"חטופי תימן"

[poseidon111]

נדמה לי שהלכת רחוק מידי עם הקונספירציה שהעלאת.

הנה תמצית של מחקר היסטורי לגבי העלאת יהודי תימן בראשית המדינה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778918,00.html
מחדל? כן.
בכוונה מראש? לא לפי המחקר.
ולגבי הילדים "החטופים".
מכיון שלי אין את הנתונים ואני מצטרף ל99.9% מהמדינה שהם כמוני בעניין זה, אין ברשותי לקבוע אם היה או לא היה.
אני רק מציע לא להיות כל כך נחרצים עד שגם אתם תדעו את העובדות לאשורן
ולא את השמועות והפחדים שלא לומר הכעסים על מפא'י.

 

[א ב י ב ן]

אבדוק מאוחר יותר את הקישור שנתת. לגבי הילדים? ברור שהיו.

היו ולדעתי היו מעל לאלף. נכון. לא כולם ממוצא עולי תימן.

 

[סבא של כפה אדומה]

ראשית אני יכול לשער מדוע חטפו דוקא ילדים תימנים

ולא מרוקאים למשל.
יש לי חברים תימנים בעבודה ולא משנה מה שאני אומר או "מתעלל" בהם,
הם תמיד יקבלו את פניי בחיוך רחב.
האנשים האלה הם בלתי עציבים.

אני משער שהעולים מתימן דאז למרות הכאב הבלתי נסבל לאבד ילד יקר..
בכל זאת קיבלו את הדין ולא עשו מהומות אם בכלל.
לכן המשיכו לחטוף להם את הילדים ללא הפרעה כמעט.
מאידך המרוקאים..

זוכר כשהייתי בכיתה ג' הייתה לי מורה בשם "רותי" שהייתה צובטת לי חזק
באוזן (כנראה בגלל שהייתי ילד שובב.)
וכך הייתי חוזר הבייתה מדי יום עם אוזניים סמוקות.

לא אשכח בוקר אחד אבא שלי הופיע בבית הספר ושאל: "מי זאת המורה רותי"?
מאחר ואז היה נהוג בבית הספר לעמוד במסדר בוקר מחוץ לכיתות כמו בצבא
אז המון אצבעות הופנו לעבר "המורה רותי".
אבי ניגש אליה ולעיני כולם תפס לה באוזן
ותוך כדי הוא שאל אותה: איך זה? כואב?
אני זוכר שהסיפור הזה לא נגמר טוב בבית הספר, אפילו תלונה במשטרה.
אבל אבא שלי היה מרוקאי.
אם המפא"יניקים היו חוטפים לו ילד הוא היה פותח לבית החולים את התחת. (סליחה על הביטוי)

 

[מוקהה22]

אכן זו מכה מכה, ומידי פעם "מתגלים" עוד ועוד "ילדים" כאלה ש

גילו שהם מאומצים, רק בגיל מבוגר יחסית,
ולא תמיד יוזמת הגילוי, באה מצד ההורים המאמצים.

ושוב חוזרת, לא סתם הטילו צו חיסיון עד שנת,,,,,,,, בתקווה שכולם כבר ילכו לעולמם, וגם, (ההורים האומללים, ואולי גם הילדים שנחטפו) וכך ה-"מדינה" לא תשלם / תפצה, מישהו בגין המחדל הזה !!!

כבר כתבתי לכם בעבר, בישוב שגדלתי בו, יש כמוני המון מהעדה התימנית, וקרו הרבה מקרים כאלה, כשהייתי ביסודי כיתה ז' או ח', להרבה הורים שילדהם כבר "מתו" פתאום הגיעו צווי גיוס לצה"ל, (אמצע שנות השישים)
והנושא הזה נפתח בפעם הראשונה,בגלוי, והתחילו התהיות, שכל הזמן ניסו לטשטש אותם,
עד שהאמת המרה התגלתה לחוקרים / הוועדות השונות, ואז החליט על הצו !!!

