חטאים קטנים

מצחיק

לי זה מוסיף אריכות בלילות.....
אבל בוא לא נרחיב...מספיק האורך. מצטער.אבל לא. לא ניתן לעשות את אותם הדברים יחד וכתבתי על זה בעבר.בטח לא כמו שאתה לבד. כי בזוג הדברים כבר ייראו וייעשו אחרת. בכדי להיות בזוגיות אתה צריך להקריב,להתפשר,לוותר,להתגמש ועוד ועוד. אז כן ניתן לעשות את אותם הדברים בדיוק,אבל להתחשב ולקבל את רצונות וצרכי הצלע השניה. מה שבהחלט לגיטימי נכון וצודק. אבל רק כשאתה מוכן לזה ורוצה בזה באמת ובתמים. אחרת תמצא את עצמך נפרד ממישהי כל שנתיים-שלוש.(כבוד על הפז"מ). אצלי זה קורה הרבה לפני. כנראה שגם אני גבר מעאפאן מצוי. ולהודות בזה זו כבר מחצית הדרך לשינוי. למרות שצרת רבים חצי נחמה לטיפשים.
 

darling33

New member
LIKE

מתחברת מאוד למה שכתבת. אכן יש לי את החופש לעשות את מה שאני אוהבת ומה שעושה לי טוב בלי לדפוק חשבון למישהו יותר מדי...(טוב, לעצמי אני משתדלת). יחד עם החופש הזה אני בהחלט מעונינת להיכנס שוב לזוגיות. הפעם - עם עיניים פקוחות לרווחה. עם עמוד שדרה יציב.
 

יערית

New member
הדבר היחיד שהכנסתי

וזה מאד תלוי בפרטנר שיש לי- סקס משובח יותר, כל השאר נשארתי אני זו שאוהבת להראות טוב, לשתות, לבלות לטייל לראות הצגות לראות סרטים חופשות וכו'. אותה מפ'גרת נשואה רווקה או גרושה <הייתי הכי פחות זמן נשואה בכל שנות חיי 4 שנים נשואה, וגם אם יותר, אני לא מורידה מהנאות החיים, רק מוסיפה
>.
 
אני..

אוכלת פרלינים ופלינינים ספגטי עם היידים שותה יין מהבקבוק הולכת בבית ערומה בלי שיציקו לי מעשנת ג'וינטים לפעמים ישנה הרבה בטבע עושה וואטסו בים המלח יש לי הרבה יותר חברות וחברים (גרושים/גרושות ורווקים
) מרגישה יותר אשה, יותר מחוזרת, יותר נאהבת יותר מדברת, יותר מביעה, יותר אוהבת ועדיין, אין כמו ביחד.
 
מדהים !

פשוט מדהים. תראי כמה פירטת לגבי ההווה העכשווי שלך,כמה ניצוצות,כמה התלהבות,כמה שימוש במילים חיוביות, כמה הארכת כדי לתאר את מה וכמה שטוב לך. ובמשפט קצר אחד,כאילו מתוך השלמה כלשהי את חושבת שאין כמו ביחד.עדיין. אולי התכוונת שאין יותר את כל הדברים הנהדרים האלו שכתבת כשתהיי ביחד ? סתם מנסה לקרוא בין השורות.
 

יערית

New member
למה

שהביחד יהרוס את מה שיש בלבד?הכל תלוי בך ובמה שאתה לא מוכן שייקחו ממך! הדלת תמיד פתוחה למי שיש בעיה!!
 
טוב לי לבד

כי העולם שלי מלא וכי אני יודעת למלא ולהעשיר אותו. בטבע נבראנו זוגיים. הבדידות והיצר הם טריגרים למשוך אותנו להיות ביחד.. זה התיקון הכי גדול שיכול אדם לעשות. לא לבד אלא ביחד. זאת מראה והשתקפות ששום לבד לא יתן לך. זה מגע וקשר,חברות, קשיים והתמודדות, פחדים, שדים, ומה לא.. זה המקום שאנחנו נכשלים בו הכי הרבה וגם הכי הרבה צומחים ממנו. האהבה היא המהות שלנו והיא באה לידי ביטוי הכי טוב בזוגיות. נכון שקודם צריך האדם ללמוד לאהוב את עצמו ורק אח"כ יבוא ביחד מתאים ונכון לו, נכון שצריך לעבור האדם את ה"לבד" בשביל להצליח לחיות עם ה"ביחד", זה תהליכים שאין לזלזל בהם. בסוף בסוף נשמה, כולנו מחפשים אהבה, כתף רכה וחיבוק בלילה.
 

