חזרתתתתתי
נו טוף, אז הלכתי ככה בחשאי, מבלי להודיע לאפ´חד. סתם רציתי להיעלם לי למחוזות מתוקים. הגעתי אליהם. נגעתי בהם. חוויתי אותם. וחשבתי עליו... נסעתי מכאן לנפוש, לסדר מחשבות ומה קורה? בתוך השמים הכחולים המדהימים שמשולבים בגשמים ריגעיים, טיפות קטנות גדולות...בתוך כל זה ראיתי את פניו. נגעתי בחולות הלבנים, עשיתי ריצת בוקר כמו בסרטים, נשמתי את האוויר הקריר- חמים, הבטתי אל האיים הקטנים באופק...וראיתי אותו. הייתי במקומות בהם טיילנו, ונזכרתי כל פעם מחדש. נזכרתי בריחות וחוויתי אותם שוב, נזכרתי בחיבוק שלו כשהבטנו לעבר השקיעה. נזכרתי בחיוך שלו כשהביט בפניי המתפעלות מיצירת האלוהים המדהימה. נזכרתי בריח שלו כשגופו עטף את גופי, מול שמים כהים מלאים בכוכבים,כשחטאנו בנודיזם... חוויתי אותו שוב ושוב...והתגעגעתי. הלכתי לסדר מחשבות, לסדר את הנפש, להתחבר לעצמי ולעצמאות שלי...והתחברתי אליו יותר מכל... כל שרציתי זה לחזור ולבדוק את רגשותיו, כשבליבי תקווה ואמונה שהוא חש אותו הדבר...אשליה מתוקה... חזרתי. התבדיתי(היה צפוי). חייו ממשיכים, הוא חובק מישהי אחרת (לא משהו שלא ידעתי לפני הנסיעה), והתקווה בלב התנפצה. כואב, מעצבן...הלכתי לסדר מחשבות, עתה צריכה לסדר אותם מחדש. נהניתי מאוד, להיחזכר לחוות דברים חדשים עם הדברים הישנים... עתה צריך להמשיך הלאה, בלעדיו...(איך?) Mאיה. שבה הבייתה.
נו טוף, אז הלכתי ככה בחשאי, מבלי להודיע לאפ´חד. סתם רציתי להיעלם לי למחוזות מתוקים. הגעתי אליהם. נגעתי בהם. חוויתי אותם. וחשבתי עליו... נסעתי מכאן לנפוש, לסדר מחשבות ומה קורה? בתוך השמים הכחולים המדהימים שמשולבים בגשמים ריגעיים, טיפות קטנות גדולות...בתוך כל זה ראיתי את פניו. נגעתי בחולות הלבנים, עשיתי ריצת בוקר כמו בסרטים, נשמתי את האוויר הקריר- חמים, הבטתי אל האיים הקטנים באופק...וראיתי אותו. הייתי במקומות בהם טיילנו, ונזכרתי כל פעם מחדש. נזכרתי בריחות וחוויתי אותם שוב, נזכרתי בחיבוק שלו כשהבטנו לעבר השקיעה. נזכרתי בחיוך שלו כשהביט בפניי המתפעלות מיצירת האלוהים המדהימה. נזכרתי בריח שלו כשגופו עטף את גופי, מול שמים כהים מלאים בכוכבים,כשחטאנו בנודיזם... חוויתי אותו שוב ושוב...והתגעגעתי. הלכתי לסדר מחשבות, לסדר את הנפש, להתחבר לעצמי ולעצמאות שלי...והתחברתי אליו יותר מכל... כל שרציתי זה לחזור ולבדוק את רגשותיו, כשבליבי תקווה ואמונה שהוא חש אותו הדבר...אשליה מתוקה... חזרתי. התבדיתי(היה צפוי). חייו ממשיכים, הוא חובק מישהי אחרת (לא משהו שלא ידעתי לפני הנסיעה), והתקווה בלב התנפצה. כואב, מעצבן...הלכתי לסדר מחשבות, עתה צריכה לסדר אותם מחדש. נהניתי מאוד, להיחזכר לחוות דברים חדשים עם הדברים הישנים... עתה צריך להמשיך הלאה, בלעדיו...(איך?) Mאיה. שבה הבייתה.
