חזרתי..

ad110

New member
חזרתי..

אז ככה. אולי יש פה מישהו שזוכר, אולי לא אבל לפני 3 חודשים בערך, עמוס- החמוס המהמם שלי, ברח,נמצא על ידיי איש רע מאוד שזרק אותו "איפשהו".. ומאז כל חיפוש עלה בתוהו, עם כל התקווה האדירה שעדיין יש בי. בכל מקרה, היום יש לי את גומי,החתיך החדש.. וקודם כל רציתי לאמר המון המון המון תודה..כי פה מצאתי את האנשים הטובים ביותר כשהיה לי קשה,עצוב ומתסכל עם עמוס.. אחרי שנת החורף שלי, ועם הגעתו הטרייה של גומי אל ביתי..יש לי שאלה.. בניגוד לעמוס, שהיה קריזיונר רציני וחורר אותי עד מוות..גומי אדיש, שקט..נוח להפליא..אבל לעיתים אפילו משעמם..הוטרינר אמר שהוא מקסים,בריא ויפיפה.. אבל הוא לא בקטע של לשחק, ולא של לטייל (אני חוששת שהוא שונא אותי בתור זו שניסתה לשים עליו ריתמת טיול..),רוב היום הוא נח ואוכל..ולא עושה "פקפקפקפק" כמעט! אין שום צעצוע שמעניין אותו חוץ מלהכנס לפחים ולפזר המון ניירות...וגם זה משעמם אותו זריז.. נשמע מוכר? תודות רבות, מאז ינואר, וגם עכשיו!
 

WTR

New member
מזל טוב על החמוס החדש ../images/Emo13.gif

אני זוכרת אותך, קשה לשכוח סיפור כזה נוראי...
בן כמה גומי? איזה צעצועים יש לו? הוא היה חמוס יחידי אצל הבעלים הקודמים? בד"כ הכנסת חמוס אחר תגרום לחמוס הנוכחי לקפצץ ולשחק (אחרי השלב של הנשיכות וההפרחות...) ו"תעיר" אותו קצת, לפחות לתקופה מסויימת. יכול גם להיות שהוא קצת עצוב כי הוא לא מכיר אותך ואת הבית החדש. כמה זמן הוא אצלך?
 

ad110

New member
../images/Emo45.gif

וואו, הערכה על הזיכרון :) ...גומי בן חמישה חודשים..והוא אצלי כשבוע.. ישלו כל צעצוע מרעיש ונשכן של תינוקות/חמוסים.. ..זהו, אצל הבעלים הקודמים (והמקסימים,יש לציין,מה גם שהבעלים הקודמים הוא עצמו וטרינר..!) הוא חי עם האמא, ועם עוד אח.. הייתי מאוד מאוד שמחה להביא לו עוד חבר/ה, העניין הוא שבין כה אני ...סטודנטית מצויה וענייה, כך שרוב החסכונות היו בדיוק לשם המטרה הזו, אבל לא באמת בניתי על אחד נוסף בשלב זה.. כולי פחדים שהוא לא יאהב אותי, לא יתרגל לשם..לא ירצה לצאת לטיולים/לשחק.. פשוט כי עם עמוס זה היה קצת יותר קל..על אף המזג החם שהיה לו..
 

WTR

New member
אל תדאגי../images/Emo24.gif

שבוע זה לא הרבה זמן.. יכול להיות שהוא עדיין קצת מפוחד מהסביבה החדשה והוא יפתח לאט לאט.. יכול להיות שהוא לא אוהב צעצועים מרעישים, נסי להביא לו צעצוע עם פעמון, בובות פרווה של ילדים, צינורות, אפשר גם שקיות ניילון כל עוד את משגיחה שהוא לא נחנק בפנים. וגם, יכול להיות שהוא פשוט עם אופי רגוע... שזה משהו שצריך להעריך אצל חמוסים
אם תתרגלי איתו ממש כמו כלב- לקרוא לו בשם ולהביא חטיף כשהוא בא- רוב הסיכויים שהוא יבין שזה השם שלו. זה עדיין לא אומר שהוא יגיע כל פעם שתרצי
אבל לפחות אולי יסתכל לכיוון שלך... ועדיין לא הכרתי חמוס שלא אוהב טיולים. נכון, הקטע של הרתמה פחות נחמד, אבל אח"כ מגיע הכיף... נסי לקחת אותו למקומות שונים, כל חמוס אוהב דברים אחרים - דשא, חול, ים וכו'... רק לא לטייל בשעות החמות. נשמח להפגש עם תרצי, בטח ונוס שלי תעיר אותו קצת
 

ad110

New member
אינלך מושג כמה אני מעריכה :)

