חטאתי...ואני מצטערת..

[shirly08]

חטאתי...ואני מצטערת..

אני לא יודעת אפ פניתי למקום הנכון לחפש תשובות אבל אני בחורה בת 26 וביצעתי חטא נורא אני כ"כ מתביישת במה שעשיתי (לצורך הענין נאמר במפורש בעשרת הדברות אסור לעשות) מאז שעשיתי את המעשה הנורא אני לא ישנה בלילות ואני רק בוכה אניי מתחננת לסליחה ולמחילה . אני לא דתיה אבל אני אדם מאוד מאמין מה עלי לעשות על מנת שאכפר על מעשי ושהאל הקדוש והאדם שפגעתי בו יסלחו לי אני יודעת שזה לא ימחק את המרירות או את הצער הרב שיש בתוכי אבל אני רק רוצה להקל למרות שמגיע לי כל הרוע שבעולם

 

[BaaMan]

אם זה בין אדם לחברו

בס"ד ולפי מה שהבנתי שזה כך...רק עד שהאדם יסלח לך זה יתכפר. את יכולה לבקש מה' יתברך שהאדם יסלח. לשלוח אליו/ה אנשים לשכנע אותו/ה וכד'. שאלה שלא מובנת לי...אם את רוצה תעני אם לא...אז בסדר. אם את מאמינה מאוד ואכפת לך ורע לך מזה שאת עושה חטאים אם כן למה את לא נהית דתיה? כאילו איך אפשר לחיות חיים חילוניים כאשר ההשקפה שלך זה אחרת לגמרי? זה לא התכחשות עצמית? אשמח אם תעני...

 

[shirly08]

כן רע לי מאוד...ואני כבולה!!!

תודה על תגובתך... האדם שהו פגעתי לא יסלח לי הוא אינו מעונין לשמוע ממני וגם לא חבריו אני מבינה אותו ומכבדת את בקשתו למרות שהכאב וההשלכות על המעשה שעשיתי אוחזים בי עד עצב שאינו יתואר. אני באמת אדם מאוד מאמיןומקפידה לקרוא כל יום את התיקון הכללי ולעיתים אפילו את שיר השירים לברכה ולהצלחה .אני לא יודעת מה זה להיות דתיה??? לא הכול טמון ברגש ובאמונה?... אני חיה אמנם חיים חילוניים אבל האם פרושו שאסור לי להאמין באל ?..או אסור לי לבקש הזדמנות לכפר על מעשי החוטאים? אני באה מבית חילוני כך שאיני מעורה בכל המצוות והחוקים ואיני יודעת אמונה מלאה מהי...וכאשר אני שואלת מאמינים דתיים הם נמנעים או מתחמקים מלהשיב ..אז בוא תאמר לי אתה....מה עלי לעשות???

 

[BaaMan]

אמ..--------->

בס"ד חס ושלום לא אמרתי שאסור להאמין וישר כוח שאת קוראת התיקון הכללי ושיר השירים באמת באמת יש כוח. ובטח שמותר לבקש לכפר...אבל אם את מאמינה שמה שעשית זה חטא ואת מאמינה שאות דבר שעשית הש"י ציווה לא לעשות אם כן למה לכתחילה את לא מקיימת או לפחות משתדלת וכוספת לקיים את המצוות? זאת הייתה שאלתי. מה עלייך לעשות בקשר למה? לא ממש הבנתי תסבירי לי ואשמח מאוד לענות לך! באמת! שלא תחשבי שאני מתחמק אני לא בא להתחמק אני רוצה לעזור יש לי רצון! רק תסבירי ואני אנסה לעזור!

 

[shirly08]

יצר הרע גבר עלי....

