את לא לבד..

גם אני מרגישה ככה. כשאחיינית שלי מגיעה אני רודפת אחריה ומרימה כוס פה, חתיכת עוגיה שם... אחרי שהיא הולכת אני רצה לאסוף את כל הצעצועים, ספרים, ציורים שהיא צברה ברחבי הבית.

גם אני תוהה אם זה "יעבור" לי. אם אתפשר על קצת לכלוך כשיהיו ילדים משלי בבית.

אני מקווה כמוך שזה זמני, כל עוד מדובר בילדים "זרים". כרגע אנחנו רגילות לסדר ונקיון ויתכן שמיד לאחר הלידה משהו משתנה. מתרגל באופן טבעי. התפשרות שכזן.

אז רק שתדעי לך, את לא לבד..אני מצטרפת למועדון, תעשי מקום..

את כל כך נורמלית...
הי, אני סתם הגעתי לפורום הזה בשיטוטים בתפוז, ורציתי להגיד לך שלפני הילדים, גם אני הייתי כזו. אחרי שהם נולדים, כמות הלכלוך והבלאגן והנזקים שהם מייצרים החל מגיל שנה בכל שעה ושעה משעות הערות שלהם גורמת לזה שאת פשוט לא עומדת בקצב, ו... נעשית אדישה לחלק מזה (לא להכל). כלומר- *את* לא משתנה, ומידת הסבלנות שלך לא עולה- רק מידת העייפות. שיהיה לך בהצלחה

 

[ROSMARY]

תאמינו לי שזה עובר

את לא לבד..

גם אני מרגישה ככה. כשאחיינית שלי מגיעה אני רודפת אחריה ומרימה כוס פה, חתיכת עוגיה שם... אחרי שהיא הולכת אני רצה לאסוף את כל הצעצועים, ספרים, ציורים שהיא צברה ברחבי הבית.

גם אני תוהה אם זה "יעבור" לי. אם אתפשר על קצת לכלוך כשיהיו ילדים משלי בבית.

אני מקווה כמוך שזה זמני, כל עוד מדובר בילדים "זרים". כרגע אנחנו רגילות לסדר ונקיון ויתכן שמיד לאחר הלידה משהו משתנה. מתרגל באופן טבעי. התפשרות שכזן.

אז רק שתדעי לך, את לא לבד..אני מצטרפת למועדון, תעשי מקום..

תאמינו לי שזה עובר
האחיות שלי תמיד צחקו עלי שאני כזאתי מסודרת , ומנקה כל הזמן , ולא לעשות רעש וכל מיני כאלה . שהבת שלי נולדה , החיים שלי השתנו לגמרי לגמרי - איפה מה שהיה אז ומה שיש היום - 2 עולמות שונות , ואני מעדיפה את העולם של היום מבלי לחשוב פעמיים !!!!!!. הדודה שלי תמיד איחלה לי שיהיה לי בית "מבולגן" - בפעם הראשונה נעלבתי , אבל היום מאוד מקבלת את הברכה הזאת . אין - את תשתני . החיים עם ילד/ילדים זה עולם אחר לגמרי ., אז אני מאחלת לך "בלגן" בעוד שנה !!!!. (אחול טוב לא ?) . מכל הלב רוזמרי

 

[adigen31]

את ממש כמוני

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

את ממש כמוני
אני מהפריקיות של הניקיון (מסוגלת לנקות דירת 100 מ"ר במשך 6 שעות!!!!) אז כך שאני מאוד מבינה אותך כולם אומרים שזה יהיה חייב להשתנות ברגע שבעזרת השם יבואו ילדים, אין לי ספק שזה ישתנה, אני מקווה רק שהשינוי יגיע מהר מאוד.111 בהצלחה, ושיהיה לנו שבוע נפלא, עם בשורות טובות

 

[יותר מ9 חודשים]

תודה, נשמות

את ממש כמוני
אני מהפריקיות של הניקיון (מסוגלת לנקות דירת 100 מ"ר במשך 6 שעות!!!!) אז כך שאני מאוד מבינה אותך כולם אומרים שזה יהיה חייב להשתנות ברגע שבעזרת השם יבואו ילדים, אין לי ספק שזה ישתנה, אני מקווה רק שהשינוי יגיע מהר מאוד.111 בהצלחה, ושיהיה לנו שבוע נפלא, עם בשורות טובות

תודה, נשמות
הצלחתם קצת להרגיע אותי, האמת שבאמת נלחצתי מזה.

