חזרתי עכשיו,
מבית העלמין, נפרדתי סופית מאבא שלי.
קשה לי, ועצוב.
אבל, בהחלט יש במה להתנחם, בכלה ובחתנים
ובמחותנים--שכולם הרגישו קרוב, ואהבו אותו.
אומר יותר מזה, המחותנים שלי, שנגשתי להודות על ההשתתפות בהלויה,
שאני יודעת כמה קשה לה ללכת.
אמרה לי, "לא רק בגללך אני כאן--אלא אהבנו את אבא שלך"
ואם בעניני משפחה אנחנו עוסקים--
אמרתי לכלותי בשבעה--תודה שאפשרתין לבעליכן, (בני)
לסעוד את אבא ולהיות איתי בשבעה.
הן אמרו--שאני לא צריכה להודות, שזה המעט שיכלו לעשות.
אני לוקחת את הדברים--כחלק מהנחמה, על האובדן.
ושמחה שהדרך שלו של אהבת הבריות וכיבודן. ממשיך במשפחה.
מבית העלמין, נפרדתי סופית מאבא שלי.
קשה לי, ועצוב.
אבל, בהחלט יש במה להתנחם, בכלה ובחתנים
ובמחותנים--שכולם הרגישו קרוב, ואהבו אותו.
אומר יותר מזה, המחותנים שלי, שנגשתי להודות על ההשתתפות בהלויה,
שאני יודעת כמה קשה לה ללכת.
אמרה לי, "לא רק בגללך אני כאן--אלא אהבנו את אבא שלך"
ואם בעניני משפחה אנחנו עוסקים--
אמרתי לכלותי בשבעה--תודה שאפשרתין לבעליכן, (בני)
לסעוד את אבא ולהיות איתי בשבעה.
הן אמרו--שאני לא צריכה להודות, שזה המעט שיכלו לעשות.
אני לוקחת את הדברים--כחלק מהנחמה, על האובדן.
ושמחה שהדרך שלו של אהבת הבריות וכיבודן. ממשיך במשפחה.
