חזרתי..

[לה לה לה לה]

חזרתי..

אז חזרתי הערב מ-10 וחצי ימים בצרפת. היה שמח, עצוב, צחוק, בכי, ריבים, חיבוקים, געגועים, כיף. היה הרבה דברים, ללא ספק היה מעניין ובימים האחרונים כבר לא רציתי לחזור (נו, לפני זה די כן, מדי פעם). אם לא ציינתי, נסעתי עם 11 אנשים מהחוג ציור+המורה המלך (באמת באמת), אלה אנשים שההכרות שלי איתם היא אפסית עד שטחית ועכשיו היינו 10 ימים אחד בתוך התחת של השני בתת תנאים בפריז. היה מציק ומעצבן לפעמים אבל בסך הכל, אני לא מתחרטת שנסעתי (היו לי המון התלבטויות, כיאה לי) והכרתי כמה אנשים נחמדים.. (הייתי אמורה לחזור ביום ראשון, כלומר ה-18 ולבוא למפגש ואז לפני כמה ימים הודיעו עלך דחיית הטיסה ל-19, הייתי בטוחה שאני אפסיד את המפגש, אבל אפילו לא אורגן אחד כזה, אני מאוכזבת ושמחה בו זמנית.

 

[Conspiracy]

ללושקה ../images/Emo24.gif

אני כה שמחה שחזרת! אז נהנת? את שמחה שטסת בסוף? איפה ישנתם? תנאים טובים? למה בכי וריבים? אממ.. זהו, התגעגעתי!

 

[QuEeN oF mE]

שלווום!

מבינה אותך בקטע של הגעגועים ובכי וכל זה..למרות שלא התנסיתי בזה אמנם.. אבל שמחה שלפחות היה לך כיף והכל! ופריז....ווווואווווו אני אוהבת כ"כ!!!

 

[באדוּלינה]

שלום יפה שלי

אני מחכה לראות תמונות וציורים שלך. למה תת תנאים? אני אישית לא מתה על פריז...מצאת לך איזה צרפתי נחמד?

אני דורשת יותר פרטים על הבכי והריבים והכל. מה קרה? התגעגעתי אלייך יפתי!

 

[דיתוּש]

ללושקה!

איזה אנשים נחמדים היכרת? איך היה? מה היה? אני שמחה שנסעת וש(איכשהו)נהנית!!!

..."כמה טוב שבאת הביתה..." חחח

 

[לה לה לה לה]

איזה חמודים!

איך גרמתם לי לחייך!

בכל מקרה, בקשר לבכי ולריבים. האיש שאירגן את הכל ונסע איתנו בתור "מדריך"/"סוכן" או מה שזה לא יהיה היה פשוט ממש ממש חרא של בנאדם...כל כך כל כך שנאתי אותו....רובנו בעצם. והוא ממש דפק אותנו, הובטחו לנו משפחות יהודיות במרכז פריז אך למעשה, לאחר 3 לילות אצל זוג זקנים יהודים בפרברי פריז (שגם הם עלו בהרבה בעיות, כאבי ראש ויסורי מצפון) היינו בדירה מגעילה ומוזנחת איפשהו בקצה פריז- ומכאן התת תנאים. לא היה לנו אוכל, למרות שהובטחו 3 ארוחות ביום, את מעט האוכל שהיה קנינו בכספנו, המצעים היו מגעילים, הדירה הייתה ממש מגעילה ובימים האחרונים ישנו בה כולנו- 13 אנשים, מה שהיה כרוך בדוחק ובצפיפות רבים. בהקשר הזה גם רבתי עם האחראי הזה...כלומר...לא ממש רבתי, יותר הוא צעק עליי בהיסטריה ובצורה מפחידה אחרי שהסתכלתי עליו במבט של "אני לא סובלת אותך" ומכיוון שגם ככה הייתי במצב רוח מעורער התחלתי לבכות, מה שאני ממש לא נוהגת לעשות סתם כך בחיי היום יום. אחר כך הוא עזב להונגריה, מה שאולי היה טוב בשבילנו אבל היה חרא של דבר מצידו לעשות, כי הוא השאיר את המורה, שבכלל לא מכיר את פריז ולא כלום עם 12 ילדים בעיר זרה, ספר זרה,דירה מגעילה ובלי אוכל. חוץ מזה, היינו בכמה מקומות יפים, היו אנשים טובים ברובם ובסך הכל היה חביב ואני שמחה שנסעתי (ואפילו עם המועד ב במתמטיקה יצא בסדר, כי קיבלתי באלון 06- 84 וציון סופי של 91, ככה שהכל יצא בסדר). האנשים הנחמדים- זה 2 בנות שהייתי מיודדת איתן עוד בישראל ועכשיו הכרנו יותר טוב ו-2 בנים שלמרות הכרות של שנה-שנתיים איתם, אף פעם לא החלפנו מילה, ועכשיו התיידדנו לנו... ציורים גם ציירתי, אך הם לא ממש על המחשב, וגם לא כולם גמורים עדיין, צריך להוסיף לחלקם צבע...לכשיהיו גמורים, אעלה לכאן את אלה שאהיה מרוצה מהם, בתקווה שיהיו כאלה.. זהו..מוזר להיות בארץ, מוזר להיות בבית. מוזר לקום בבוקר לבד, בלי 12 אנשים מסביב.

 

[QuEeN oF mE]

אויש..

זה נשמע כמו סרט רע המדריך הזה..מה זה הדבר הזה? ועוד שילמתם לו כסף? ואו..אולי תתבעו אותו? בכל מקרה..אני שמחה שהצלחת לטייל קצת בפריז..ואני ממליצה לך לנסוע אולי שוב מתישהו..אם לא הספקתם לראות הכל..