חחחח

[סיטרא]

חחחח

אשכרה נחסמתי מהפורום. טוב, האינטליגנציה שלי כבר לא בשמיים הקסם האישי נמוג כצפרירי שחר. (תזכורת לעצמי: אל תהיה משורר, סופר, מסאי, פרוזאי, פיליטונאי, מחזאי, תסריטאי, סאטיריקן, כתבן, עורך, מבקר, מגיה, בא והולך, את יודעת) והסקס-אפיל גם הוא, קבור אי שם בקבר אחים יחד עם הרוך, התום וחדוות הנעורים. אבל בכל זאת, אני בנאדם. קיים. עובדה מוגמרת. תופס נפח ומשקל סגולי. נושם, מעשן, שותה, מדבר סרה, מלהג ונוטף זימה לא מוצא מנוח, שבר כלי, אורו של עולם, טוען לכתר, השפל שבאדם, דובדבן בקצפת, מגלה טפח ומכסה טפחיים, ברנז'אי ואלכימאי. חרטטן ומגלומן נרקסיסט והומניסט. ובזאת באתי על החתול, שי "מיאו-צה-טונג" סיטרא.