אמנם ביצעתי את המעשה הנורא במודע...אסור היה לי ואני יודעת ואני מתחרטת על כל כל יום וכל לילה מאז אני לא אחזור על המעשה הנורא שוב אבל מה שנעשה נעשה ואין להשיבו ואני רוצה לכפר על מעשי ואיני יודע כיצד מבקשים מחילה וסליחה

 

[א77]

יסודות האמונה הם הרבה

אבל יש 13 עיקרי האמונה שהרמב"ם סידר וקבע שיהודי מאמין הינו יהודי המאמין בכל אלה. ואוסיף משהו הנראה לי מפרשת שבוע שעבר, פרשת פינחס. כתוב: וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם (במדבר כז, יג-יד). וברש"י שם באמצע דבריו, וזה לשונו: בכל מקום שכתב מיתתם, כתב סרחונם. לפי שנגזרה גזירה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו. לכך ביקש משה שיכתב סרחונו, שלא יאמרו, אף הוא מן הממרים היה (יומא פ). למדנו מכאן שהעוון החמור ביותר בשכל אנוש הוא היעדר אמונה בה'. שהרי משה רבינו רצה שיפורסם וייכתב סרחונו, ובלבד שלא יאמרו שהיה מקטני אמנה חלילה. שבת שלום, זאבי.

 

[shirly08]

זאבי , תודה רבה

זאבי אסף וbee man אני מודה לכם עד מאוד על המחשבה ותשומת הלב שהענקתם לי בתשובתכם אני מעריכה זאת מאוד . אני אמנם נמצאת בתקופה מאוד לא נעימה בחיי ואני באמת כמעט ואיבדתי תקווה אבל אני אמשיך להאמין. לא רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחרונית הייתי עושה זאת בשמחה. אבל כנראה שעונשי הוא לראות את מעשי הרעים ולזכור אותם . תשובותכם גרמו לי להרגיש יותר טוב . ובי נשבעי שלא אחזור על מעשי שוב..אולי זה יגרום לי לבכות פחות . תודה ושבת שלום לכולכם אני מעריכה זאת מאוד מאוד

 

[א77]

עוד משהו קטן שירלי.

מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שפגש בפושע ישראל בגופו. מאותו פושע רחקו חמישים אמה כל אנשי העיר הישרים. ואילו הצדיק רבי לוי יצחק המכונה "סניגורן של ישראל" נצמד ובדווקא לאותו פושע, ודווקא ביום מן הימים הנוראים לישראל. וכה דיבר אליו הצדיק: מקנא אני בך ידידי הטוב. בי?! מתחנף אתה אליי?! האמנם מקנא אתה ברכושי?! או אוליי בכך שאני עושה כאוות חפצי מתוך פריקת כל עול מחייב?! לא. לא בזאת אני מקנא. מקנא אני בכמות חטאיך, שבקלות ובתשובה אמיתית מתוך אהבה לבורא עולם תוכל להפכם לזכויות... האמנם?! מקשה הפושע. אכן כן. משיב הצדיק. כל העושה תשובה מיראה, זדונות הופכים לו לזכויות. ואילו העושה תשובה מאהבה, זדונות הופכים לו לזכויות. כך לימדונו חז"ל. אם כך, מכריז הפושע, אם כך יש לי תרגיל מבריק. אעשה תשובה מאהבה, ובתרגיל קטן כזה ארויח יותר ממה שהרוחתי כל חיי בתרגילים קשים. וכבר אמרו שלא עבר יום הכיפורים עד שאותו פושע הפך לבעל תשובה גמור. לא בכדי כינו לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב "סניגורן של ישראל". וגררת אותי לנושא, אז אוסיף עוד משהו קט. הרי פעמיים בשנה נוהגים יהודים ללכת לנהר. פעם ראשונה בתחילת השנה בראש השנה להשליך חטאינו למים במנהג תשליך, ולקיים בממשות את ותשליך במצלות ים כל חטאותם (מיכה ז. יט). ואילו הפעם השניה היא לשאוב מים לאפיית מצות. מים שיהיו חייבים ללון לינת לילה עד ללישת המצות למחרת. אותן מים קרויים מים שלנו - מלשון לינה. בראש השנה כשזדונותינו הופכים לשגגות, כי הרי אנו שבים בתשובה מיראת יום הדין. ומה ערך לנו בשגגות? אנו משליכים אותן למים. ברם בערב הפסח. כאשר שבים אנו בתשובה מאהבה. שהרי פסח זכר ליציאת מצרים, על זה נאמר זכרתי לך חסד נעוריך "אהבת" כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. אם כן, אותן שגגות שהשלכנו למים בשעת מנהג התשליך הפכו הפעם לזכויות, שהרי שלא כבראש השנה, הפעם שבים אנו מאהבה, ובאים אנו ליטלם בחזרה מהמים. ולכן נקראים הם מים שלנו. היינו שלנו ממש. אלו הן היו זדונותינו שלנו שהפכו לשגגות. וכעת הן זכויות שלנו ולא של אחרים.

