כוון שאנחנו כבר בשכונה אחרת
אני מרשה לעצמי להגיד שבתי היתה בגן בחט"צ בבית דרור הסיעת היתה מירי והגננת דלית. הילדה שלי אוהבת אותן עד היום. מי נימצא היום בבית הזה אני לא יודעת. נכון שהמרחק הוא לא רב... אבל כשמוצאים כמה ילדים מכל מיני גנים וצריך להסתובבב איתם בגשם, רוחות, ולפני שניה בדיוק התינוק נירדם באוטו... המרחק מנקודה כזו הוא לא מועט (לנו ההורים, אני לא מדברת על הילדים). בקשר למנהלת- את צודקת- אנחנו הינו בתקופה שהיא היתה בחופשת לידה, וכשהיא חזרה זה היה כבר באמצע השנה...בכל מיקרה ישנה אחראית חט"צ והיא ענתה לנו על כל השאלות. מה שמפריע בחט"צ זה שאין טלפון- בכל זאת זה גן... ולמצוא חניה מהשער האחורי- לדעתי זה פרויקט בפני עצמו. צריך להסתובב בחט"צ ניצנים, ל"שמוע" ול"הריח" על מנת להבין שחט"צ רעים מדהים בכל קנה מידה... נכון שאנחנו גדלנו בבתי ספר גדולים, ירוקים, פורחים, וצוות גדול של מורים ומורי מלאכה, נגרות, בישול וזה היה חלק ממערכת השעות שלנו (ללא תוספת תשלום של הורינו), והלכנו מרחקים גדולים עד לבית הספר... אבל היום אנחנו חיים לצערי בעידן שונה, אחרת... ויחסית להצע שיש לעיר העתיד להציע- חט"צ רעים מדהים.