האופי הרגוע זו אכן ברכה אבל זה לא ייאמן, קניתי היום צעצועים אחרים, פעמונים..מה לא. וחטיפים אחרים הוא פשוט לא מעוניין אפילו החטיפים לא עניינו אותו! אני תוהה אם יש דרך לרצות אותו...כ"כ חבל לי.. הוא כזה פשוש, ואני לא מצליחה לעשות אותו מבסוט!
 
החוסר עניין שלו עם צעצועים קורה כשהוא בחוץ ?

משוחרר איתך ? או בתוך הכלוב ? ( אם הוא נמצא בתוך אחד כזה ) אני יכול להגיד לך מנסיון שלי עם טקילה שלי שהיא כאילו עושה עליי חרם כשהיא בכלוב שלה....ולא משחקת עם כלום...היא כאילו ומחכה שאני אשחרר אותה בחדר בשביל לשחק עם כל מה שהיא רואה..הוצאת אגרסיות לפניםםםם D:
 

ad110

New member
הוא כמעט ולא נמצא בכלוב..

הקציתי לו חדר בבית, הצעצועים שלו מפוזרים פה, ישלו אוכל ומים בשפע והמון מקום התרוצצות ומחבוא. כשיש לי זמן ממש ללכת אחריו ולוודא שהוא לא עושה צרכים בכל מקום אני משחררת אותו בכל הבית או במרפסת, שם ישלו כלוב, אם ממש בא לו עליו... הוא לא מגיב אפילו לחטיפים שקניתי לו היום במיוחד כדי לשבח אותו כשמדיי פעם הוא לא מתבלבל,ורץ לפינת שירותים שסידרתי לו!
 

סיוונוש

New member
נשמע כמו בולי שלי...

בולי אצלי כבר שנה... הוא באמת חמוס לא שיגרתי... די אדיש.. שקט... לא אוהב לרוץ הרבה.. ולקח לי זמן לגלות מה מדליק אותו. הפעם הראשונה שבולי ביקבק אצלי (כמו שחמוס מצוי אמור לעשות) זה כשעשיתי בייביסיטר על החמוסים של מור (שבלול)
אני קוראת לזה חמוס שנטי
!!!! לעומת המון חמוסים שאניי מכירה בולי הוא סופררררררר בטטה. מה שמדליק אותו בדר"כ זה שקיות, איזה צעצוע שקניתי ב-10 ש"ח שמותחים לו את החוט והוא מתחיל לרעוד את דרכו קדימה, קונג שהוא מעביר כל יומיים למקום אחר, וכן, החתול גורם לו לבקבק בטירוף! וכמובן שאני רודפת אחריו בבית... וקופצת לו מפינות. גם בולי לא לא מת על טיולים, אבל כן על רביצה על הדשא
אני אומרת- תהני מגומי השנטי! ככל שהזמן יעבור תלמדי מה מדליק אותו.. מה שטוב בזה שהוא בקושי כועס, ואין לו נטייה לנשיכה (מה שגורם לילדי גן הילדים להנות ממנו מאוד!!!) הוא יכול לאהוב לישון עלייך
 

The Shablool

New member
חחח...

לא ידעתי על הביקבוק הראשון שלו. איזה כיף גם שהוא אוהב את החתול
 

סיוונוש

New member
אכן כן מור...

הביקבוק הראשון היה עם הקטנטנים שלך
למרות שהגברת שלך החליטה לצעוק כמו קוף במצוקה..... ולחלק נשיכות... מאז בולי למד לבקבק כמו חמוס טוב! ואם החתול מסתתר לו מאחורי הפינות וקופץ עליו?? אז בכלל הוא מבקבק כמו משוגע!!!!
 

