PEACE FOR ALL
New member
חזרתי עכשיו
מטקס לזכרו של יצחק רבין. לא יודעת למה, בעיר שלי החליטו שהטקס העירוני יהיה היום. אז הלכנו עם התנועה. הטקס הזה עורר אצלי המון דברים. תראו, אני לא יכולה כל כך להזדהות עם כל העניין הזה של הרצח. הייתי אז ילדה קטנה. סך הכל בת 7. לא הייתי מודעת לדברים שהתרחשו במדינה. זו תהייה צביעות מצדי להגיד שאני מזדהה ומבינה. אבל היה משהו בטקס היום, שגרם לי לחשוב על כל העניין לעומק. כשראש העיר שלי עלה ודיבר, דיבר על דברים ממש כואבים, מישהו בקהל התחיל לצחוק. ממש ממש לצחוק. ואני שואלת את עצמי, האם לא למדנו שום דבר? איך זה ייתכן? איך יכול להיות שאחרי כל מה שהמדינה שלנו עוברת, ובמיוחד אחרי המקרה של יצחק רבין ז"ל, אנשים עדיין לא מבינים עד כמה שהמצב חמור. זה מכעיס אותי. מכעיס אותי מאוד. אני כל הזמן מנסה לדמיין מה עבר ליגאל עמיר בראש כשהוא תכננן לרצוח את רבין. או יותר מזה, מה הוא חשב לעצמו ברגעים שהוא ביצע את זה? אני לא מבינה את זה. זה פשוט לא נפתס לי. אז נכון, הוא לא הסכים עם הדעות שלו. זו סיבה להרוג אותו? זו סיבה להרוג ראש ממשלה של מדינה? להרוג בנאדם בכלל?? הוא פשוט בא, ולקח לו את החיים. ויחד עם זה, הוא לקח את העתיד של המדינה שלנו. ולמה זה? כי לא התאים לו. כי לא נראה לו. כי הוא לא הסכים. תראו עד כמה שהמצב מגוחך. מדהים אותי עד כמה שהמצב הזה בלתי יאומן. והיום אנחנו צריכים להיות חכמים יותר. לגנות מקרים כאלה. היינו צריכים ללמוד משהו מהמקרה הזה. אז איך קורה שעדיין יש אנשים במדינה הזו שתומכים במה שקרה? איך זה?? אנחנו צריכים להתבייש. נכון, עכשיו כשאני יודעת קצת יותר, אני מסכימה לגמרי עם הדעות של רבין. אתם לא חייבים להסכים איתי, אבל אני מאמינה בכל הדרכים שלו, בכל מה שהוא ניסה לעשות. אבל בלי שום קשר לזה, לא כואב לי הרצח של רבין עצמו,למרות שגם זה כמובן. אבל יותר מזה כואב לי הרצח של עתיד המדינה שלנו. משהו אומר לי שאם יצחק רבין היה נשאר בחיים, המצב במדינה היה שונה לגמרי עכשיו. וזה כואב לי. כואב לי לדעת שהדרך הארוכה שרבין עשה בשביל השלום, לא הגיעה לסופה. היא נקטעה באמצע. על ידי אדם שפשוט לא הסכים עם הדרך הזו. זה כל כך... מכעיס. פשוט מכעיס. ולחשוב שיש אנשים שמזלזלים בזה אפילו היום.. זה בכלל.. אין לי מילים. אנשים, אתם לא חייבים להסכים עם הדעות של כולם, לכולנו יש דעה שונה, וזה מה שעושה אותנו מיוחדים. מפליא אותי איך אנשים לא מבינים את זה. זה הרי משהו כל כך ברור. בקיצור, הנקודה שלי היא שגם אם אתם לא מסכימים עם דעותיו של רבין, תנו לו את הכבוד שמגיע לו, ופשוט תזכרו אותו. אל תזלזלו. הוא בנאדם שעשה המון בשביל המדינה שלנו. בנאדם שהגיע לו לחיות עוד המון המון שנים. הוא היה בנאדם גדול. בלי שום קשר לדעותיו. אז תזכרו אותו על זה.
