חזרתי!!
עם המון המון חוויות שאני לא בטוחה שדפי הפורום מסוגלים להכיל. או לפחות לא בצורה שלא תשעמם אתכם עד מוות
עקבתי טיפה טיפה אחרי מה שקרה כאן ואני חייבת להעיר הערה ל-Phoebs שנראה כי הפכה לאחת הקבועות כאן (וטוב שכך
בכל מקרה , את ומרקוס בהחלט נראים ממש ממש יפה ביחד. זה ככה...על קצה המזלג.
בכל מקרה אתחיל ואנסה לספר בקצרה (לא נראה לי שילך אבל שווה לנסות לא) אני לגמרי
גם בגרמניה וגם באלכס. בעיקר באלכס כמובן. היו לי שבועיים מדהימים שאי אפשר לתאר במלים. בילינו כל כך הרבה ביחד ונחתתי בארץ לפני שעה ומשהו - שתבינו, לא ישנתי כבר יומיים. בכל מקרה חזרתי ואמא שלי אמרה שאבא שלי התחיל לקבל את כל העניין לאט לאט ושהוא כבר פחות אנטי. אין לכם מושג איזו הקלה זאת! יותר אני לא אצטרך להחביא את יקירי מעיני אבא´לה. האמת, אני מאוהבת עד מעל לראש בבן אדם הכי מדהים בעולם. כל התקופה שהיינו ביחד הוא פינק אותי בצורה ממש מזעזעת, הוא ממש קלקל אותי, שילם עלי בכל מקום, הכין לי ארוחות בוקר והביא לי אותן למיטה, הרעיף עלי מתנות והיה הכי סבלני שבעולם איתי בקטע של השפה. התחלתי להבין טיפה ולנסות לדבר אבל זה ממש לא קל לי והוא נאלץ לדבר במקומי ושלושה ימים לפני החזרה שלי ארצה היה לנו ריב ועניין השפה היה אחת הסיבות לריב. הריב הרציני הראשון שלנו...התחלתי לבכות כמובן אבל השלמנו תוך שעתיים והוא קנה לי שלושה דובים חמודים ולקח אותי בערב למקום ממש מיוחד. לא צריך לציין שהיה לי ממש קל לסלוח לו
פתאום כל הדברים הרומנטיים שעד לא מזמן אמרתי עליהם "איכס קיטש" נראים לי יפים. כל המרירות שהיתה בי כלפי המושג הזה אהבה נעלמה. היום בלילה אלכס הסיע אותי לשדה התעופה והיה לנו ממש קשה להפרד. למען האמת עשיתי שם סצינה - בכי איום ונורא. וזה לא שבכיתי בהיסטריה, פשוט כל כך לא רציתי להפרד ממנו שירדו לי דמעות בלי הפסקה, הרטבתי לו את כל הסוודר. דיברנו והחלטנו שאני אסע אליו לשוויץ מוקדם ממה שתכננו, משהו כמו עוד חודש. ואז הוא מגיע ארצה ביום ההולדת שלו (בסביבות 20.3) אני בכלל לא מתארת לעצמי איך אני מעבירה את החודש הבא בלי לראות אותו. איך בכלל מתמודדים עם זה? אוף
ההורים שלו היו מקסימים. הסתדרנו מעולה ואמא שלו לא היתה מפחידה כמו שתיארתי אותה מהסיפורים שלו. אבא שלו היה חביב עוד יותר ואפילו זרק אי איזו הערה על נישואין במן חצי צחוק שגרם לאלכס להשתעל במשך רבע שעה אל תוך כוס התה שלו. היה משעשע
אכלנו והוא אמר : " אלכס אומר שהיית רוצה להישאר בגרמניה ". " כן בוודאי " עניתי " אבל קצת קשה למצוא עבודה ולקבל אישור מגורים קבוע בלי גרמנית טובה ..." " מה הבעיה" אבא שלו אמר עם חיוך " תתחתני עם גרמני ". כמעט התעלפתי מרוב מבוכה
אבל בסופו של דבר כולנו צחקנו. בכל מקרה אני בטוחה שיהיה לי עוד המון מה לספר אבל אני חייבת לעשות טלפון לחמודון שלי לפני שאני נרדמת על המקלדת (ועוד שעה ומשהו רצה לעשות סידורים). אשמח לשמוע מה פספסתי כאן בשבועיים שלא הייתי. קרן, שלי מה קורה איתכן? גל - אם בא לך תשאירי לי מספר איי סי קיו או תשלחי לי אותו במייל, משום מה אני לא מצליחה לאתר את האי מייל שלך.
עם המון המון חוויות שאני לא בטוחה שדפי הפורום מסוגלים להכיל. או לפחות לא בצורה שלא תשעמם אתכם עד מוות