אייבורי

New member
אהבתי

אני מאמין שאת כל הדברים הללו אפשר לקיים בתוך זוגיות. [אולי למעט המחזרים הרבים] לפעמים אני תוהה, מדוע לא עושים אותם בפרק א.
 
התשובה

מאוד פשוטה במקרה הזה כי בפרק א' אנחנו נכנסים לרוב כשאנחנו יותר צעירים, טיפשים, נאיבים ותמימים, ורק לאחר שזה נכשל אנחנו לומדים מה היה טוב ומה לא במה טעינו ומה אפשר לשפר ועם כל זה ממשיכים הלאה
 
מסיבות אבולוציוניות..

פרק א' מתמקד בהקמת משפחה. אנחנו מחפשים בני זוג עם תכונות משלימות אותנו כדי שהגנים של הילדים יהיו משובחים יותר.. הולכים על ההפך מאיתנו.. והרבה פעמים זה אומר "לבטל" את עצמך כדי להסתדר עם הצד השני. בפרק ב' אתה כבר מחפש מישהו יותר כמוך.. אם אתה טיפוס צהוב, תחפש מישהי צהובה. מקסימום אדומה.. ליד. אם אתה טיפוס כחול, תחפש מישהי כחולה..מקסימום ירוקה.. ליד. הפרמטרים לבחירה הם יותר אישיים (מה מתאים לך) ופחות איזה ילדים הייתי רוצה ממנו.. חוץ מזה שאנחנו מתחתנים צעירים ולרוב גם לא מודעים ועושים הרבה טעויות. ובנוסף, אנחנו משתנים ולא תמיד בקצב של בן הזוג. מורכב העסק.
 

Prince315

New member
את אותם

חטאים, רק שאין תופעות לוואי של פרצוף חמוץ וביקורת "בונה" ....... מתאפרת <מבלי שיאמרו לי: "למה הצבעי מלחמה האלה?" מתלבשת יפה <מבלי שיאמרו לי "לאן את כבר הולכת?"> אוכלת שוקולדים <מבלי שיאמר לי: "תזהרי את תשמיני" יוצאת לבלות "מבלי שיאמרו לי "עזבי, למה? בבית יותר טוב" יש משחק מקדים מלווה בהשקעה מדושנת עונג ולא פרזיט שחושב שאנחנו נדלקות בלחיצת כפתור. אוכלת במיטה <הוא לא סבל את זה> שרה במקלחת <מבלי שתזרק הערה שאני מזייפת- שיגיד תודה, שלא זייפתי במקום אחר
> מנקה ורוקדת <מבלי שיאמר לי שאני משטתה> מציירת עד אור הבוקר <מבלי שיתלונן שאני מזניחה אותו> בוהה בטלויזיה כבויה <מבלי שיחשוב שיצאתי מדעתי> לוקחת את הזמן להבין את עצמי <מבלי שמישהו יתלונן שאני מסתגרת> שותקת <מבלי שיאמרו לי "מה קרה?"> משאירה את הנעליים בסלון, את הבגדים בחדר אמבטיה, את המשקפיים בפריזר, את הסלולרי בחדר עבודה, ואת התחתונים בחדר שינה <מבלי שיאמרו לי: "אני יודע בדיוק היכן היית ומה עשית מהרגע שנכנסת הביתה, בכל מקום את משאירה משהו" קפוץ לי!! אנשים חיים כאן!! לפני השינה הכל חוזר למקום, מה הלחץ? בקיצור, תמיד חטאתי, השאלה היא איך אוכלים אותי
 
למעלה