The Shablool

New member
אני רוצה לחזק את מה שנאמר

ששבוע זה לא מספיק זמן. יקח זמן עד שהוא יתרגל אליך וירגיש בנוח, זה תהליך הדרגתי קורה מחודש לחודש ומיום ליום. תני לו זמן. אני אפילו הייתי מחכה כמה שבועות עד הטיולים (דרך אגב, וידאת שהוא מחוסן?). זה נכון שיש חמוסים שמתרגלים מהר יותר, אבל לפחות במקרה שלי זה לקח זמן. חמוסים שונים מאוד באופיים אחד מהשני והגיוני שגומי הוא פשוט חמוס רגוע. כמובן שעדיין צריך להיות ערניים להתנהגות שלו ולראות אם הוא אוכל ושותה ולא אפטי. גם חמוסים רגועים משחקים ועושים בוקבוקבוק, זה יקרה יותר ככל שהוא ירגיש בנוח בבית החדש ואיתך וכשתלמדי מה הוא אוהב. גם החמוס שלי, למשל, לא מבקבק הרבה (ביחס לחמוסה או לחמוסים אחרים) אבל כשממש משמחים אותו הוא עושה כמה בוקים. אני ממליצה ללטף הרבה ולתת חטיפים וגם לשחק במשחקים של דגדוגים, לנסות להפתיע אותו ולרוץ אחריו ברחבי הבית, להפוך אותו בעדינות, להניף לאוויר, לזרוק (אם יש לך משהו רך כמו פוף את יכולה לזרוק אותו עליו בעדינות אחרי שהנפת אותו באויר, החמוסים שלי מתים על זה), לזרוק עליו ניירות מקומטים (המממ... נשמע קצת כמו התעללות בחמוסים) או למלא בהם קופסת קרטון, לקנות לו צינור של מיבש כביסה. אם יש לך שטיח פרוותי (כמו שטיחון של אמבטיה עם שערות עבות ושעירות) זה יכול ממש להדליק אותו עם תעבירי את היד שלך מהר בתוכו. זה עובד גם בחוץ עם דשא או ערמת עלים יבשים. כמו שכבר הזכירו כאן ה-להיט בקרב כל החמוסים, רגועים או לא, הוא השקיות המרשרשות. תגזרי את הידיות ואת הצד הסגור מטעמי בטיחות ועם הרבה רשרושים מצדך אני בטוחה שהוא יאהב את זה. בהנחה שהוא בריא והכל בסדר אני בטוחה שתמצאי דברים שמשמחים אותו. זה טבעי שיכול לקחת זמן, שבועות וחודשים, עד שממש תרגישי שהוא שמח ומשחק וקשור אליך. אם הוא טיפוס רגוע הוא ישחק פחות מיזמתו אבל עם עידוד מצידך הוא יהנה לשחק במשחקים האהובים עליו. אשמח לשמוע אם משהו עבד וגרם לו לקפצץ.
 

coka75

New member
מאיפה אימצת את החמוס החדש?

גם סושי שלי חמוס אדיש לפעמים נדמה לי שהוא לא אוהב שמבלבלים לו את המוח יותר מידי אם הזמן למדתי לדעת שהוא בכל זאת מחבב אותי אולי כי אין לו ברירה בכל מקרה הוא נותן לי הרבה נשיקות
 

ad110

New member
כולי קנאה..

ראשית לשבלול- כן, גומי מחוסן.. הוא למעשה הגיע מחוסן בכלבלבת, וכשהגיע עשיתי לו תילוע ופרונטליין וכל שרשרת הפשפשים והחברים שעלולים להתחבא באוזניים, ליתר ביטחון. נכון לעכשיו הוא התלהב מהקרוקס של אבא, אותן תרמתי למען המטרה אבל מהרגע שהפכתי אותן לצעצוע מותר- גם בהן הוא מאס. שקיות לא מעניינות אותו, גם לא ניירות מקומטים, גם לא חטיפים ושלל מטעמים... מעניין אותו לישון, לאכול, לשתות, לחזור לישון, ולא לרצות להיות על הידיים. אם לצורך העניין כרגע הוא שונא אותי, רחמנא לצלן...יש סיכוי שאשנה את דעתו בהמשך? עמוס חיבב אותי מהרגע הראשון וישן עלי באופן דיי קבוע...ועכשיו גומי מאתגר אותי!
 

