חזרתי..../images/Emo98.gif
חברה, יש לי פז"מ של יומיים!! סתם, אני עדיין צ'ונג ירוק, טירון עלוב, צעיר פעור עם ריח של בקו"ם. אז בוא נראה מה היה לי שם: יצאנו מוקדם בבוקר יום חמישי לכיוון הבקו"ם. הגענו, הפקדנו ציוד והלכנו להתחיל את שרשרת החיול. הרבה אנשים, הרבה לחץ, תור מאוד ארוך בכל "תחנה" והכל זז מאוד לאט. קיבלנו זריקות. 4 זריקות. לא כאב באותו רגע, אבל זה ישתנה. קיבלנו מדים. חלק(ואני בתוכם) קיבלו קיטבאג חדש דנדש וחלק קיבלו אחד עם פז"מ רציני. כל הזין לאלה שקיבלו את אופציה 2. פה צריך לציין שהמדים של צנחנים הם סטייל עצבני!! פשוט גאווה ללכת איתם. כ"כ יפים...לא חשוב. חולקנו למחלקות. סחבק במחלקה 10, המחלקה הכי מצחיקה בגיוס. כל המפקדים הכירו אותנו עוד לפני ארוחת ערב. כל המחלקה שלי מורכבת מהחברה הכי מצחיקים בעולם. סטלנים מהתחת. קראנו לעצמנו הג'ובניקים כי תמיד היינו עסוקים בלא לעשות שום דבר. לא עמדנו בשלשות אף פעם, לא הסתדרנו בשום מסדר, צחקנו על כל מפקד שעבר לידינו וכ"כ הצחקנו את המפקד שהוא לא הצליח להיות רציני. הכי הרבה צחקנו על איזה סמל של הנדסה קרבית שהיה מ"כ של אחת המחלקות. הוא כמעט בכה אחרי כל הירידות שהרבצנו עליו. פשוט מסכן... בקיצור, שכונה מטורפת בבקו"ם. לפחות בשבילנו. הכל המשיך להיות שכונה גם בערב. לילה קר מאוד מלווה בשמירות והגיע הבוקר. פתאום, הידיים התחילו לכאוב מהזריקות של אתמול. ממש לכאוב. עד עכשיו אני בקושי מזיז את יד שמאל...אבל שטויות. מ-4 בבוקר עד 10 בבוקר היינו עסוקים, כמו כולם, בלעשות הרבה כלום, קצת שום דבר ותדריכים שונים. קיצור, הם רצו לשרוף זמן. בלי תיזוזים, בלי מסדרים, בלי בדיקות ציוד, בלי שום דבר רציני - פשוט לשרוף זמן. שרמוטות. זהו. חזרנו הביתה. אני חולה לגמרי. כאבי ראש וחום של 38 מעלות. כל הזין בצבא. עידכונים נוספים עוד שבוע..... שבת שלום.
חברה, יש לי פז"מ של יומיים!! סתם, אני עדיין צ'ונג ירוק, טירון עלוב, צעיר פעור עם ריח של בקו"ם. אז בוא נראה מה היה לי שם: יצאנו מוקדם בבוקר יום חמישי לכיוון הבקו"ם. הגענו, הפקדנו ציוד והלכנו להתחיל את שרשרת החיול. הרבה אנשים, הרבה לחץ, תור מאוד ארוך בכל "תחנה" והכל זז מאוד לאט. קיבלנו זריקות. 4 זריקות. לא כאב באותו רגע, אבל זה ישתנה. קיבלנו מדים. חלק(ואני בתוכם) קיבלו קיטבאג חדש דנדש וחלק קיבלו אחד עם פז"מ רציני. כל הזין לאלה שקיבלו את אופציה 2. פה צריך לציין שהמדים של צנחנים הם סטייל עצבני!! פשוט גאווה ללכת איתם. כ"כ יפים...לא חשוב. חולקנו למחלקות. סחבק במחלקה 10, המחלקה הכי מצחיקה בגיוס. כל המפקדים הכירו אותנו עוד לפני ארוחת ערב. כל המחלקה שלי מורכבת מהחברה הכי מצחיקים בעולם. סטלנים מהתחת. קראנו לעצמנו הג'ובניקים כי תמיד היינו עסוקים בלא לעשות שום דבר. לא עמדנו בשלשות אף פעם, לא הסתדרנו בשום מסדר, צחקנו על כל מפקד שעבר לידינו וכ"כ הצחקנו את המפקד שהוא לא הצליח להיות רציני. הכי הרבה צחקנו על איזה סמל של הנדסה קרבית שהיה מ"כ של אחת המחלקות. הוא כמעט בכה אחרי כל הירידות שהרבצנו עליו. פשוט מסכן... בקיצור, שכונה מטורפת בבקו"ם. לפחות בשבילנו. הכל המשיך להיות שכונה גם בערב. לילה קר מאוד מלווה בשמירות והגיע הבוקר. פתאום, הידיים התחילו לכאוב מהזריקות של אתמול. ממש לכאוב. עד עכשיו אני בקושי מזיז את יד שמאל...אבל שטויות. מ-4 בבוקר עד 10 בבוקר היינו עסוקים, כמו כולם, בלעשות הרבה כלום, קצת שום דבר ותדריכים שונים. קיצור, הם רצו לשרוף זמן. בלי תיזוזים, בלי מסדרים, בלי בדיקות ציוד, בלי שום דבר רציני - פשוט לשרוף זמן. שרמוטות. זהו. חזרנו הביתה. אני חולה לגמרי. כאבי ראש וחום של 38 מעלות. כל הזין בצבא. עידכונים נוספים עוד שבוע..... שבת שלום.
אז ברוך שובך- תרגיש טוב ומהר. מקסימום - גימלים! איך אתה מנצל את הזמן הפנוי?