 

[sagivkr]

קצת מהצד שלי כאמא חולת ניקיון

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קצת מהצד שלי כאמא חולת ניקיון
אני מזדהה איתך לחלוטין בעניין מחלת הנקיון. לפני שהבת שלי נולדה, הרגשתי בדיוק כמוך בכל פעם שהיה ביקור של ילד קטן אצלי בבית (אחיינים שלי או הילדים של בת הדודה שלי...) בכל פעם הייתי מנקה כל פירור ופירור שהם היו מפילים על הרצפה ומנגבת את כל סימני הידיים הקטנות שהיו משאירים לי על השולחן בסלון או על המראה במסדרון. גם אני תהיתי מה יהיה כשיהיה לי ילד בבית... עכשיו אני יכולה לספר לך, שהבת של מטנפת לי את הבית עם כל דבר שהיא אוכלת (לחם, ביסקוויט, עוגיה או כל דבר אחר). ארוחת הצהריים שלה היא חגיגה בפני עצמה כי היא רוצה לאכול לבד, ואת יכולה לתאר לך איך נראה המטבח אחרי שהיא אוכלת לבד... בואי נאמר שהרצפה אוכלת יותר ממנה... אני לא יכולה לומר שאני כבר לא חולת נקיון כי הבית שלי תמיד נקי. אני מקפידה לנקות אחריה כי היא זוחלת בכל הבית ורצוי שיהיה נקי עד כמה שאפשר, אבל אני מקבלת באהבה ובכיף את כל הלכלוך שהיא משאירה אחריה. בדיוק אתמול אמרתי לבעלי שאני מחכה כבר ליום שהיא תאכל בצורה יותר נקייה ומסודרת ושאני לא אצטרך לשטוף את הרצפה במטבח אחרי כל ארוחה שלה...

בכל אופן, לדעתי ברגע שזה הילד שלך את מקבלת בשמחה ובאהבה כל דבר שהוא עושה, במיוחד אנחנו שכל כך חיכנו וציפינו לילד שלנו... בהצלחה, יפעת

 

[יותר מ9 חודשים]

מה שמפחיד אותי

קצת מהצד שלי כאמא חולת ניקיון
אני מזדהה איתך לחלוטין בעניין מחלת הנקיון. לפני שהבת שלי נולדה, הרגשתי בדיוק כמוך בכל פעם שהיה ביקור של ילד קטן אצלי בבית (אחיינים שלי או הילדים של בת הדודה שלי...) בכל פעם הייתי מנקה כל פירור ופירור שהם היו מפילים על הרצפה ומנגבת את כל סימני הידיים הקטנות שהיו משאירים לי על השולחן בסלון או על המראה במסדרון. גם אני תהיתי מה יהיה כשיהיה לי ילד בבית... עכשיו אני יכולה לספר לך, שהבת של מטנפת לי את הבית עם כל דבר שהיא אוכלת (לחם, ביסקוויט, עוגיה או כל דבר אחר). ארוחת הצהריים שלה היא חגיגה בפני עצמה כי היא רוצה לאכול לבד, ואת יכולה לתאר לך איך נראה המטבח אחרי שהיא אוכלת לבד... בואי נאמר שהרצפה אוכלת יותר ממנה... אני לא יכולה לומר שאני כבר לא חולת נקיון כי הבית שלי תמיד נקי. אני מקפידה לנקות אחריה כי היא זוחלת בכל הבית ורצוי שיהיה נקי עד כמה שאפשר, אבל אני מקבלת באהבה ובכיף את כל הלכלוך שהיא משאירה אחריה. בדיוק אתמול אמרתי לבעלי שאני מחכה כבר ליום שהיא תאכל בצורה יותר נקייה ומסודרת ושאני לא אצטרך לשטוף את הרצפה במטבח אחרי כל ארוחה שלה...

