ילדים ....
דבר ראשון את ממש לא פחדנית, אם הגעת עד לאן שהגעת, לקחת סיכונים ואת ממשיכה איתם הלאה, זה אומר שיש לך אומץ והרבה. הפחדים שאת חווה הם פחדים טבעיים למדי, אז בבקשה, את מוזמנת לתת קצת קרדיט לעצמך ! ממני כבר קיבלת ... אני תמיד מנסה להתסתכל על נושא הילדים בצורה אחרת, למרות שגם אני מפחדת מהנושא. אני רואה אותו בתור ילד שסבל הרבה, בעיקר בגלל האבא הבהמה שלו ! ואני כ"כ מקווה שהוא לא ייתן לילדים שלו להגיע למצב הזה. בקשר לילדים - הוא תמיד אומר לי, אם היה לנו כסף - "היינו עכשיו מביאים ילדים, אבל אני לא יכול לעשות את זה לילד שלי, ולתת לו לחיות במחסור כמו שאני עברתי", לפעמים זה מלחיץ אותו שאף פעם לא יהיה מספיק, ושהוא לא יסכים שנביא ילדים ... ואני צוחקת ואומרת לו, שאני אעיף אותו אם הוא לא ייתן לי להיות אמא צעירה וחמודה. החלטתי לסמוך עליו בנושא. אל תרחמי עליו נשמה, אמרתי לך, אסור לרחם על אנשים, תרחמי בלב בשקט, שהוא לא ידע, ואל תנסי לתקן דברים שלא עשית, זהו מאבק שאת תפסידי בו. תאהבי אותו, מה שאת כבר עושה, האופטימיות שלך, היציבות שתבוא יום אחד, והזוגיות בינכם - היא שתהפוך אותו לאופטימי. לצערנו, צלקות אי אפשר למחוק, אפשר לנסות ליפות אותם .... זהו, אני רואה ששלחת מייל, כדי שלא נהרוס את הפורום, נשתמש בו רק לדברים אינטימיים, יום כתום נשמתי, וסוף שבוע מדהים, אני מקווה שאני לא משגעת אותך יותר מידי, תבטיחי לי שתכתבי רק שיש לך זמן, אני לא רוצה להפריע לעבודתך, נשיקות, שלי