 

[א77]

במנחת חינוך יש משהו דומה

בענין הנחת תפילין. ולצערנו יש מי שחושב, הרי אמש חטאתי כ"כ ואיך איראה בפני מלך מלכי המלכים עם הטוטפות שבראשי, אותן טוטפות שהקב"ה עוטר בהם את ישראל בתפארה, וידועה קדושתם הגדולה מאד. ונתבאר מפורשות שאין כל מניעה להניחן בכל מקרה, ואדרבה ואדרבה, וזה גם משתמע מהרבה הרבה מקומות בספרים קדושים אחרים. זהו מעשה יצר הבא ואומר "עזוב". הרי הסתכסכת איתו כשעשית כך וכך, ואדרבה אותו יצר רוצה לנתק את הקשר בין האדם לבין אביו שבשמים. התשובה משמעתה בעיקר היא חרטה על העבר וקבלה על העתיד. את החרטה על העבר אנו רואים. קבלה לעתיד ייתכן שגם משתמע מדברייך. רק שצריך להרבות בעשייה חיובית וזכרון המעשה הלא טוב ישמשך רק לתועלת כדי לעשות רק טוב ולברוח מהלא טוב. בנים אתם לה' אלוקיכם (דברים יד, א). דעי לך שיש לך עסק עם אבא, הגם שהוא לא מרשה, אבל הוא אבא, אב רחום וחנון, ואינו דוחה כשהוא רואה בחרטתך כשהיא כנה. זה בכללי מה שנראה לי הנדרש להרגשתך.

 

[asaf2000]

"אין לך דבר העומד בפני התשובה"

תשובה פירושה וידוי, חרטה על העבר וקבלה לעתיד שלא לחזור על המעשים רעים. ""צריך שתדע, שאפילו אם אתה משוקע במדור הקליפות ואתה במדרגה תחתונה מאוד עד שנדמה לך שאי אפשר עוד להתקרב אליו יתברך, מחמת שנתרחקת מאוד ממנו אף על פי כן תדע, שאפילו במקומך גם כן שם תוכל למצוא אלוקתו ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך ולשוב אליו בתשובה שלימה כי לא רחוקה היא ממך..." "במקומות הנמוכים מאוד ורחוקים מאוד מהשם יתברך שם דיקא מלובש חיות גבוה מאוד בבחינת סתרי תורה, על כן מי שנפל מאוד, חס ושלום, צריך שידע זאת ששם במקומו דיקא יכול להתקרב להשם יתברך ביותר כי שם נעלם חיות גבוה מאוד..." "וצריך האדם לזהר מאוד לילך על דרך זה, כי הוא כלל ויסוד גדול למי שירצה להתקרב לשם יתברך לבל יאבד עולמו לגמרי, חס ושלום. כי העיקר הוא להרחק מעצמו עצבות ומרה שחורה בכל מה דאפשר, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך עיקר רחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות ומחמת שנופלים בדעתם על ידי שרואים בעצמם עוצם קלקולם, שרוב מעשיהם מקולקלים כפי מה שיודע כל אחד בנפשו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובם מיאשים עצמם לגמרי, רחמנא ליצלן, ואינם מתפללים בכונה כלל...על כן צריך האדם להשכיל מאוד על דבר זה, כי הרבה נפשותשקעו על ידי זה, כי היאוש, חס ושלום, קשה מן הכל. על כן צריך להתחזק מאודלילך עם הדרך הזה הנזכר לעיל לחפש בעצמו נקודות בכל פעם כדי להחיות את עצמו תמיד ועל ידי זה יוכל להתפלל בחשק ובחיות ובשמחה תמיד ולשוב אל השם יתברך באמת" "אסור לאדם ליאש את עצמו, חס ושלום, ואפילו אם הפל למקום שנפל, חס ושלום, ומונח בשאול תחתיות, רחמנא ליצלן, אעפ"כ אל יתיאש עצמו מהשם יתברך בשום אופן בעולם, כי גם משם יכולין להתקרב אליו יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו..." "אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן" "ההתבודדות היא מעלה גדולה עליונה מן הכל, דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר (או פחות) להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו...בדברי חן וריצוי ופיו. לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבהו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו..." (רבי נחמן מברסלב)

