כיפה וסנדלים
New member
חזרתי, עם סיפור.
ירח מלא האיר את חשכת הלילה, דממה היתה פרושה על פני הנחל. רק קולות צועדים, זוג בשבילי הנחל. איתן דילג קדימה מושיט יד תומכת לעבר שי, שהגיב בביטול ודילג בכוחות עצמו, מגיל 3 היו באותו הגן, למדו באותן כיתות ולפני כמעט שלוש שנים פנו לאותה ישיבה תיכונית. ``אם יתפסו שהברזנו, הרב מרדכי יהרג אותנו`` אמר איתן, ``ממתי אתה מפחד?`` צחק עליו שי ``נסתדר``. הם הגיעו לנקודה הכי גבוהה במסלול צופים על כל צפון הארץ ודרום לבנון. ``זאת קריית שמונה`` זרק שי בלי להתבלבל, והוסיף רשימה של כפרים סובבים בצד הלבנוני. איתן לא יכול שלא להתפעל, השליטה של שי הייתה מושלמת. פתאום הסתובב אליו, עם החיוך הנצחי, הכיפה (הפעם עם דוגמאות כתומות וירוקות שמוריה סרגה לו) בזוית הראש. והמבט ששייך רק לו. הוא לא אמר מילה, אבל שניהם הבינו איתן שלף את חבילת השורש, שהכילה אמגזית, פינג`ן וקפה והם הכינו לעצמם כוסות חמות בלילה הקר. ``נשארה רק עוד שנה ביחד`` פלט שי. ``מה פתאום?`` שאל איתן ``תמיד היינו ביחד, למה שנפסיק?`` ``נתחתן עם אותה אשה?`` חייך שי ``וברצינות, לא שמת לב להבדל בינינו? אתה מסוגל ללכת לישיבה, אני היפראקטיבי`` ``לא תלך לישיבה?`` היה איתן נדהם. ``בעז``ה כן, אבל רק לשנה`` איתן הופתע, מעולם לא הכיר כך את שי, היה בטוח שימשיכו. אבל שי צודק מתישהו הם יצטרכו להפרד, הוא פשוט הדחיק את זה. קיפלו את הפק``ל והמשיכו בירידה, אבל המחשבות עוד שם. ``שי!`` ``כן?`` ``אתה חולם?`` ``לא הרב`` ``תיגש אלי בהפסקה``. דווקא את הרב מרדכי הוא בדר``כ משתף, אבל הרגיש שאת המחשבות הוא מעדיף להשאיר לעצמו. ידע מה הרב מצפה ממנו, יש לך ראש מבריק. תמיד אמר לו, אם לא היית עושה שטויות היית תלמיד חכם. אני סה``כ שביעיסט הוא חושב לעצמו, ושוב נעלם מהישיבה. לטיול, מעיין חדש או להעביר בסניף פעולה. הרב מרדכי כבר ביקש ממנו שילמדו ביחד. ``אני לא נמצא הרבה, חבל על הזמן של הרב. הרב עוד ניסה לשכנע עד ששי שוב היה צריך לזוז. ``ראש זהב והלב גם`` אמר עליו רה``י להורים ``אבל היפראקטיבי בצורה חריגה``. הם דווקא לא התרשמו, יעשה את מה שטוב לו. כזה תמיד היה שי וכנראה שתמיד יהיה...
ירח מלא האיר את חשכת הלילה, דממה היתה פרושה על פני הנחל. רק קולות צועדים, זוג בשבילי הנחל. איתן דילג קדימה מושיט יד תומכת לעבר שי, שהגיב בביטול ודילג בכוחות עצמו, מגיל 3 היו באותו הגן, למדו באותן כיתות ולפני כמעט שלוש שנים פנו לאותה ישיבה תיכונית. ``אם יתפסו שהברזנו, הרב מרדכי יהרג אותנו`` אמר איתן, ``ממתי אתה מפחד?`` צחק עליו שי ``נסתדר``. הם הגיעו לנקודה הכי גבוהה במסלול צופים על כל צפון הארץ ודרום לבנון. ``זאת קריית שמונה`` זרק שי בלי להתבלבל, והוסיף רשימה של כפרים סובבים בצד הלבנוני. איתן לא יכול שלא להתפעל, השליטה של שי הייתה מושלמת. פתאום הסתובב אליו, עם החיוך הנצחי, הכיפה (הפעם עם דוגמאות כתומות וירוקות שמוריה סרגה לו) בזוית הראש. והמבט ששייך רק לו. הוא לא אמר מילה, אבל שניהם הבינו איתן שלף את חבילת השורש, שהכילה אמגזית, פינג`ן וקפה והם הכינו לעצמם כוסות חמות בלילה הקר. ``נשארה רק עוד שנה ביחד`` פלט שי. ``מה פתאום?`` שאל איתן ``תמיד היינו ביחד, למה שנפסיק?`` ``נתחתן עם אותה אשה?`` חייך שי ``וברצינות, לא שמת לב להבדל בינינו? אתה מסוגל ללכת לישיבה, אני היפראקטיבי`` ``לא תלך לישיבה?`` היה איתן נדהם. ``בעז``ה כן, אבל רק לשנה`` איתן הופתע, מעולם לא הכיר כך את שי, היה בטוח שימשיכו. אבל שי צודק מתישהו הם יצטרכו להפרד, הוא פשוט הדחיק את זה. קיפלו את הפק``ל והמשיכו בירידה, אבל המחשבות עוד שם. ``שי!`` ``כן?`` ``אתה חולם?`` ``לא הרב`` ``תיגש אלי בהפסקה``. דווקא את הרב מרדכי הוא בדר``כ משתף, אבל הרגיש שאת המחשבות הוא מעדיף להשאיר לעצמו. ידע מה הרב מצפה ממנו, יש לך ראש מבריק. תמיד אמר לו, אם לא היית עושה שטויות היית תלמיד חכם. אני סה``כ שביעיסט הוא חושב לעצמו, ושוב נעלם מהישיבה. לטיול, מעיין חדש או להעביר בסניף פעולה. הרב מרדכי כבר ביקש ממנו שילמדו ביחד. ``אני לא נמצא הרבה, חבל על הזמן של הרב. הרב עוד ניסה לשכנע עד ששי שוב היה צריך לזוז. ``ראש זהב והלב גם`` אמר עליו רה``י להורים ``אבל היפראקטיבי בצורה חריגה``. הם דווקא לא התרשמו, יעשה את מה שטוב לו. כזה תמיד היה שי וכנראה שתמיד יהיה...
