Shellylove
New member
חזרתי!!!../images/Emo166.gif
הנסיעה עצמה היתה בסדר: מבחינת עבודה היה מספק ויעיל, אמנם ישנתי עוד פחות מאשר בבית והתגעגעתי קשות לשלי, אבל היה מרענן לא להיות צמודה לחדשות, פגשתי המון אנשים והייתי מאד "אשת עסקים". הסתדרתי עם השאיבות, פחות או יותר, אם כי אני חייבת לומר שזה די סיוט, כי הייתי צריכה לקום יותר מוקדם, ללכת לישון יותר מאוחר ולשבת בשירותים ולשאוב. מה גם ששלא כמו בהנקה זו ממש פעולה אקטיבית, אי אפשר לנמנם תוך כדי, בטח לא בשאיבה ידנית (שפיתחה לי אגב שרירים בידיים). חוץ מזה, לא ידעתי כמה אני אמורה לשאוב (וכמה רציתי לדבר איתכן באותם רגעים), כי מי יודע כמה שלי יונקת, ובדיעבד נראה לי ששאבתי יותר מדי כי כל היום הייתי מלאה בחלב, ולא הרגשתי ככה כבר כמה חודשים טובים. בקיצור, אני מצדיעה לכל השואבות, כי לא נראה לי שהייתי עומדת בזה לאורך זמן. ההתנסות גם עוררה בי כל מיני שאלות לגבי השאיבה, אותן אשאל בהזדמנות אחרת. שלי הייתה נהדרת, לפי בעלי היא היתה "אותו דבר רק בלי ציצי" ונראה לי שהימים הללו מאד חיברו אותה לאבא ואת אבא אליה. היא בילתה עם אמא שלי את יום העצמאות אצל חברים ואמא שלי לא הפסיקה לספר לי כמה מחמאות היא קטפה ("לא ראו ילדה שכזאת"), כמובן שהכל נכון. ברגע שהיא ראתה אותי אתמול בבוקר היא ישר התחברה לציצי כאילו לא עברו כמה ימים ובילתה עליו חלק ניכר מהזמן אתמול, כנראה כדי להשלים "זמן ציצי". תהיתי באמת איך היא תגיב ואם אני שואבת לריק (תרתי משמע), אבל לא אחת כמו שלי תוותר על הציצי של אמא. גם אליכן התגעגעתי, אבל הנה אני פה, מעודכנת חלקית במה שעבר עליכן (מה זה הקטע הזה עם פורום הריון ולידה? אי אפשר להשאיר אתכן כמה ימים בלי שתסתבכו בקטטות וירטואליות?) וכמו שאתן כבר מכירות אותי, התגובות לא יאחרו לבוא.
הנסיעה עצמה היתה בסדר: מבחינת עבודה היה מספק ויעיל, אמנם ישנתי עוד פחות מאשר בבית והתגעגעתי קשות לשלי, אבל היה מרענן לא להיות צמודה לחדשות, פגשתי המון אנשים והייתי מאד "אשת עסקים". הסתדרתי עם השאיבות, פחות או יותר, אם כי אני חייבת לומר שזה די סיוט, כי הייתי צריכה לקום יותר מוקדם, ללכת לישון יותר מאוחר ולשבת בשירותים ולשאוב. מה גם ששלא כמו בהנקה זו ממש פעולה אקטיבית, אי אפשר לנמנם תוך כדי, בטח לא בשאיבה ידנית (שפיתחה לי אגב שרירים בידיים). חוץ מזה, לא ידעתי כמה אני אמורה לשאוב (וכמה רציתי לדבר איתכן באותם רגעים), כי מי יודע כמה שלי יונקת, ובדיעבד נראה לי ששאבתי יותר מדי כי כל היום הייתי מלאה בחלב, ולא הרגשתי ככה כבר כמה חודשים טובים. בקיצור, אני מצדיעה לכל השואבות, כי לא נראה לי שהייתי עומדת בזה לאורך זמן. ההתנסות גם עוררה בי כל מיני שאלות לגבי השאיבה, אותן אשאל בהזדמנות אחרת. שלי הייתה נהדרת, לפי בעלי היא היתה "אותו דבר רק בלי ציצי" ונראה לי שהימים הללו מאד חיברו אותה לאבא ואת אבא אליה. היא בילתה עם אמא שלי את יום העצמאות אצל חברים ואמא שלי לא הפסיקה לספר לי כמה מחמאות היא קטפה ("לא ראו ילדה שכזאת"), כמובן שהכל נכון. ברגע שהיא ראתה אותי אתמול בבוקר היא ישר התחברה לציצי כאילו לא עברו כמה ימים ובילתה עליו חלק ניכר מהזמן אתמול, כנראה כדי להשלים "זמן ציצי". תהיתי באמת איך היא תגיב ואם אני שואבת לריק (תרתי משמע), אבל לא אחת כמו שלי תוותר על הציצי של אמא. גם אליכן התגעגעתי, אבל הנה אני פה, מעודכנת חלקית במה שעבר עליכן (מה זה הקטע הזה עם פורום הריון ולידה? אי אפשר להשאיר אתכן כמה ימים בלי שתסתבכו בקטטות וירטואליות?) וכמו שאתן כבר מכירות אותי, התגובות לא יאחרו לבוא.