 

[harosh]

מחול לך...

היי לך! אדם שמבקש מחילה אז ודאי שמוחלים לו-בהנחה שהיא אמיתית. זאת ועוד, אין קשר בין לשמור תורה ומצוות לבין להיות דתיה. החשוב הוא להיות בשמחה ולהאמין שיש בורא לעולם. לאחר מכן מתחזקים -כל אחד לפי דרגתו. אין תחרות כאן. אדם נמדד לפי עצמו. כל אחד שונה מהשני. בסופו של דבר בודקים את המצוות מול העבירות (כמו מאזניים) ואז שופטים. אף אחד אינו יודע לעשות משפט אמת זה, אלא רק בורא עולם. ויכול להיות שאדם עשה מצווה אחת השווה לכל העבירות בעולם. אך כמובן אין מי יודע זאת ואל לנו לחשוב שעשינו מספיק מצוות, אלא להמשיך בדרכינו ולייחל לטוב ביותר. לא להפסיק את החיים ולהיות מתוסכלים כל הזמן, אלא להמשיך הלאה. עצם היות אדם יהודי כבר הוא צריך להיות בשמחה. צאי מהעצבות והכניסי שמחה בליבך, גם חיוך סתמי יכול לעזור. הביטי קדימה והמשיכי לשוט. בסבלנות ובסובלנות... איתך לכל אורך הדרך..... אריה.

 

[harosh]

תגובה ל shirly08

היי לך! אדם שמבקש מחילה אז ודאי שמוחלים לו-בהנחה שהיא אמיתית. זאת ועוד, אין קשר בין לשמור תורה ומצוות לבין להיות דתיה. החשוב הוא להיות בשמחה ולהאמין שיש בורא לעולם. לאחר מכן מתחזקים -כל אחד לפי דרגתו. אין תחרות כאן. אדם נמדד לפי עצמו. כל אחד שונה מהשני. בסופו של דבר בודקים את המצוות מול העבירות (כמו מאזניים) ואז שופטים. אף אחד אינו יודע לעשות משפט אמת זה, אלא רק בורא עולם. ויכול להיות שאדם עשה מצווה אחת השווה לכל העבירות בעולם. אך כמובן אין מי יודע זאת ואל לנו לחשוב שעשינו מספיק מצוות, אלא להמשיך בדרכינו ולייחל לטוב ביותר. לא להפסיק את החיים ולהיות מתוסכלים כל הזמן, אלא להמשיך הלאה. עצם היות אדם יהודי כבר הוא צריך להיות בשמחה. צאי מהעצבות והכניסי שמחה בליבך, גם חיוך סתמי יכול לעזור. הביטי קדימה והמשיכי לשוט. בסבלנות ובסובלנות... איתך לכל אורך הדרך..... אריה.