בכל אופן, לדעתי ברגע שזה הילד שלך את מקבלת בשמחה ובאהבה כל דבר שהוא עושה, במיוחד אנחנו שכל כך חיכנו וציפינו לילד שלנו... בהצלחה, יפעת

מה שמפחיד אותי
זה לא הקושי שיהיה לי בלנקות, זה באמת כסף קטן. מה שיותר מדאיג אותי זה הבריאות הנפשית של הילד שאני ארדוף אחריו כל הזמן או לא אתן לו לאכול בכל מקום, אגביל אותו בכל מיני משחקים וכו'. אבל את צודקת אולי אני לא ארגיש צורך להגביל אותו אלא פשוט אנקה בשקט אחריו בלי לקטר.

 

[ayoosh]

את מודעת לזה- זה כבר חצי פתרון...

מה שמפחיד אותי
זה לא הקושי שיהיה לי בלנקות, זה באמת כסף קטן. מה שיותר מדאיג אותי זה הבריאות הנפשית של הילד שאני ארדוף אחריו כל הזמן או לא אתן לו לאכול בכל מקום, אגביל אותו בכל מיני משחקים וכו'. אבל את צודקת אולי אני לא ארגיש צורך להגביל אותו אלא פשוט אנקה בשקט אחריו בלי לקטר.

את מודעת לזה- זה כבר חצי פתרון...
קודם כל- בע"ה שתבחני את עצמך בקרוב

אני פחות חולת נקיון ויותר חולת סדר... ותמיד הצחיקו אותי הבתים שאיך שנולדו ילדים הסלון הפך לחדר משחקים גדול. אז אם היה לנו בית ענק זה יכול היה לא לקרות, בפועל- נעשינו כאחת המשפחות.. צעצועים בסלון ובחדר שלהם... אז אני משתדלת מדי פעם לסדר- גם אם אני יודעת שעוד פחות משנייה יהיה שוב כך- גם בשביל השקט הנפשי שלי- וגם שלהם... אבל היתרון הוא שפשוט גם אין לך זמן לכל השגעונות של לפני הילדים. ואני בכלל לא רוצה לדבר על רצפת המטבח אחרי ארוחה של שני

שנמצאים בשלב של "אופס, אמא, תראי- מה שאני זורק/ת באמת מגיע לרצפה ונמרח...

, אה, כן, וגם הבקבוק עושה אותו דבר :-O, ואני כבר יודע/ת להוריד את הסינר ולזרוק אותו

..." וחוצמזה, בינינו- כל ילד יחיה בסופו של דבר עם איזה שגעון שלנו כאמהות- אז אולי אצלך את יודעת מהו, וכבר מודעת ותשימי לב לא להגזים איתו...

 

[sagivkr]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif - אני מזדהה לחלוטין !!!

את מודעת לזה- זה כבר חצי פתרון...
קודם כל- בע"ה שתבחני את עצמך בקרוב

אני פחות חולת נקיון ויותר חולת סדר... ותמיד הצחיקו אותי הבתים שאיך שנולדו ילדים הסלון הפך לחדר משחקים גדול. אז אם היה לנו בית ענק זה יכול היה לא לקרות, בפועל- נעשינו כאחת המשפחות.. צעצועים בסלון ובחדר שלהם... אז אני משתדלת מדי פעם לסדר- גם אם אני יודעת שעוד פחות משנייה יהיה שוב כך- גם בשביל השקט הנפשי שלי- וגם שלהם... אבל היתרון הוא שפשוט גם אין לך זמן לכל השגעונות של לפני הילדים. ואני בכלל לא רוצה לדבר על רצפת המטבח אחרי ארוחה של שני

שנמצאים בשלב של "אופס, אמא, תראי- מה שאני זורק/ת באמת מגיע לרצפה ונמרח...