אגב, גם במשפחתה של גיסתי היקרה (אשת אחי) חטפו אח
וגם אצל השכנים שלי,

 

[בילבי65]

סוף סוף (כך אני מאמין) עלינו על דרך המלך (שחר 701)

שתוביל לגילוי מוחלט של פרשה זו.
נקווה שלא נאלץ להמתין זמן רב.

 

[א ב י ב ן]

מוקה יקרה. נדמה לי שפעם סיפרתי לך על מוצאה של אשתי.

אז במושב שממנו היא באה, היו כמה וכמה ילדים שנעלמו.
כשאחד מהאחים ניסה לשבת ולחפש מידע בארכיון משרד הפנים, הוא עלה על קצה חוט.
וכשראו שם שעלה, הודיעו לו שזהו. הגיעו לשעת הסגירה ושיחזור מחר. כשחזר למחרת,
כל ערימת התיקים שהוא הותיר על השולחן נעלמה כלא הייתה, וגם על המדפים
הוא לא מצא אותם.
אמו כעת נוגעת בגיל 100. היא כבר לא רואה ובקושי שומעת. אבל את שמו של הבן החטוף
היא עדיין מזכירה. אז גם אם כל התיקים ייפתחו מחר בבוקר, לאמא הזו זה כבר לא יועיל.
אבל שאר עשרת הילדים שלה יידעו מה עלה בגורלו של אחיהם.
לדעתי, נחטפו בארץ מעל ל-1000 תינוקות, וזה המון, לעומת אוכלוסיה שלא מנתה אז מיליון.

 

[אזרחית בעולם]

לא התעמקת בכתבה. "חטופי תימן", היו בעיקר תימנים, אך לא רק.

 

[סבא של כפה אדומה]

אכן, מקוצר זמן רק ריפרפתי על גבי הכתבת..

למרות שקראתי חומר לא מעט בנושא אשמח בהזדמנות כשאתפנה מעט..
לקרוא גם את הסיפור האישי של צביקה עמירי.

 

[א ב י ב ן]

אצלנו זה היה הפוך. המנהל האשכנזי היה מלקה את הילדים המרוקאים

בישבנם לעיני כל הכיתה 50 מלקות, כשהוא סופר כל מכה ומכה. כן. הוא היה יושב,
והיה מכופף אותם ב-90 מעלות על בירכיו כשהם עומדים, ואז מכה בהם. ואני, האשכנזי,
שהייתי גרוע מכל אלה בהתנהגותי, בחיים לא חטפתי ממנו ולו מכה אחת.
אבל זה לא הסיפור שרציתי לספר. מה שרציתי לומר, זה שבוקר אחד, בא אב של ילד מוכה
אחד למנהל ושאל אותו: "אתה היכית אתמול את בני לעיני כל הכיתה?" והמנהל, לא
חשב פעמיים. הוא סטר על לחיו של האב ואמר לו: "כן. זה אני. והנה לך סטירה, כי ככה חינכת אותו".

 

[בילבי65]

אני חושב שהדוגמאות שהבאת מצטרפות להמון דוגמאות..

לאפליית בוטה ומשפילה של מזרחים מקום המדינה.
ההשפלות הללו "נחקקו" בתודעתם של המזרחים כל כך עמוק ....והעם העבירו את תחושותיהם לצאצאיהם וכן הלאה...
יש לי עמית לעבודה שהיטיב לבטא תחושה זו באומרו "תדבק לשוני לחיכי, תגדע ימיני לפני שאשים פתק שמאל בקלפי"
במקום עבודתי אני היחיד המצהיר על נטייתי הפוליטית...עמיתי לעומת זאת מתאמץ עד מאד להסתיר את העובדה שהוא מצביע ימין...(מחשש שיחשבו שהוא לא אינטילגנטי מספיק...חחחח)
שתבינו מדובר ברואה חשבון...מצחיק.....אני מנסה לדחוף אותו "לצאת מן הארון" אך הוא מסרב...