coka75

New member
גם סושי כזה

סושי אצלי חצי שנה לפני שהגיע אלי עבר 2 בתים אולי זה קשור אולי לא סושי לא ממש אוהב שמחזיקים אותו על היידים די דומה למה שאת מתארת עם החמוס שלך רק לפעמים הוא נהנה לצאת איתי אם ריתמה והרבה פעמים לא שמתי לב שהוא קצת פחדן אבל אמרו לי תשקיע בחמוס ואני משקיע ואם כל האופי הזה שלו יש תוצאות הוא מראה חיבה כלפי במיוחד שיש לי צימוק ביד
 

The Shablool

New member
צימוקים עלולים להיות לא בריאים

כך לפחות הוטרינרית שלי אומרת וכן קראתי על כך במספר מקומות באינטרנט - שיש חשד שהם גורמים לבעיות בכליות. אנחנו הפסקנו עם זה לגמרי. לגבי הקטע של לאהוב להיות על הידיים - זה ממש ממש משתפר עם הזמן, בעיקר מגיל שנה ועם התחזקות הקשר עם החמוס. כדאי לעודד אותם להיות על הידיים, עם חטיף, כמו שציינת. וללטף אותם ולהכריח אותם בעדינות אך בתקיפות שישארו עליך במיוחד כשהם עייפים ומפהקים - זה הזמן הכי טוב לליטופים וכרבולים. זה לא יאמן אבל בסוף גם החמוסים ההיפראקטיביים ביותר נהנים להתכרבל ולהרדם על הבעלים שלהם כשהם עייפים. גם טיולים למקומות חדשים (או לוטרינר) עוזרים כי אז הם מרגישים בטוחים עליך ונצמדים אליך.
 

coka75

New member
תודה על העצה לגבי הצימוקים לא ידעתי

מעל שנה ובכלל לא היפרקטיבי שמנמן שמחרבן כל היום אבל באמת אוהב אותו
 

The Shablool

New member
הוא בטוח לא שונא אותך

אין טעם לחשוב מחשבות כאלה. זה כנראה שילוב של האופי שלו והעובדה שהוא גדל כל חייו, עד גיל מבוגר יחסית לגור, באותו הבית עם חמוסים אחרים שגם אותם הכיר כל חייו. מעבר לכך לרוב החמוסים קשה להתרגל במובנים של להביע חיבה - אנחנו במשך חודשים שאלנו את עצמנו אם החמוסים בכלל מתיחסים אלינו כיצור חי אחר או סתם חושבים שאנחנו משהו שמביא אוכל. זה עובר ומשתפר. באמת. חוצמזה שיש את "תסמונת החמוס הראשון". זה אומר שתמיד תשווי אותו לעמוס ועמוס תמיד ינצח בהשוואה. אין מה לעשות, זה כמו אהבה ראשונה. פשוט צריך לקבל את זה שלחמוסים יש אופי מאוד מאוד שונה אחד מהשני. ואל תתיאשי מהנסיונות לשחק איתו, זה אתגר נהדר!
 

ad110

New member
אני באמת מקווה

כל כך חבל לי שהוא לא נראה נהנה מ..בערך כלום... אז זה מעודד לדעת שלא רק הוא ככה..
 

The Shablool

New member
אם יש לך אפשרות

אולי כדאי לשאול את הבעלים הקודמים שלו מה הוא אהב ואם יש משהו שמשמח אותו (ככה תוכלי גם לגלות אם הוא תמיד לא התלהב מכלום או שזה קשור למעבר לבית חדש). אולי גם הוא ישמח לפגוש חמוסים אחרים או אפילו חיות אחרות, אם את מכירה מישהו עם כלב או חתול חברותיים. שווה לנסות.
 
למעלה