חזר הצ´ק ../images/Emo12.gif
אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלי, חול המועד הזה נותן לי המון אויר לנשימה.... הקטנה בגן עד ארבע, הגדולה בצהרון עד חמש ואני עובדת עד אחת. כך שיש לי 3 שעות לעצמי במשך שבוע שלם.......לא משנה שמכל הימים הברוכים האלה מיציתי רק את יום שני (שלשום). החלטתי שזה יום שכולו שלי...שלחתי את הבנות לגן, את הבעל לעיסוקיו,אירגנתי את הבית במהירות הבזק,לקחתי סרט מהספריה, הכנתי לי אוכל והנחתי אותו בקפידה על השולחן מול הטלביזיה, והתפנקתי לי שעתיים שלמות. את השינה שבאה לאחר מכן החשבתי כקינוח.... התעוררתי כשבעלי החזיר את שתי הבנות מהצהרון, ישוב מולי, מתבונן בי ואומר... "אני לא רוצה להרוס לך את היום הזה, אבל חזר לנו צ´ק" מה?????????? אני אומרת "איך יכול להיות"? כן, הוא אומר, צ´ק מהצהרון.... עד מחר אם לא נשלם, הילדה לא תוכל להכנס לגן". כמובן שהעיתוי לזה שהבנק היה סגור היה עיתוי שלקוח מאחד מחוקי מרפי. את השינה הרגועה שלי החליפה עצבנות קודרת וחוסר סבלנות משווע.ואני עדיין לא מבינה איך קורה לנו דבר כזה. כל היום עבר עלי במחשבות, בהירהורים, בעצבים... היום החופשי והנעים שלי הפך ליום סיוט..."מחר, על הבוקר, תלך אליהם ותשלם, אתה מבין?, לא יכול להיות שזה קורה לנו, איך זה?" התרסתי בחוסר סבלנות. לפני רגע קיבלתי טלפון מבעלי: "את שומעת, לא תאמיני, לא חזר לנו צ´ק בסוף" " מה זאת אומרת, לא חזר צ´ק" שאלתי............."נשבע לך, אמרתי להם שבאתי לשלם את החוב, הם בדקו בתיק, אמרו לי שהכל אצלנו בסדר, ושהם התבלבלו בשם משפחה לאותו שם של ילדה........" עכשיו, אני לא יודעת אם לצחוק או להתעצבן... לצחוק כי זה לא היה נכון... להתעצבן על שהרסו לי אתמול את היום....... במחשבה שניה, מעדיפה את האופציה הראשונה.....
אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלי, חול המועד הזה נותן לי המון אויר לנשימה.... הקטנה בגן עד ארבע, הגדולה בצהרון עד חמש ואני עובדת עד אחת. כך שיש לי 3 שעות לעצמי במשך שבוע שלם.......לא משנה שמכל הימים הברוכים האלה מיציתי רק את יום שני (שלשום). החלטתי שזה יום שכולו שלי...שלחתי את הבנות לגן, את הבעל לעיסוקיו,אירגנתי את הבית במהירות הבזק,לקחתי סרט מהספריה, הכנתי לי אוכל והנחתי אותו בקפידה על השולחן מול הטלביזיה, והתפנקתי לי שעתיים שלמות. את השינה שבאה לאחר מכן החשבתי כקינוח.... התעוררתי כשבעלי החזיר את שתי הבנות מהצהרון, ישוב מולי, מתבונן בי ואומר... "אני לא רוצה להרוס לך את היום הזה, אבל חזר לנו צ´ק" מה?????????? אני אומרת "איך יכול להיות"? כן, הוא אומר, צ´ק מהצהרון.... עד מחר אם לא נשלם, הילדה לא תוכל להכנס לגן". כמובן שהעיתוי לזה שהבנק היה סגור היה עיתוי שלקוח מאחד מחוקי מרפי. את השינה הרגועה שלי החליפה עצבנות קודרת וחוסר סבלנות משווע.ואני עדיין לא מבינה איך קורה לנו דבר כזה. כל היום עבר עלי במחשבות, בהירהורים, בעצבים... היום החופשי והנעים שלי הפך ליום סיוט..."מחר, על הבוקר, תלך אליהם ותשלם, אתה מבין?, לא יכול להיות שזה קורה לנו, איך זה?" התרסתי בחוסר סבלנות. לפני רגע קיבלתי טלפון מבעלי: "את שומעת, לא תאמיני, לא חזר לנו צ´ק בסוף" " מה זאת אומרת, לא חזר צ´ק" שאלתי............."נשבע לך, אמרתי להם שבאתי לשלם את החוב, הם בדקו בתיק, אמרו לי שהכל אצלנו בסדר, ושהם התבלבלו בשם משפחה לאותו שם של ילדה........" עכשיו, אני לא יודעת אם לצחוק או להתעצבן... לצחוק כי זה לא היה נכון... להתעצבן על שהרסו לי אתמול את היום....... במחשבה שניה, מעדיפה את האופציה הראשונה.....