מטקס לזכרו של יצחק רבין. לא יודעת למה, בעיר שלי החליטו שהטקס העירוני יהיה היום. אז הלכנו עם התנועה. הטקס הזה עורר אצלי המון דברים. תראו, אני לא יכולה כל כך להזדהות עם כל העניין הזה של הרצח. הייתי אז ילדה קטנה. סך הכל בת 7. לא הייתי מודעת לדברים שהתרחשו במדינה. זו תהייה צביעות מצדי להגיד שאני מזדהה ומבינה. אבל היה משהו בטקס היום, שגרם לי לחשוב על כל העניין לעומק. כשראש העיר שלי עלה ודיבר, דיבר על דברים ממש כואבים, מישהו בקהל התחיל לצחוק. ממש ממש לצחוק. ואני שואלת את עצמי, האם לא למדנו שום דבר? איך זה ייתכן? איך יכול להיות שאחרי כל מה שהמדינה שלנו עוברת, ובמיוחד אחרי המקרה של יצחק רבין ז"ל, אנשים עדיין לא מבינים עד כמה שהמצב חמור. זה מכעיס אותי. מכעיס אותי מאוד. אני כל הזמן מנסה לדמיין מה עבר ליגאל עמיר בראש כשהוא תכננן לרצוח את רבין. או יותר מזה, מה הוא חשב לעצמו ברגעים שהוא ביצע את זה? אני לא מבינה את זה. זה פשוט לא נפתס לי. אז נכון, הוא לא הסכים עם הדעות שלו. זו סיבה להרוג אותו? זו סיבה להרוג ראש ממשלה של מדינה? להרוג בנאדם בכלל?? הוא פשוט בא, ולקח לו את החיים. ויחד עם זה, הוא לקח את העתיד של המדינה שלנו. ולמה זה? כי לא התאים לו. כי לא נראה לו. כי הוא לא הסכים. תראו עד כמה שהמצב מגוחך. מדהים אותי עד כמה שהמצב הזה בלתי יאומן. והיום אנחנו צריכים להיות חכמים יותר. לגנות מקרים כאלה. היינו צריכים ללמוד משהו מהמקרה הזה. אז איך קורה שעדיין יש אנשים במדינה הזו שתומכים במה שקרה? איך זה?? אנחנו צריכים להתבייש. נכון, עכשיו כשאני יודעת קצת יותר, אני מסכימה לגמרי עם הדעות של רבין. אתם לא חייבים להסכים איתי, אבל אני מאמינה בכל הדרכים שלו, בכל מה שהוא ניסה לעשות. אבל בלי שום קשר לזה, לא כואב לי הרצח של רבין עצמו,למרות שגם זה כמובן. אבל יותר מזה כואב לי הרצח של עתיד המדינה שלנו. משהו אומר לי שאם יצחק רבין היה נשאר בחיים, המצב במדינה היה שונה לגמרי עכשיו. וזה כואב לי. כואב לי לדעת שהדרך הארוכה שרבין עשה בשביל השלום, לא הגיעה לסופה. היא נקטעה באמצע. על ידי אדם שפשוט לא הסכים עם הדרך הזו. זה כל כך... מכעיס. פשוט מכעיס. ולחשוב שיש אנשים שמזלזלים בזה אפילו היום.. זה בכלל.. אין לי מילים. אנשים, אתם לא חייבים להסכים עם הדעות של כולם, לכולנו יש דעה שונה, וזה מה שעושה אותנו מיוחדים. מפליא אותי איך אנשים לא מבינים את זה. זה הרי משהו כל כך ברור. בקיצור, הנקודה שלי היא שגם אם אתם לא מסכימים עם דעותיו של רבין, תנו לו את הכבוד שמגיע לו, ופשוט תזכרו אותו. אל תזלזלו. הוא בנאדם שעשה המון בשביל המדינה שלנו. בנאדם שהגיע לו לחיות עוד המון המון שנים. הוא היה בנאדם גדול. בלי שום קשר לדעותיו. אז תזכרו אותו על זה.