, אה, כן, וגם הבקבוק עושה אותו דבר :-O, ואני כבר יודע/ת להוריד את הסינר ולזרוק אותו

..." וחוצמזה, בינינו- כל ילד יחיה בסופו של דבר עם איזה שגעון שלנו כאמהות- אז אולי אצלך את יודעת מהו, וכבר מודעת ותשימי לב לא להגזים איתו...

- אני מזדהה לחלוטין !!!
אין דרך יותר נכונה לתאר...

 

[גולה1]

איזה מצחיקה את!!! ממש אתמול

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איזה מצחיקה את!!! ממש אתמול
דברנו על זה בעלי ואני. גם אנחנו לפני הילדים לא יכולנו לסבול שהילדים של האורחים מלכלכים ונוגעים בכל דבר וזורקים ונופל להם ודדדדיייי לכו כבר ללכלך את הבית שלכם!!! אבל הכל משתנה! אין לך מה לדאוג. תראי גם היום אני רצה אחריהם עם מגבת ואומרת להם המון פעמים לא לנגוע פה ולא שם אבל בפחות הסטריה ועם יותר אהבה. אז לא נורא אם לכלכו, ננקה. העיקר שיהיו בריאים ויבואו כבר (במקרה שלך כמובן) אל תדאגי לזה.

 

[Pugili]

כנראה שזה נורמלי

איזה מצחיקה את!!! ממש אתמול
דברנו על זה בעלי ואני. גם אנחנו לפני הילדים לא יכולנו לסבול שהילדים של האורחים מלכלכים ונוגעים בכל דבר וזורקים ונופל להם ודדדדיייי לכו כבר ללכלך את הבית שלכם!!! אבל הכל משתנה! אין לך מה לדאוג. תראי גם היום אני רצה אחריהם עם מגבת ואומרת להם המון פעמים לא לנגוע פה ולא שם אבל בפחות הסטריה ועם יותר אהבה. אז לא נורא אם לכלכו, ננקה. העיקר שיהיו בריאים ויבואו כבר (במקרה שלך כמובן) אל תדאגי לזה.

כנראה שזה נורמלי
גם אני כמוך כשבאים אלינו אורחים עם ילדים אני משתגעת ומנקה ורודפת אחריהם בעיניים ובגוף שלא ילכלכו לי את הבית . מקווה שזה יעבור לנו כשנביא ילדים,שיבואו כבר.

 

[osinkaxxx]

אל תדאגי

חיבוטים
השבת התארחו אצלנו זוג חברים עם הילד שלהם בן השנתיים. ומה אני אגיד לכם? כל השבת הייתי שיא הלחוצה על כל פירור שנפל מהעוגיה\לחם\אוכל שלו, על כל סימן אצבע על החלון, על כל דפיקה של הקיר שעשה עם גרירת כסאות. מה לכל השדים זה אומר עלי????????????? אולי בכלל עדיף שלא יהיה לי ילדים?? ניסיתי להרגיע את עצמי כל הזמן, לאחל לעצמי הרבה כאלו שילכלכו לי ככה, אבל בעמקי ליבי ידעתי שלא שכנעתי את עצמי. מה אתם אומרים? אני אשאר כזו או שאני מרשה לעצמי להיות חולת נקיון כל עוד אין "תירוץ" לבית מלוכלך? אולי כשיהיה לי ילד משלי אני כבר יהיה יותר רגועה בעניין? יש עוד מישהו שמרגיש כמוני או הרגיש כמוני עד שנולד לו? הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אל תדאגי
אני מכירה חברה שהיא פדנטית לניקיון שזה לא יאמן. יש לה 2 ילדים כבר גדולים והיא מעריצה אותם. הם גדלו למרות האובססיה שלה באוירה נהדרה, פתוחה ותומכת. אין לך מה לחשוש מהתכונה הזו שלך. אולי היא תתמתן קצת אבל בקשר לגידול ילדים אין לה השפעה שלילית ואת יכולה להיות ממש רגועה. את תהיי אמא טובה אם תרצי להיות כזו.